"אנחנו רואות עלייה ברמת האלימות במשפחה בתקופת המלחמה" מעידה צילית יעקובסון מנכ"לית ארגון "בת מלך". בזמן שכל המשאבים הרגשיים והחומריים של הציבור מושקעים בלחימה מול חמאס וחיזבאללה יש מי שמבקשות לא לשכוח מלחמות אחרות, שמתחוללות בתוך הבתים פנימה - ואף מחמירות.
על רקע העלייה במתן רישיונות לנשיאת כלי נשק בקרב האזרחים ומצב הקיצון בתוכו נמצאת המדינה בימים אלו, שוחחנו עם ארגוני סיוע לנשים נפגעות אלימות: דבי גרוס, המייסדת והמנהלת משל רכז "תהל", שבין השאר מעניק סיוע לנשים וילדים מהמגזר הדתי, לילי בו עמ"י המנכל"ית והמייסדת של פורום מיכל סלה, וצילית יעקובסון מנכ"לית ארגון "בת מלך", המפעיל מקלטי חירום לנשים דתיות. הן סיפרו בריאיון לחדשות כיפה על ההתמודדות של הנשים הסובלות מאלימות במשפחה דווקא בתקופה זו. "כל מצב שיש בו עלייה של לחץ, מתחים ואי וודאות כלכלית ובריאותית, וכאן אנחנו מדברים על פחד קיומי - מגביר מציאויות של אלימות".
צילית יעקבסון צילום: באדיבות המצולמת
"כל מי שנוגע בתחום אנחנו יודעים שהעלייה המשמעותית תגיע ביום שאחרי"
אתן רואות החרפה ברמת האלימות במשפחה?
"אנחנו כן רואים שינוי", העידה גרוס. גם צילית הסבירה שמצבי קיצון ובראשם מלחמה, גורמים לעלייה משמעותית באלימות. יחד עם זאת, אמרה: "צריך להבין - בתקופת הסלמה של מלחמה, את לא רואה עליה בפניות, אלא להפך - דווקא ירידה חדה. לא כי אין אלימות, אלא כי כשיש לחץ גדול האינסטינקט הראשוני הוא להתכנס ולשרוד ולא לנסות לשנות את המציאות, אלא לעשות הכל כדי לייצב אותה. כל מי שנוגע בתחום אנחנו יודעים שהעלייה המשמעותית תגיע ביום שאחרי".
"יש נטייה לזלזל ולהקטין את משמעות האלימות"
דבי שיתפה בחסמים שמונעים מנשים לבקש עזרה: "יש הרבה נשים שעוברות אלימות, אבל כשהן מתקשרות ומדברות אינו הן מרגישות תחושת אשמה - 'איך להתלונן? זה לא מה שהם עברו בעוטף, זה לא מה שקורה לחטופים'. יש נטייה לזלזל ולהקטין את משמעות האלימות".
"גם השפה שאנחנו מדברים בה משפיעה: השפה האישית והלאומית משתמשות באותן מילים", מוסיפה יעקבסון. "למשל 'אלימות' - האם כשאני נמצאת במערכת אלימה בבית אני יכולה בכלל לדבר על זה כשבחוץ קורים דבורים כל כך נוראים? המילה 'פחד' ואלימות' מקבלות קונוטציה אחרת לגמרי".
דבי גרוס, מנהלת תהל צילום: אילנה
"פוחדות שבן הזוג יאבד שליטה - כי הוא אומר שעכשיו יקבל נשק"
וקיים עוד נושא שמטריד את ארגוני הנשים שעוסקים בסיוע לנפגעות אלימות במשפחה: "יש את אלה שמתקשרות ופוחדות שבן הזוג יאבד שליטה - כי הוא אומר שעכשיו יקבל נשק. זה מדאיג אותי שיותר גברים יהיו עם נשק במיוחד בתקופה שיש יותר לחץ וסטרס", הודתה גרוס. גם צילית יעקבסון התייחסה לנושא והדגישה את חשיבות האיזון והבקרה של הרשויות.
הפגנה נגד אלימות נגד נשים צילום: Olivier Fitoussi/Flash90
בפורום מיכל סלה יצאו לבדוק לעומק את הסוגייה, והתשובות אליהן הגיעו - מדאיגות מאוד. "אנו ממשיכות לקבל פניות רבות מנשים מאויימות שחוששות לחייהן עקב כך שהתוקף שלהן קיבל נשק", מסרה לילי בן עמי, מייסדת ומנכ"לית הפורום, שכאמור ערך בדיקה מעמיקה על תהליך מתן רישיונות הנשק.
"לוודא שאדם עם רקע של אלימות במשפחה - לא יקבל נשק"
לדבריה, "כן נעשית הצלבת מידע מול המשטרה ומול משרד הבריאות, אך אין בכלל הצלבת מידע יזומה מול משרד הרווחה שמנהל 170 מרכזים בישראל למניעת אלימות במשפחה. כמו כן הרופא שמצרף את האישור הבריאותי יכול להיות כל רופא ואין דרישה שיהיה זה דווקא רופא המשפחה שמכיר את ההתנהגות של מבקש הנשק בתוך הקהילה שלו".
עוד אמרה בן עמי, כי "עד היום לציבור אין דרך להעביר למשטרה מידע מודיעיני מציל חיים, מבלי להסתכן. לדוגמא, אישה שסובלת מאלימות בתוך המשפחה, חוששת לפנות למשטרה בנושא הנשק, מחשש שהתוקף שלה יתנקם בה שבגללה הוא סורב לקבלת נשק אישי". לדבריה, האתגרים הללו פתירים באמצעות טכנולוגיות שפותחו בפורום מיכל סלה, והיא עצמה פנתה לשר לבטחון לאומי: "פניתי בקריאה להידוק הקריטריונים לקבלת נשק אישי ולוודא שאדם עם רקע של אלימות במשפחה או איום כלפי אדם אחר- לא יקבל נשק".
לילי בן עמי, מנכ"לית ומייסדת פורום מיכל סלה צילום: ניר קידר
"עד סוף השנה תהיה עליה של 12,000 אמהות וילדים החיים בפחד מוות בתוך ביתם"
לפי בן עמי, מחקרים בינלאומיים מראים שכאשר יש יותר נשק אישי בתוך הבתים- יש עליה במספר נשים שנרצחות בביתן. "הפניות שאנו מקבלות מצד נשים וגברים, החרדים מפני השלכות המדיניות החדשה, הן מוצדקות. חד וחלק על המשרד לביטחון לאומי לשבת מיד עם הועדה הבינמשרדית למניעת אלימות במשפחה, להדק את הקריטריונים ולפרסם לציבור מידע רשמי בסוגיה הזו. אם לא נפעל מיידית, להערכתינו - עד סוף השנה תהיה עליה של 12,000 אמהות וילדים החיים בפחד מוות בתוך ביתם, המקום הכי בטוח".
קו הסיוע של בת מלך: 1800292333
קווי הסיוע של תהל: *2511