"בשביעי באוקטובר, שמחת תורה, יום שגרתי לחלוטין. אני מקבל הודעה ובה משפט אחד בלבד: 'נא להתקשר אלי בדחיפות'". כך פותח את סיפורו סגן הרב הראשי של המשטרה, סנ"צ הרב בועז גלעדי, ומתאר את הימים בהם פועלים רבני המשטרה במחנה "שורה" על מנת להביא לזיהוי מהיר ומדויק של הנרצחים הרבים. "אני מגיע למחנה 'שורה', לא קולט את האירוע. פתאום מתחילות להגיע משאיות. וכאן נופל לי האסימון, 1200 גופות, זה התפקיד שלי".
הרב גלעדי מסביר על עבודת הקודש של הזיהוי: "ככל שאנחנו מתרחקים ממועד המוות ככה הקושי בזיהוי גדל. הייתה לנו מטרה אחת- לתת נחת למשפחות להיפרד מהיקירים שלהם באופן שמניח את הדעת שלהם, אני קיבלתי הודעות ממשפחות של תודה שנתתם לנו את המתנה הזאת".
איתרנו רק על פי לבוש, לא היה משהו אחר
הרב גלעדי מסביר את תפקידו בכוח: "הרבנות של המשטרה פעלו לאתר את החללים שהחשודים כחללים של משטרת ישראל, איתרנו רק על פי לבוש, לא היה משהו אחר. הגעתי ל48 חללים בשבוע הראשון. לאחר שהחלל זוהה הוא מגיע אלינו להכנה לקבורה. היינו צריכים להתאמץ ולאסוף הרבה כוח כדי להכין אותם למצב שהמשפחות יוכלו להיפרד מהם. מערך הרבנות נמתח עד קצהו, ביצעו טקסים מלאים כיאה לאותם שוטרים שמסרו את נפשם"
הרב גלעדי ממשיך בעדות המצמררת: "אני פותח את השקיות, רואה את הגופות ומכיר כל כך הרבה מהם באופן אישי, הייתי איתם תחת החופה, ראיתי אותם בשירות ובמקומות נוספים". המשפחות של הנרצחים חיזקו אותנו, אמרו לנו שאין לנו ארץ אחרת".
עובדים במחנה שורה, צילום: Yossi Aloni/Flash90
ישבתי בהמתנה לזיהוי, משהו כמו 3 לפנות בוקר ואני שומע שירה
רגע של חסד: "חיפשנו אחת משוטרות שלנו ועשינו מאמץ גדול לאתר אותה. בסופו של דבר איתרנו אותה לפנות בוקר. השוטרים פה ביקשו לדעת מי זו. ישבתי כאן בהמתנה לזיהוי, משהו כמו 3 לפנות בוקר ואני שומע שירה. הוציאו אותה לרחבה ואני רואה את כולם בוכים סביבה ושרים "אשת חיל מי ימצא".