סערה בצה"ל עופר וינטר: ניתן היה למנוע את אירוע חטיפת הדר גולדין

מח"ט גבעתי ב"צוק איתן" התייחס לתקרית החמורה ב"יום שישי השחור", בה נהרגו שלושה לוחמי צה"ל וחשף את שאמר לקצינים הבכירים: "יהיה מסוכן להכניס את הלוחמים לסיטואציה שכזו שתגביל אותם ולבסוף תסכן אותם" | עוד הוא אמר: "אני לא מגלגל את האחריות למעלה"

אלעד הומינר אלעד הומינר, חדשות כיפה 24/08/21 08:31 טז באלול התשפא

עופר וינטר: ניתן היה למנוע את אירוע חטיפת הדר גולדין
וינטר בבית כנסת באפרת ע"ש בניה שראל ז"ל , צילום: Gershon Elinson/Flash90

צה"ל סוער בימים האחרונים ולא בגלל תקרית ביטחונית חדשה באחת מהגזרות עליו הוא אמון. מדובר באירוע שלא פורסם עד כה ממבצע "צוק איתן". התנהלות הצבא בימים שלפני "יום שישי השחור". כך מכונה בצבא אותו יום בו נהרגו שלושה לוחמים בפעילות של סיירת גבעתי שהסתבכה. בכנס מפקדים במכללה לפיקוד ומטה (פו"מ) חשף תא"ל עופר וינטר את סוד שלא עדכן בו גם את המשפחות השכולות: ניתן היה למנוע את האירוע והחטיפה. 

הפסקת אש הוכרזה למשך 72 שעות ביום שישי, 1 באוגוסט 2014, ביוזמתם של מזכ"ל האו"ם באן קי מון ושר החוץ האמריקני ג'ון קרי ואושרה על ידי צה"ל וארגון הטרור חמאס. הפסקת האש הופרה תוך זמן קצר כשחמאס שיגר מספר רקטות לעבר יישובי גבול הדרום ולאחר מכן בירי שתי פצצות מרגמה.

כוח של סיירת גבעתי המשיך בפעילות מבצעית לאיתור מנהרות באזור רפיח. ב-9:05 תקפו את הכוח מחבלים שיצאו ממנהרה, והרגו שלושה מהלוחמים: מפקד הסיירת רס"ן בניה שראל, סגן הדר גולדין וסמ"ר ליאל גדעוני. המחבלים מחזיקים עד היום את גופתו של גולדין.

כללו גם אותו בתנאי הסיוע. הדר גולדין הי"ד

הדר גולדין ז"ל. צילום: באדיבות משפחת גולדין

בהרצאה שנשא בחודש שעבר בפני חניכי קורס מח"טים, חשף תא"ל עופר וינטר את דעתו על התנהלות צה"ל ואמר כי התנגד לפעילות הזאת. וינטר, שפיקד על חטיבת גבעתי במהלך "צוק איתן", סבר כי לא נכון לצאת לפעילות בזמן שהוכרזה הפסקת אש.

"ערב היציאה למבצע ידענו שהפסקת האש האחרונה צריכה להיכנס לתוקף בשמונה בבוקר. כשקיבלתי את הפקודה ממפקד אוגדת עזה, תא"ל מיקי אדלשטיין, אמרתי שאני מערער עליה כי אני חושב שזה יהיה מסוכן להכניס את הלוחמים לסיטואציה שכזו שתגביל אותם ולבסוף תסכן אותם. מפקד האוגדה התעקש, ואני החלטתי בפעם הראשונה לערער על ההחלטה בפני אלוף הפיקוד סמי תורג'מן", צוטט ב-ynet. וינטר התנגד להכנסת החיילים למצב בעייתי, שעלול היה לסכן אותם בהפסקת האש, כפי שקרה.

בשלב הזה של אותו ערב בצוק איתן הגיעו מפקד האוגדה והאלוף לחפ"ק של חטיבת גבעתי ושם חזר וינטר על דבריו. "קשרתם ללוחמים שלנו את הידיים בכך שהכנסתם אותם למבצע הזה תוך כדי הפסקת האש", סיפר בשיחתו עם הקצינים בפו"מ. "התעקשתי שאם המלחמה מסתיימת, לא נכון להיכנס להרפתקה הזו. גם ככה לא גמרנו את כל המנהרות".

בערב הפעילות הביע וינטר את התנגדותו בפני מפקד האוגדה דאז מיקי אדלשטיין, שאישר אותה בכל זאת. עמדתו של אדלשטיין נסמכה המודיעין העדכני של השב"כ וצה"ל מאותו היום שקבע נחרצות כי באזור רפיח עובר תוואי של מנהרה התקפית, שטרם אותרה למרות כמה מבצעים שקיים גדוד הסיור של גבעתי בגזרה.

(חשיפת מנהרת טרור ע"י לוחמי גבעתי וכוח הנדסה והשמדתה על ידי חיל האוויר, צוק איתן)

התנגדותו של וינטר הובאה גם בפניו של אלוף פיקוד הדרום דאז, סמי תורג'מן, שפסק בעד עמדתו של האוגדונר, וקבע כי הפעילות תתקיים כמתוכנן. "בדבריו של וינטר בהחלט היה טעם, אבל החשש הגדול יותר היה מכך שהמנהרה שידענו שקיימת שם גם תופעל", אמר גורם בכיר שהשתתף בדיון, "קודם לאירוע הזה היו כבר ארבע או חמש הפסקות אש שהתפוגגו, וחמאס כבר הפעיל מנהרות וגם הצליח להרוג באמצעותן ישראלים", אמר.

עד היום כאמור, וינטר הקפיד של לדבר על העניין ולא שיתף את המשפחות, גם במחיר של ביקורת ציבורית שספג. "אני לא מגלגל את האחריות למעלה. חטפתי אש ולא דיברתי על זה עם אף אחד מלבדכם", אמר לקצינים בפו"מ. "חובתי הייתה לנצח במלחמה וגם להחזיר את הלוחמים הביתה ובמקרה הזה חשבתי שזה מסוכן להכניס אותם בהפסקת האש".

בתגובה אמר אתמול אלוף פיקוד דרום דאז, אלוף (מיל') סמי תורג'מן: "קבלת החלטות באי-ודאות זו משמעותה של מלחמה עבור מפקד. התלבטנו רבות בדילמה של איתור המנהרה במרחב רפיח תוך כדי הפסקת האש, ולאור חשיבות המשימה ומובהקות המודיעין ביחס למנהרה ההתקפית במרחב החלטתי להשקיע מאמץ נוסף לאיתור והשמדת המנהרה המאיימת על היישובים בעוטף עזה. מפקד חייב להביע את דעתו ולהילחם עליה אך לא ניתן לקיים מסגרת צבאית מקצועית ללא אחדות פעולה".

(רשת הקשר הצה"לית מרגע חטיפת סגן הדר גולדין במבצע)