"לאיפה יש לי ללכת?" | מאבק ההישרדות של תושבי לוד בעיר

התושבים ברמת אשכול חזרו לבתיהם כשהפיח עוד מכסה את הקירות "המדינה שלנו צריכה שלום. מה שהלך - הלך". המתנדבים שהפכו לסמל המאבק: "השוטרים לא מסוגלים להתמודד עם מה שקורה פה". אך יש גם מי שבא לעודד: "ישראל נמצאת בתהליך של גאולה"

עדיאל שביט עדיאל שביט, חדשות כיפה 19/05/21 16:01 ח בסיון התשפא

"לאיפה יש לי ללכת?" | מאבק ההישרדות של תושבי לוד בעיר
בית משפחה יהודית בלוד שנשרף במהומות, צילום: חמ"ל קהילוד

כשבוע לאחר תחילת הפרעות בלוד ולאחר שהעבירו את התקופה האחרונה במוסדות שונים ברחבי המרכז, אמש (ג') שבו המשפחות, מוותיקות שכונת רמת אשכול לבתיהן. בעת הגעתן לעיר התרכזו במכינה בעיר שם חולקו להן סלי מזון, וכעת הם מלוות הביתה על ידי מתנדבים מהשכונה, סטודנטים וחברי הגרעין התורני. החזרה לא היתה קלה לרבים מהמשפחות במיוחד לאלו שעזבו לאחר שרוכשם הושחת, ונשרף.

צילום: ללא

המקרה הקשה ביותר הוא של משפחת דנין, שעבורה לא היה לאן לשוב לאחר שפורעים ערבים שרפו את ביתם כליל. הבית הפך למוקד עלייה כדי להמחיש לציבור בארץ ובעולם את הסבל הקשה של תושבי לוד, שהחלו לפחד משכניהם הערבים עמם הם חיים במשך שנים. את פרויקט הוצאת המשפחות והחזרתן יזם וניהל הגרעין התורני בלוד אשר דאגו לפינוי, להסעות, למקום לינה וארוחות, זאת בהמשך לליווי שוטף שמעניק להן הגרעין בזמן שגרה. "הסכנה עוד לא נגמרה, אנחנו כולנו עדיין מלאי חשש מהימים הקרובים ומשוועים לשקט ורגיעה. חשוב להדגיש הרגיעה לא תשוב עד שמשטרת ישראל לא תפרוק את לוד מנשקה" מסרו חברי הגרעין.

"אני בכיתי הרבה, אני מפחדת"

לחדשות כיפה התראיינה בחשש גדול מזל, (שם בדוי) שחזרה גם היא אמש לביתה שברמת אשכול, אחרי שפונתה משם לפני שבוע. מזל עלתה יחד עם משפחתה לארץ בשנת 1998 ולאחר שנתיים קנתה את דירתה ברמת אשכול: "הכל היה בסדר ובלי בלגן" היא מספרת על חייה שם ב-21 השנים האחרונות, "עד שבשני שעבר התחילו אזעקות וזרקו אבנים, אנחנו נבהלנו נורא", סיפרה בכאב. בעקבות רעשי הירי סיפרה מזל: "מיד נפלנו לרצפה, גם השכנה מלמעלה נפלה, וגם בעלי בן ה-84 נפל, אפילו שזה קשה לו מאוד". אחרי יומיים בלבד של המהומות מזל החליטה יחד עם בני משפחתה להתפנות מביתה, פינוי שנעשה בסיוע הגרעין התורני בעיר.

"הגרעין התורני ארגן לנו הסעה לפתח תקווה ושם ישנו בפנימיית אמי"ת", מספרת מזל שהעבירה את השבוע האחרון בפנימייה. היא מספרת כי דאגו להם היטב, גם במהלך השבת והחג שהיו שם, ושיבחה את המארגנים, אך גם ההגנה הזמנית הזו הגיעה לסיומה, ומזל נאלצה לחזור לביתה שבלוד. "אין מה לעשות, התלמידים של הפנימייה חוזרים ללימודים", סיבה נוספת לחזרה הייתה גם מקומות העבודה של  ילדיה המפרנסים העיקריים של הבית. אך מעל לכל טענה "לאיפה יש לי ללכת?". היא מודה בכאב שהחזרה אינה קלה לה: "אני בכיתי הרבה, אני מפחדת",  עוד היא מספרת כי אם אב המשפחה המבוגר רוצה לצאת, אז אף פעם לא לבד אלא רק אם אחד הילדים כי הוא לא יכול לרוץ. 

