מאות מקוואות נשים ברחבי הארץ אינם מונגשים לנשים המגיעות מדי חודש לטבול, ונשים רבות בעלות מוגבלות פיזית מתמודדות בקושי רב עם המציאות המורכבת, ונאבקות ממש על מנת לקיים את מצוות הטבילה. רבות מהן יוצאות מהמקווה לאחר הטבילה בתחושות קשות ובכעס רב, חלקן נאלצות, באין ברירה, לנסוע מרחקים ארוכים כדי לטבול במקווה מונגש, כשלעיתים מדובר על עשרות קילומטרים.
-
עוד באותו נושא"מבחינה הלכתית, אסור להיכנס לחשש סכנה אם אין אפשרות בטוחה לטבילה"
28/12/21 11:54
לאור המצב הקשה, פונים הבוקר (ד') בעמותת "טהרת המשפחה" במכתב מיוחד לשר לשירותי דת מתן כהנא, לשרת הפנים איילת שקד ולשר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן בקריאה להנגיש באופן מיידי את כלל מקוואות הנשים ברחבי הארץ ולקבוע לוח זמנים קצר ככל האפשר לביצוע.
יו"ר עמותת טהרת המשפחה הרב חיים לוי אומר כי בימים בהם המודעות למען אנשים עם מוגבלות חוצה מגזרים ומפלגות וכאשר הנגשת המבנים היא בעלת הסכמה רחבה, "אין שום סיבה נראית לעין שיהיה במדינת ישראל ולו מקווה אחד שאינו מונגש לנשים. זהו לא עוד 'מבנה' שמחייב התייחסות מיוחדת. מדובר באחת המצוות הבסיסיות והחשובות ביותר לעם היהודי ועלינו לאפשר לכל אחת לקיימה כהלכתה באופן מכבד וראוי".
"נשות ישראל מסרו את נפשן בכל שנות ההיסטוריה למען קיום מצוות הטבילה"
בפניית העמותה נכתב תחילה על חוסר הנגישות למקומות הקדושים וקברי הצדיקים במדינת ישראל, והחשיבות העליונה שבהנגשתם עבור הציבור הרחב שומר המסורת במדינת ישראל ועבור המבקרים בהם. "יחד עם זאת", נכתב, "לצערנו, נשכח מקומם של המקומות העומדים בבסיס הקיום של העם היהודי לאורך השנים - מקוואות הטהרה לנשים".
-
עוד באותו נושא"הפסקתי לטבול כי היה פשוט מגעיל": זעקת הנשים ומהפכת המקוואות
12/09/21 17:29
"נשות ישראל מסרו את נפשן בכל שנות ההיסטוריה למען קיום מצוות הטבילה בשעות נסיעה ארוכות ובתנאי אוויר קשים ששררו במדינות הגולה טרם הגעתנו ארצה. ההקפדה על מצוות הטבילה החודשית מסמלת אולי יותר מכל את דרכה ומסירותה של האישה היהודית. מדי ערב מגיעות נשים מכל המגזרים - חרדיות, דתיות, מסורתיות וחילוניות –למקוואות ברחבי הארץ על מנת לקיים את מצוות הטבילה. עם זאת, גם כיום במדינת ישראל שנת תשפ"ב (2022) נאלצות נשים רבות למסור נפש כדי לקיים את המצווה. זאת מאחר שרובם המוחלט של מקוואות הטהרה לנשים בישראל אינם מונגשים לנשים עם מוגבלות".
כותבי המכתב מזכירים כי "בשנת 2012 נכנסו לתוקף תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים). התקנות מסדירות כללים להנגשת מבנים קיימים - בין היתר גם למקוואות הנשים. עם אישור התקנות - המדינה התחייבה להתחיל בתהליך הנגשה של מספר מצומצם של מקוואות בארץ בתהליך של מספר שנים".
"נשים רבות נאבקות על מנת לקיים את מצוות הטבילה"
מהמכתב עולה כי בישראל פועלים כיום כ-900 מקוואות טהרה לנשים, כולל מקוואות פרטיים המוגדרים גם כן כמבני ציבור, כאשר אלו שנבנו החל מאוגוסט 2009, מחויבים על פי חוק להיות מונגשים לנשים – ואכן כולם עומדים בקריטריונים שנקבעו. אלו כוללים בין היתר חניה נגישה ודרך נגישה לכניסה למקווה, בית שימוש נגיש, מקלחת נגישה, מלתחה נגישה וכך גם הדרך לבור הטבילה חייבת להיות מונגשת. בנוסף, קיימת חובה לבניית הכנה למתקן הרמה המאפשר לאישה עם מוגבלות בניידות לטבול, וגם לעשות בו שימוש במקלחת.
למרות המקוואות החדשים, "בישראל פועלים מאות מקוואות ישנים שנבנו טרם שינוי החוק ואינם הונגשו עד עצם היום הזה. נשים רבות בעלות מוגבלות פיזית מתמודדות בקושי רב עם המציאות המורכבת בעת ההגעה למקווה ובמאמץ רב נאבקות על מנת לקיים את מצוות הטבילה. הבלניות מנסות לסייע להן ככל שיכולות, אך רבות מהנשים יוצאות מהמקווה לאחר הטבילה בתחושות קשות ובכעס רב. חלקן נאלצות, בלית ברירה, לנסוע מרחקים ארוכים כדי לטבול במקווה מונגש - כשלעיתים מדובר על עשרות קילומטרים".
לסיום הם כותבים: "על כן, אנו מבקשים מכם לפעול באופן מיידי להנגשת כלל מקוואות הנשים בישראל ולתקצב עבור פרויקט זה את הרשויות המקומיות והמועצות הדתיות. בנוסף, אנו מבקשים כי תיקבע להחלטה זו לוח זמנים קצר ככל האפשר, שלא כפי התחייבותכם בעבר על פריסה ארוכת שנים של תהליך הביצוע".