מספר חודשים חלפו מאז נערך כנס כיפה בירושלים, "האומץ לדבר על זה", שעסק במתמודדי נפש במגזר הדתי, ונראה כי השיח סביב הנושא הולך ונהיה קל יותר. הרב יובל שרלו, יושב ראש קואליציית הארגונים הדתיים לבריאות הנפש, מסביר בשיחה עם "חדשות כיפה" כי בשנה האחרונה חל שינוי במישור התודעתי והציבורי ביחס למתמודדים, הן בשיח והן במישור המעשי.
צוותים חינוכיים עברו השתלמויות שונות בתחום בריאות הנפש
"הדיבור משחרר יותר ויותר את המשפחות שהתמודדו לבד, שלא היו להם ולחבריהם כלים לנווט את מהלך החיים, קבוצות תמיכה וכדומה. השתנתה הסטיגמה, ומוטמע יותר ויותר כי מדובר בבעיה ששורשה רפואי, והבושה אינה מוצדקת ואינה מועילה", הוא אומר. "בממד אחר, רבנים, צוותים חינוכיים, עובדים סוציאליים וכדומה עברו השתלמויות שונות בתחום. זו ממש יציאה משעבוד לגאולה פרטית. לא פחות מכך הייתה השפעה ניכרת על מאות הפעילים במסגרות השונות האלה".
מוציאים את מתמודדי הנפש מהחצר האחורית חזרה לקהילה
הרב יובל שרלו. , צילום: ללא קרדיט
לדבריו, גם במישור המעשי חלו לא מעט שינויים במצבם של מתמודדי הנפש. "מאושפזים בבתי חולים זכו לביקורים, ציון מועדים, תפילות קבועות ואווירת חג". בנוסף, הוקם מוקד טלפוני מקצועי בו משפחות מנוסות תומגות במשפחות חדשות שנכנסו למעגל הזה. "אנחנו עומדים כעת בפני קפיצה גדולה אי"ה בתחום מוסדות פוסט אשפוזיות לנוער דתי, ובתחום דיור מוגן וקהילה תומכת לאנשים מבוגרים יותר".
ילדים שיצאו מהאשפוז לא נשארו דתיים וקשה להאשים אותם
לקראת חגי תשרי הבאים עלינו לטובה, הרב שרלו מספר כי עד לתחילת פעילות העמותה, המאושפזים לא היו זוכים לתחושה חגיגית בימי שבת ומועד במוסדות לבריאות הנפש. ארוחת הערב הייתה בשעה הרגילה, ללא תפילות או קידוש. אפילו ביקורים לא היו, והטלוויזיות היו דולקות ברקע ללא הפרעה. "האשפוז ארוך בדרך כלל, ולאחר תקופה כזו, עם אין ספור העומסים שהיא יוצרת, אחוז ענק מילדינו שאושפזו לא יצא משם דתי. קשה להאשים אותם".
לא משאירים אותם לבד
הקואליציה לבריאות הנפש, בראשות ורד מזומן-אביעד והמתנדבים הרבים, משנה את המציאות הזו, ולאחרונה כבר יש תפילות בבתי החולים, גם בימים הנוראים ואפילו בליל הסדר. "יישובים וקהילות שונות אימצו את המוסדות שלידם, ושולחים באופן קבוע 'תשומת לב'. חגים הם חגים. אירועים שונים וכדו'. גם המערכת הממשלתית וקופות החולים משתפות פעולה. מהפך של ממש". בעמותה כבר נערכים לחגים, ומתאמים בין המתנדבים, מתוך תקווה לא להשאיר אפילו מקום אחד ללא תקיעת שופר, מניין ותפילות. הרב מצטט את ישעיהו הנביא מההפטרה בבוקר יום הכיפורים, "הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהו: פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע, הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה; וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים, וְכָל מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ. הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת; כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם".
לא משאירים מקום ללא תקיעת שופר | צילום: Gershon Elinson/Flash90
מה דעת הרב בנוגע לביקור המאושפזים בשבתות ובחגים של אנשים שאינם שומרי מצוות?
"להורות הוראה הלכתית לבוא בשבת לבקר על ידי חילול שבת – איני מכיר רב שיאמר זאת, כמובן – חוץ ממצבים של פיקוח נפש. הדרך הראויה לעשות זאת היא על ידי השתכנות לא רחוק ממקום האשפוז ולבוא לבקר בשבת. אולם, התחושה היא שאם אדם נוסע בשבת – שלפחות ייסע למטרה חיונית זו".
על פניו מדובר בנושא שמקפידים להתעלם ממנו, ואף אחד לא שש לעסוק בבריאות הנפש או לתרום מכספו לנושא. איך אפשר לרתום מתנדבים ותורמים פוטנציאליים? איך מנטרלים את הבושה?
"משעה שמטמיעים בציבור כי אין מדובר בבחירתם של אנשים להיות מתמודדי נפש, וההבראה אינה תלויה רק בהם, משעה שמבינים כי לא מכוחה של בחירה חופשית זה אירע, ואין אדם צריך להתבייש במה שהוא לא אחראי לו – שם הדברים משתנים".
הרב מדגיש כי המשפחות שהסכימו לשתף במצבן הן החלוצות הגדולות. "אני מכיר את זה מתרומות האברים, שאנחנו בצהר פועלים רבות בתחום. כל סיפור שמתפרסם – מחזק עוד תורמים לעשות כן. גם כאן – כל נכונות לשיתוף פותחת הרבה שערים, גם אצל משפחות מתמודדות נוספות, וגם ציבורית וחברתית. ולוואי וייפתחו בשנה הקרובה עוד ועוד ושערים כאלה, ונחזק האחד את השני. בימים אלו אנו יוצאים בקמפיין התרמה וזו גם הזדמנות לקרוא לשותפים הרבים לתרום, מזמנם ומכספם, כדי לשאת ביחד את המשא הכבד הזה".