סמל-ראשון שילה יוסף אמיר ז"ל, בן 22 מהיישוב מירב, לוחם צה"ל בסיירת גבעתי, שנהרג אתמול במהלך פעילות מבצעית סמוך לקדומים מירי מחבל, מובא בשעה זו למנוחות בהר הרצל בירושלים. חבריו לפלוגה מגבעתי נשאו את ארונו, ואביו דוד הקריא בדמעות את תפילת הקדיש. "שילה, אנו עומדים כאן היום המומים וכואבים את האובדן הנורא", ספד לו מפקדו בסיירת גבעתי. "ראשון להתנגד, לבצע ולהילחם. חתרת למגע, לביצוע אחראי, היית אי של אמת".
-
עוד באותו נושאצה"ל מיפה את בית המחבל: הלווייתו של הלוחם תצא היום מהר הרצל
07/07/23 08:34
שילה יוסף אמיר ז"ל צילום: דובר צה"ל
"איך ממשיכים הלאה בלעדיך?"
אמו ספדה לו: "גיבור שלי, אהוב שלי, אתה ידוע איך מרגישה אמא שלקחו לה את הבן המושלם? היפה והטוב והרגיש, הערכי. אתמול הרגשתי שלקחו ממני את נשמתי, את השמחה, את שארית כוחותיי, הלב מסרב להאמין, הוא נשבר לרסיסים, חיים שלנו, אתה יודע כמה קשה להחזיר פיקדון כמוך, פיקוד של 22 שנה של אהבה. לימדת אותנו אהבה מה היא". עוד אמרה: "שילה שלנו לא יכלת לראות שמישהו עצוב, אבל אהוב שלי כל מה שהשארת אחריך זו משפחה שבורה, נוח על משכבך בשלום"
אביו, ספד גם הוא: "שילה בן יקר ואהוב שלנו, קשה לי המעמד הזה, אני לא מעכל שאני עומד מול עם ישראל ומספיד אותך, אהוב ליבי. איך ממשיכים הלאה בלעדיך? אוצר יקר ומלא שמחת חיים, שילה יקר, תמיד היית ראשון, ואחרון לעזוב, אהוב היית על המשפחה והחברים, נוכחותך הציפה בשמחה את כל סביבתך".
הלווייתו של שילה יוסף אמיר צילום: Chaim Goldberg/Flash90
אחותו שיתפה: "אני לא מבינה ולא מעכלת. האור של הבית, עם הלב הענק הזה שלך, החיוך בעיניים והצחוק המתגלגל, תמיד מוקף בחברים, אהוב, כל כך אהוב, אני לא מאמינה שאיבדתי אותך", עוד אמרה: לא איבדתי רק אח, איבדתי גם חבר. תודה שלימדת אותי מה זה שמחת חיים ואהבת אדם האמיתית בלי לשפוט, תודה שלימדת אותי על דאגה. תודה שהיראת לי שאפשר להתגבר על כל מכשול, ולהשיג כל מטרה".
"היינו פעם הולכים יחד לקברי צדיקים, עכשיו אתה בצד של הצדיקים"
חברו אלקנה ספד בבכי: "נפגשנו לראשונה בגן, והיום, 16 שנה אחרי, אני יושב בלילה על שולחן עם תמונה שלך. מה נדפק פה אחי? זה לא היה התכנון", עוד אמר: "לא היית בינוני לרגע, תמיד דרשת להבין מה האמת. מה התורה רוצה ממנו. היינו פעם הולכים יחד לקברי צדיקים, עכשיו אתה בצד של הצדיקים. אני מבטיח שלא ננוח עד שעם ישראל יהיה עם גאה בארץ שלו. מבטיח לך שהרוח שלך תלך לכל מקום שתלך איתי, ועם החברים שלנו. מודה וגאה על הזכות להיות חבר שלך. תחיה בליבנו לעד. אוהב אותך אח יקר".
הלווייתו של שילה יוסף אמיר צילום: Chaim Goldberg/Flash90
חברו לצבא, נתנאל עמוס: "הוא היה החבר הראשון שלי בצבא. תמיד עזר לי. תמיד היה אכפת לו מאחרים ולא מעצמו. נוצר בינינו חיבור חזק מיידית כששנינו אמרנו שאנחנו רוצים להגיע לסיירת. שילה תמיד היה אדם לא אנוכי, היה אוסף אותי לקניות ומצרכים לשבת, כי לא היה לי מספיק זמן לקחת את האוטובוס הלוך חזור. תראו לי עוד מישהו שהיה בא בזמן החופשי שלו ביום שישי ומנקה את השירותים של מישהו אחר, זה היה שילה. המודל לחיקוי שלי".
זירת הפיגוע | צילום: Hillel Maeir/Flash90
ירה, נמלט חוסל
מפרטי הפיגוע עולה כי במהלך בידוק רכב בכביש 55 סמוך לשעה 15:30 בין שכונת מצפה ישי שבקדומים לצומת ג'ית הקטנה, מחבל פתח באש, פגע בלוחם ופצע אותו באורח אנוש. המחבל נמלט ברגל, ובבריחתו נתקל בישראלים נוספים בצומת ג'ית ופתח לעברם באש, שם כוחות הביטחון השיבו בירי וחיסלו אותו. מותו של הפצוע נקבע במקום הפיגוע.
המחבל שביצע את הפיגוע הוא אחמד יאסין גידאן, בן 19 - פלשתיני תושב קיבא שבבינימין, ללא רקע ביטחוני קודם. שלוש שעות אחרי הפיגוע הזרוע הצבאית של חמאס פרסמ כרוז רשמי בו היא מקבלת אחריות על הפיגוע, ,שהגיע בתגובה למבצע צה"ל בג'נין ובשל השחתת הקוראן בכפר עוריף.