האקדמיה ללשון העברית תוהה: האם הציבור הישראלי באמת התפקח?

האקדמיה ללשון העברית עושה סדר בין הטוענים כי התפקחו לאחר ה-7 באוקטובר לעומת אלה הטוענים כי דווקא התפכחו. בהסבר מפורט האקדמיה מגוללת את מקורות שתי המילים, ומסבירה: איזו מהן נכונה יותר?

חדשות כיפה חדשות כיפה 11/02/24 21:02 ב באדר א'

האקדמיה ללשון העברית תוהה: האם הציבור הישראלי באמת התפקח?
התפקחות, אילוסטרציה, צילום: Dean Drobot,Shutterstock

מאז האסון הנורא של ה-7 באוקטובר, נשמעים קולות רבים הטוענים כי הציבור הישראלי התפכח מתפיסת ה-"שישי באוקטובר". אך האקדמיה ללשון העברית הבחינה כי לא כולם התפכחו. חלק התפקחו. הבלבול בין שתי המילים הדומות בהגייתן אך שונות מעט בכתיבתן ובמשמעותן, הניע את האקדמיה להסביר: להתפקח או להתפכח?

פיקח: לפקוח עיניים | פיכח: להתפכח מאשליה

על פי האקדמיה, השורש פק"ח מציין ביסודו פתיחה, והוא קרוב לשורשים פק"ע ובק"ע. במקרא הוא מציין בעיקר פתיחה של עיניים. הצירוף 'פקיחת עיניים' משמש בהשאלה לציון הבנה נכונה יותר של המציאות, ומכאן פיקח הוא גם אדם נבון וחכם ומי שעיניו בראשו.

לעומת זאת המילה פיכח באה להגדיר את מי שאיננו שיכור. השורש פכ"ח מוכר בעברית למן ספרות חז"ל ומקורו ארמי. שורש זה מציין ביסודו עמימות, החלשה והרגעה, ומכאן המשמע המוכר לנו: הפגת היין, הסרת השפעתו של היין. בעברית בת ימינו קיבל השורש פכ"ח משמעות מושאלת של הכרה והתעוררות: אפשר להתפכח מיין ואפשר להתפכח מאשליה או מתפיסת עולם שגויה. כך למעשה, המילה הנכונה לשימוש תהיה התפכחות.