טור הריקנות מאחורי המילים של מתן כהנא

אתמול (שלישי), השר מתן כהנא צייץ פוסט 'מרגש' על אחדות. בפוסט מתן כהנא מצייר את ממשלת 'האחדות' כתרופה לכל צרותינו, "אחדות לכתחילה" כדבריו. "אם נמשיך כמו קודם" כותב כהנא "החיים של האחים השמאלנים שלנו, יהפכו כאן לבלתי נסבלים". כהנא מאדיר את האחדות עם חבריו לקואליציה ממר"צ ורע"ם וזונח את אחיו החרדים והמתיישבים שבינתיים חייהם נהפכו לבלתי נסבלים. מסוף דבריו ניתן ללמוד על כללם, "אסור לתת להם לנצח, אסור לתת להם לקחת לנו את ההזדמנות!" מסיים מתן. מי זה הם? הציבור החרדי? הציבור המסורתי? הציבור הציוני דתי? הרוב הלאומי יהודי במדינת ישראל? כשמדברים על אחדות אין הם, יש אנחנו. הפוסט נודף ריח של פילוג ודה לגיטימציה של חלקים גדולים בציבור הישראלי. כשמתיימרים לדבר בשם האחדות, הפילוג והשיסוי מציצים בין החרכים.

האחדות שעליה מדבר כהנא ריקה מתוכן

השמאל הפרוגרסיבי ניכס לעצמו אוצר מילים מכובד, לדוגמא  'שלום' 'אחדות' 'צדק' 'אהבת חינם'. המחנה הפרוגרסיבי משתמש במילים אלו שימוש ציני כדי ליפות את עמדותיו הרדיקליות ולשלול כל מי שלא חושב כמהו. הבעיה מתחילה כשהציבור מתחיל להאמין להם. על פי עקרונות הפילוסופיה הפוסט מודרנית, שפה יוצרת מציאות, השימוש במילים הנכונות בזמן הנכון משפיע על האדם, ומייצר אצלו קונוטציה חיובית או שלילית לאירוע שאותו המדבר מתאר. לייחס את המילים אחדות וריפוי לממשלה שחרטה על דיגלה את המלחמה נגד ביבי זו דוגמא מצוינת לשימוש הציני במילים יפות. האחדות שעליה מדבר כהנא ריקה מתוכן. על איזה אחדות מדובר? על הדרה של מעל למיליון מצביעי ליכוד? על דמוניזציה של הציבור החרדי? על שיח מפלג ומשסה של רה"מ נפתלי בנט בראיונותיו האחרונים? האחדות היא לא נחלתו הבלעדית של השמאל, השלום אינו רשום בטאבו על שמו של יצחק רבין.

שלוש פעמים ביום אנחנו מתפללים על שלום, שלום עולמי, על תיקון גלובלי, על אחדות בין כל חלקי ישראל, מתפללים ומייחלים למשפט צדק ולפני הנחת תפילין מקבלים על עצמנו את מצוות ואהבת לרעך כמוך. על הערכים הללו אנחנו גדלים, יום יום שנה אחר שנה. אבל שלום עולמי אין משמעותו נתינת לגיטמציה לאוכלוסיה עויינת לרצוח אותך ללא רחם. ערך האחדות לא כולל בתוכו לזרוק ציבור שלם למזבלה. הטהרנות היא ארס, היא משקיטה את ההתנגדות ומיפה מבחוץ את מה שמכוער מבפנים.

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאעמית סגל עושה בדיקת עובדות למתן כהנא: "ניגבתי את הדמעות"

  19/04/22 18:46

לדעתי אסור למחנה הלאומי יהודי לוותר על המילים הפוזיטיביות. המלחמה על השפה היא לא פחות חשובה מהמלחמה על הארץ. כדי שנוכל לחזור ולהשתמש במילים עלינו לחשוף את השקר. לחשוף את השימוש החלול של השמאל במילים הגבוהות והיפות. לאמת אותם עם נתונים, לא לתת לשקר לשקוע, לגרום לשר כהנא ולחבריו בממשלה להבין שגם אם חוזרים על שקר 1000 פעמים זה לא הופך אותו לאמת. אחרי שהעשן ירד והלוט יוסר נשתמש  בגאווה במילים שכה חשובות לנו, אחדות! שלום! צדק!

לסיכום, את המילים היפות שממשלת בנט- לפיד אני לא קונה. את  הקמפיין האגרסיבי על אחדות וריפוי מלווים ריחות של שנאה ושיסוי. עלינו יחד להמשיך לכתוב, להגיב ולחשוף את הריקנות מאחורי המילים של השר כהנא וחבריו. יחד לחזור להשתמש שוב במילים שכל כך מתאימות לנו, אחדות, אהבה ושלום.

יואל אלבז הוא מייסד ארגון כרמים שעוסק בתחום החינוך והכשרות בתקשורת.