הקרב על הנתונים: פחות בנות דתיות מתגייסות לצה"ל?

בארגון 'חותם' מציגים נתונים של הלמ"ס המעידים על ירידה במספר הבנות הדתיות המתגייסות, ובעלייה בהצהרת הפטור מטעמי דת. ב'נאמני תורה ועבודה' טוענים מנגד כי מדובר בפער דמוגרפי, ואין שינוי בנתוני הגיוס | מי צודק? החליטו בעצמכם

חדשות כיפה יהונתן קליין, חדשות כיפה 02/02/21 10:19 כ בשבט התשפא

הקרב על הנתונים: פחות בנות דתיות מתגייסות לצה"ל?
גיוס בנות. למצולמות אין קשר לכתבה, צילום: פלאש 90. דובר צה"ל

האם מספר המתגייסות לצבא מקרב בנות הציונות הדתית עולה או יורד? בארגון 'חותם', המוביל קמפיין מתמשך נגד גיוס בנות דתיות לצה"ל, מציגים היום (ג') שורה של נתונים מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המעידים, לטענתם, על ירידה בגיוס הבנות הדתיות לצה"ל. בארגון 'נאמני תורה ועבודה' טוענים מנגד כי מדובר בגידול דמוגרפי, ולא בנתוני גיוס, ולכן אין שינוי באחוז המתגייסות ואף נרשמת עלייה עקבית.

לפי נתוני הלמ"ס שהביאו ב'חותם', רק 36% מהבנות בגילאי 20-29 שגדלו בבית דתי ושירתו בצבא הגדירו את עצמן דתיות כיום. שאר הבנות מרקע דתי ששירתו בצה"ל הגדירו את עצמן על הרצף שבין מסורתי-דתי לחילוני.

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נשענים על סקרי עומק רחבים המתקיימים כל שנה, בקרב אוכלוסיה רחבה של 7,500 גברים ונשים ומהווים מקור המידע המקצועי והמקיף הזמין ביותר בנושא חשוב זה.
גם ב'חותם' מסייגים ואומרים שלפי הגדרות הלמ"ס בהתחשב בטעות הדגימה היחסית של הסקר, רמת המהימנות של תוצאה זו הינה בינונית. לדבריהם, גם אם אחוז הדתיות גבוה יותר, עדיין זו תמונה מדאיגה, לטעמם, המחייבת חשיבה והתמודדות.


(סרטון של ארגון 'חותם' על גיוס בנות לצה"ל)

לעומת זאת בקרב בנות באותה קבוצת גיל ששירתו בשירות לאומי עולה תמונה שונה לחלוטין, 82% שגדלו בבית דתי, הגדירו את עצמן דתיות כיום. נתון זה הוא ברמת מהימנות גבוהה, לפי הגדרת הלמ"ס.  

עלייה במספר המצהירות על פטור מטעמי דת

נתונים מעניינים נוספים אודות גיוס בנות דתיות לצה"ל מתגלים במידע שהתקבל מבקשת חופש מידע של ארגון חותם מצה"ל. לפי טבלה הסוקרת את שני העשורים האחרונים ישנה עליה עקבית באחוזי הבנות המצהירות כי הן דתיות ובמשך כשני עשורים נרשמה עליה חדה של קבלת פטור מטעמי דת, כאשר בשנת 1999 אחוז הבנות שביקשו פטור על רק דת עמד על 26.80% ואילו בשנת 2019 אחוז הבנות שביקשו פטור על רקע דתי על 35.80. 

יחד עם זאת במקביל לקמפיינים שנעשים לעידוד גיוס בנות דתיות לצה"ל, אומרים ב'חותם' כי נראה מהנתונים שהתקבלו, שגיוס הבנות באופן כללי במגמה הפוכה. בעוד שבשנת 1999 שיעור הגיוס של הבנות מכלל המגזרים היה 61.80% בשנת 2019 שיעור הבנות שהתגייסו היה 55.90% כאשר במשך השנים חלה ירידה עקבית בשיעור גיוס הבנות. ב'נאמני תורה ועבודה' טוענים כאמור כי מדובר בשינוי דמוגרפי בלבד.

בארגון 'חותם' אמרו כי "סקרי העומק של הלמ"ס שמהווים בסיס לקביעת מדיניות ממשלתית הינם המידע המקצועי, המקיף והזמין ביותר בנושא חשוב זה. במשך השנים המחקרים שעסקו בשינוי הזהות הדתית בקרב הצעירים וצעירות בציונות הדתית לא לקחו בחשבון את ההשפעה של השירות הצבאי על החזרה בשאלה".

על פי 'חותם', "הנתונים הללו, שנחשפים לראשונה מציגים מציאות עגומה ומטלטלת המוכיחה כי בנות דתיות עוברות משבר רוחני במהלך שירותן הצבאי. זה דורש לחשב מסלול מחדש. גיוס בנות דתיות פגע בחברה הדתית באופן עמוק,  חברה שרצונה לתרום למדינה בצורה שלא תפגע באורח חייה הדתי"

עוד אמרו: "למרות המאמצים הכבירים שלשכות הגיוס בצה"ל משקיעות בלשכנע בנות דתיות להתגייס לצבא והצגת הדברים בכל פעם מחדש כאילו הקמפיין הזה מצליח, נמצא שהמגמה היא דווקא הפוכה ורוב הבנות הדתיות מעדיפות לתרום תרומה משמעותית במסגרת השירות הלאומי. הנתון הזה מייצר דיסאוננס גדול וגם חוסר אמון ציבורי בגוף שאמור להיות הגוף שנמצא בקונצנזוס והערכה הכי גדולים בקרב אזרחי מדינת ישראל".

נאמני תורה ועבודה: "יותר משאלת לב מאשר נתוני אמת"

בארגון 'נאמני תורה ועבודה' דוחים, כאמור, את הנתונים שהציגו ב'חותם', ואמרו כי "ה'תחקיר' של ארגון חותם שפורסם בישראל היום, הטוען כי העלייה בשיעור הבנות המקבלות פטור מצה"ל מטעמי דת נובע מכך ש"רובן מעדיפות שירות לאומי" הוא יותר משאלת לב מאשר נתוני אמת". 

"על פי הנתונים", אומרים בנת"ע, "בשנת 2000 עמד שיעור המתגייסות מבין בוגרות החינוך הממלכתי על 25%, וכיום הוא עומד על 30%. ממחקר שערכה תנועת נאמני תורה ועבודה עולה כי מרבית הגידול בעשור האחרון נובע מעלייה משמעותית בשיעור הנשים הדתיות-לאומיות המגיעות מיישובי ה"מיינסטרים" של הציונות הדתית, המתגייסות לצה"ל. 

"במקביל ישנה ירידה ניכרת בשיעור הבנות הדתיות-לאומיות המשרתות בשירות לאומי. העלייה המדווחת באחוז הנשים המקבלות פטור מגיוס מטעמי דת היא פשוט תוצאה של הגידול הדמוגרפי של הציבור החרדי, אך אין לה רלוונטיות לציבור הדתי-לאומי", מסבירים בנאמני תורה ועבודה.