למרות הביקורת הציבורית על האכיפה של משטרת ישראל בעיר, מזל מבקשת להכיר תודה לשוטרים: "אני סומכת עליהם, המשטרה הם טובים, אם הם לא היו כאן, אז היו נכנסים אלינו לדירה ולא רק אלינו, לכולם". לבסוף מזל מספרת כי לה יש רק שאיפה אחת שיחזור השלום בינה ובין שכניה כפי שהיו כל השנים, "המדינה שלנו צריכה שלום. מה שהלך - הלך. עכשיו צריך שיהיה שוב טוב".

"המשטרה לא מסוגלת להתמודד עם מה שקורה פה"

הגרעין התורני בלוד, הקים חמ"ל שכולו למטרת הגנה וסיוע לאזרחי העיר והוא מוקם בתוך המכינה שהוצתה על ידי פורעים לפני שבוע. החמ"ל כולל מתנדבים רבים מרחבי הארץ וממגזרים שונים שבאו לסייע בכל הנדרש בין בסיוע כלכלי, רפואי, או שיפוץ דירות שהושחתו. אורי פלג, הגיע מפרדס חנה ללוד כבר מיום שישי והחל להתנדב בעיר בעיקר באבטחה. "עשיתי פה בשבת יחד עם מאות מתנדבים, הגעתי לכאן אחרי שאשתי חששה שאגיע אבל אחרי שהיא שמעה שחברה שלה נטשה את הבית שלה פה היא אמרה לי 'סע'". על אף שזאת עבודת המשטרה לאבטח את אזרחיה, פלג מבקש שלא להאשים אותם: "הם לא יכולים ומסוגלים להתמודד עם מה שקורה פה, בטח לא השוטרים הזוטרים, צריך לבוא ולעזור להם".

 לא רק חיזוקים פיזיים מגיעים לעיר, אלא רבים גם באים לתת חיזוק נפשי ורוחני, בהם ניתן למצוא את יצחק מאיר שהגיע לשיר עם התושבים. חיזוק רוחני נוסף הגיע מהרב יוסף צבי רימון, שביקש לתת דברי עידוד בתוך התחושות הקשות שאופפות את התושבים. "המצב הוא קשה, אני מקבל שאלות כל הזמן, ומהן אני מבין את המצב. למשל אדם אחד שאל אותי שאלות הלכתיות על שבת, ותוך כדי אני מבין שהוא בעיר אבל את אשתו וילדיו הוא שלח החוצה, מה זה כפר עציון של תש"ח?" אומר הרב רימון לחדשות כיפה. אך הרב מבקש לראות את הצד החיובי ומבקש להזכיר שבתוך המכלול ישראל נמצאת בתהליך של גאולה ושהחיים בארץ ישראל הם טובים עשרות מונים מאלו שחיו אבותינו בגלות.

הרב השיב גם מה דעתו על הנושא הפוליטי: "אנחנו צריכים אחדות. זה לא שהעם לא מאוחד גם בפוליטיקה הרוב הם הולכים באותו הכיוון. אני אומר שעם ישראל רוצה אחדות עכשיו, כמו שלוי אשכול קרא למנחם בגין בששת הימים, גם כאן אנחנו צריכים לפעול ביחד". לצד האיחוד בין המפלגות היהודיות, הרב מסתייג מחיבור עם מפלגות ערביות: "אם היהודים ידעו להתאחד, לא היה צריך בכלל להכניס את הערבים, אני רוצה שהיהודים יתאחדו". 

חיזוק רוחני למתנדבים. הרב י"ץ רימון ויצחק מאיר

חיזוק רוחני למתנדבים. הרב י"ץ רימון ויצחק מאיר צילום: כיפה