"ל"ג בעומר הוא יום השנה לאונס של נערות רבות"

יעל אריאל, עובדת סוציאלית ופעילה בתחום המוגנות והטיפול בפגיעות מיניות, חושפת בפוסט כואב את חוויותיה הקשות כנערה דתייה בבני עקיבא במדורת ל"ג בעומר ומבקשת מההורים לדבר עם בני הנוער: "למדו אותם לשמור אם תתפתח סיטואציה מסוכנת"

חדשות כיפה 18/05/22 18:06 יז באייר התשפב

"ל"ג בעומר הוא יום השנה לאונס של נערות רבות"
פגיעות מיניות במדורות ל"ג בעומר, אילוסטרציה, צילום: shutterstock

ל"ג בעומר הגיע, ואיתו הסוגיות הרבות סביב זיהום האוויר שיוצרות המדורות הרבות, השמירה על הסביבה והחשש מהתפשטות שריפות, כשהפעם נוסף הפוקוס להילולה בהר מירון, שנה אחרי האסון הכבד. יש מי שעבורם הסוגיה המשמעותית יותר בל"ג בעומר היא הפגיעות המיניות במדורות נטולות המבוגרים.

יעל אריאל, עובדת סוציאלית במקצועה ופעילה חברתית, עוסקת כבר שנים ארוכות בטיפול בפגיעות מיניות ובשיח סביב הנושא הכאוב. בפוסט חשוף ורגיש שכתבה בפייסבוק היא מתארת את חג המדורות כערב קשה מאוד בשבילה: "ל"ג בעומר היום בערב. ל"ג בעומר הוא יום השנה למותי. אני יודעת שזה נכון גם לעוד נערות רבות אחרות. ל"ג בעומר הוא יום מסוכן והרבה אנשים לא מבינים את זה".

"לפני עשרים ומשהו שנים, בתום מדורת ל"ג בעומר בבני עקיבא, במושב שהיה ועודנו ספינת הדגל במגזר הדתי לאומי, עברתי בו את אחד האירועים הקשים בתולדותיי, בנוכחות שישה נערים שאני זוכרת, ובהשתתפות שלושה מהם", ממשיכה אריאל וחושפת כי נאנסה באותו ערב וכי עד היום קשה לה לכתוב את זה בגוף ראשון. 

"אני יודעת היום שהיה אדם בוגר אחד  לפחות  שידע מהאירועים וטייח ביודעין. היו עשרה נערים לפחות, שהיו מעורבים באירועים שקדמו לאירוע הקשוח ביותר. אירועים שהובילו לאונס הזה באופן ישיר ובמובנים מסויימים היו קשוחים לא פחות. אבל אחרי ל"ג בעומר ההוא - לא הייתי יותר. הייתי קליפת אדם. נכון יותר לומר שהייתי - פשוט לא כאן. לא בגוף הזה, לא במציאות הזו. בשפה המקצועית זה נקרא דיסוציאציה".

"ל"ג בעומר הוא יום השנה לאונס של המון נערות", מצהירה אריאל, "גם הלילה יהיה נערות שיצאו ממנו שרוטות לכל החיים. הסיטואציה שבה בני נוער, לפעמים צעירים מאד, נמצאים לבד במקום חשוך ומבודד, בשעה מאוחרת, במקרים רבים גם שתויים ומעושנים, היא כר נרחב ואינסופי. רוב הנערות לא יספרו לעולם. בטח לא לכם".

"למדו את הנערים לעצור את הזוועה לפני שהיא מתרחשת"

אריאל הוסיפה וביקשה בכאב: "דברו עם הנערים שלכם על הסכנות. כן, גם אם הם החבר'ה הטובים עם הכיפה הכי חמודה על הצד ואתם בטוחים שאצלכם זה לעולם לא יקרה. למדו אותם להיות אלה שישמרו אם תתפתח סיטואציה מסוכנת. אלה שיעמדו מול כולם ויעצרו את הזוועה לפני שהיא מתרחשת. אצלי עמדו שלושה נערים המומים, צחקו ממבוכה, ולא אמרו דבר. זו תגובה טבעית של בני אדם לאירוע כל כך קיצוני ולא צפוי שמתרחש לנגד עיניהם".  

"אם תקשיבו לי הפעם - אולי נוכל להציל חיים. וכל מה ששמעתם עד היום הוא רק טפטופי סיפורים מתוך מה שקורה וקרה באמת. היכונו לצונאמי. אני מחכה לזעקה הציבורית שתחריש את הדממה. שסמוטריץ' יניף את ידו ויבטיח לטפל במפגעים. שזכרן של הרוגות הפגועים הללו לא יהיה לשווא. מחכה".

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר