אוצרות ברמת גן: במהלך עבודות בנייה בספארי, התגלו שני ארנות קבורה בני 1,800 שנה, ככל הנראה מהתקופה הרומית. שלשום (ג'), הם הועברו למקומם הטבעי, באוצרות המדינה.
בימים אלה הספארי מתרחב ונבנה מתחם חדש נוסף לבית החולים לחיות בר. במהלך עבודות הבנייה, התגלתה בשבוע שעבר תגלית ייחודית ויוצאת דופן, שני סרקופגים ייחודיים, ארונות קבורה עתיקים, שנמצאו תחת החפירות.
צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות
מרשות העתיקות נמסר כי עובדי ספארי הוותיקים שהיו במקום, סיפרו כי הם נתקלו בקברים האלה לפני שנים רבות מאוד, באזור חניון הספארי. הארונות הועברו כבר אז בסמוך למתחם מרפאת הספארי ואזור מטפלי הסוואנה האפריקנית, אך עם השנים, הארונות נשכחו והתמלאו בחול ובצמחייה עבותה.
לפני מספר ימים, כאשר החלה בניית המתחם החדש של בית החולים לחיות בר, הקבלן שעבד באזור החל לחפור, ולפתע רמי תם, מנהל הסוואנה, הבחין בשני הארונות מבצבצים מן החפירות. הוא מיהר לקרוא למנהל תחום בעלי החיים, שמוליק ידוב, שהגיע לראותם והזעיק למקום את מפקחי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, אלון קליין ועוזי רוטשטיין שנדהמו מהמחזה. לאחר בדיקות מעמיקות, הכריזו כי מדובר בנכס ייחודי עתיק במיוחד.
לפי הארכיאולוגים מרשות העתיקות, מדובר בארונות קבורה בני כ-1800 שנה, מהתקופה הרומית. על פי האבן והעיטורים היפהפיים, הארונות נועדו לאנשים בעלי מעמד גבוה ונראה כי הקבורה נעשתה בסמוך לספארי. ארונות הקבורה נושאים עיטורים של דיסקוס - סמל הגנתי המלווה את הנשמה ומגן עליה בדרכה לעולם הבא, וגרלנדות - זרי פרחים, שהיו עיטור שכיח על קברים בתקופות היוונית. בין הגרלנדות מופיעים מן עיטורים דמויי ביצה. הארכיאולוגים סבורים, שזוהי למעשה עבודת ההכנה לעיטור המקובל של אשכול ענבים, אך מסיבה שאינה ידועה המלאכה לא הושלמה.
ארונות הקבורה, שנעשו מאבן מקומית - ככל הנראה מהרי יהודה או השומרון, נבנו כחיקוי מקומי לארונות השיש הפרוקונסי היוקרתיים, המוכרים מאזור מרמרה שבטורקיה. שני הארונות שנמצאו יחד, נושאים שניהם את אותו העיטור, ויתכן כי הקברים נבנו עבור בעל ואישתו, או עבור בני משפחה. מקור הארונות לא ידוע, אך נראה כי הקבורה נעשתה בסמוך לספארי, באזור מסובים – שבה, בתקופה הרומית, שכנה בני ברק העתיקה, המוכרת לנו מהגדת הפסח.
אין ספק שבעלי הארונות האמידים, שנקברו בארונות יחד עם רכושם, לא תיארו לעצמם שארונותיהם ימצאו מקום של כבוד בין הג'ירפות והפילים לבין הגוזליה.
צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות