‍‍‍ ‍‍רצחים או רציחות: האקדמיה ללשון עברית בהסבר מטריד במיוחד

אנשי האקדמיה לקחו על עצמם את החובה המשמחת ובחרו להסביר לציבור שומר החוק כמה מושגים חשובים במיוחד מעולם הפשע, כי אם כבר לחטוא לאל ולאדם, למה לא לעשות זאת בעברית תקנית? לא לנסות בבית

שמחה ברנס שמחה ברנס, חדשות כיפה 03/06/22 12:19 ד בסיון התשפב

‍‍‍ ‍‍רצחים או רציחות: האקדמיה ללשון עברית בהסבר מטריד במיוחד
צילום: shutterstock

האקדמיה ללשון עברית אחראית לחידושי לשון רבים שהתקבעו בחיינו, ואנשיה עמלים יומם ולילה כדי למצוא פתרונות יצירתיים ומעשיים למילים וביטויים חדשים שישתלבו בשגרת החיים של דוברי העברית בארץ ובעולם.

הפעם, בפוסט שעלה לרשתות החברתיות, התייחסו אנשי האקדמיה לסוגיה מטרידה במיוחד: רצח, כלומר, איך מתייחסים לרצח בעברית תקנית? כמובן שאנחנו וגם הם לא ממליצים לנסות זאת בבית או בחוץ, ובכל זאת, אם תהיתם, אנשי האקדמיה לקחו על עצמם את החובה המשמחת והחליטו להסביר לציבור שומר החוק מה צורת הרבים של האיסור השישי בעשרת הדברות. 

  • ‍‍‍ ‍‍רצחים או רציחות? את המילה רֶצַח מקובל לרבות 'מעשי רצח' או 'מקרי רצח' וגם 'רציחות' (מצד הדקדוק, רבים של "רציחה"). גם מילים אחרות, כגון מֶרִי, אֹנֶס ומִרְמָה, מקובל לרבות באמצעות הוספת הנסמך 'מעשֵי־' ולא על ידי צורות הריבוי הדקדוקיות שלהן.
  • ‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍לוויה או הלוויה? שתי הצורות אינן אלא קיצור של הצירופים המלאים "הלוויית המת" ו"לוויית המת", שעלו לראשונה בספרות הרבנית בימי הביניים. יש להן יסוד בעברית לדורותיה, ושתיהן כשרות לשימוש.
  • ‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍נפטר או מת? בתנ"ך השימוש בפועל מֵת הוא דרך ההבעה הרגילה, וכך נזכר מותם של רבים וטובים. מקורו של הפועל "נפטר" בלשון חכמים, במשמעות 'הלך', 'נפרד'. בלשון המשנה מופיע הצירוף "נפטר מן העולם" במשמעות 'מת', ומלשון הגאונים ואילך כבר מקובלת המילה נפטר בלבד באותה משמעות. הן מת הן נפטר מתאימות לציון מותם של יהודים ושאינם יהודים.
  • ‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍גופים או גופות? שתי הצורות מוכרות בלשוננו זה דורות רבים כצורת הרבים של המילה גוף. עם זאת בלשון ימינו יש יתרון לצורה 'גופים' כמילת הרבים לגוף בהיותה חד־משמעית, לעומת הצורה 'גופות' שהיא גם ריבוי של גּוּפָה.
  • ‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍זכרו לברכה או זיכרונו לברכה? שני הביטויים מבוססים על שימושי לשון עתיקים, ונראה שאין להעדיף אחד מהם על פני חברו. שני הביטויים מצטרפים להזכרת שם של אדם שנפטר. ראשי התיבות ז"ל מתאימים לשני הביטויים.

‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