הפרשן הפוליטי של חדשות 12, עמית סגל, טוען בטור השבועי שלו ל"ידיעות אחרונות", כי "הסיוט של נתניהו הבהב ביום רביעי בבוקר בטוויטר. ברגעי ההכרעה בבחירות חסמה טוויטר את הצייצן המפורסם ביותר שלה משיתופים או אפילו לייקים. "חלק מהתוכן או כל התוכן בציוץ זה הופרך ועלול לספק מידע מטעה בהקשר לבחירות", נכתב מעל ציוצו של הנשיא על הטענות לאי־סדרים בספירה".
סגל טוען כי נתניהו בלם ועצר במשך שנים כל הגבלה בחקיקה על רשת האינטרנט, מקטנה ועד גדולה. "נתניהו משוכנע שאלמלא קול העם הבלתי מסונן, בלתי מפולטר, ברשתות, כבר היה פנסיונר. לכן כשמיקי זהר רצה להגביל גישה לאתרי הפורנו הוא סורב. לכן גלעד ארדן ואיילת שקד רצו פיקוח על תכנים תומכי טרור בפייסבוק – ונבלמו רגע לפני הקריאה השלישית במליאה.
"היו שייחסו זאת למינוי של עובדת־לשעבר במשרד רה"מ לנציגת פייסבוק בישראל", אומר סגל, אך מוסיף כי "האמת קונספירטיבית פחות: לנתניהו יש זהות אינטרסים לא רק עם המיליארדר היהודי הג'ינג'י המבוגר מהחוף המערבי, שלדון אדלסון, אלא גם עם המיליארדר היהודי הג'ינג'י הצעיר מהחוף המזרחי, מארק צוקרברג. שניהם רוצים בפריחת הרשתות".
"את תפיסתו ביטא, מכל המקומות בעולם, דווקא בישיבת האזכרה לרבין בכנסת, בשבוע שעבר: 'הדמוקרטיה תלויה בכך שכלי התקשורת לא יציגו דעה אחידה, מונוליטית, כשמי שמעז להביע דעה אחרת, אפילו קצת אחרת, מוקע מיד. זאת הגדולה של הרשתות החברתיות – הן לא כפופות לתכתיב הדעות שבא מלמעלה, מקומץ אנשים, מצד קבוצה קטנה שמוטה תמיד רק לכיוון אחד'".
"האם הזמנים משתנים? נתניהו עצמו כבר חווה צנזורה מפייסבוק בבחירות בספטמבר שעבר, כאשר נחסמה גישתו לצ'אט של פייסבוק בשל תכנים מסיתים לכאורה. מאות פעמים התלונן על סתימת פיות, אבל כשפורק מהנשק הזה נראו בפניו אותות מצוקה אמיתיים.
"על השולחן כבר נמצא איום של ח"כ אריאל קלנר מהליכוד, לפיו אם תימשך הצנזורה על תכנים ימניים בפייסבוק, תטיל הכנסת – בתור תג מחיר - אחריות משפטית של רשתות חברתיות לתכנים המתפרסמים בהם. השוט ברור: אם פייסבוק רוצה להיות עורכת תוכן, נתייחס אליה כמו כלי תקשורת שמשלם על שקרים שהתפרסמו בו".
סגל מסכם ותוהה "אולי זו רק אוזן מוזיקלית, אבל משפט נוסף שאמר נתניהו באזכרה לרבין מעלה את האפשרות שגם הוא מהרהר בכך: "כל עוד הרשתות החברתיות מאפשרות את חופש הביטוי למי שקולם מושתק בתקשורת הממוסדת והריכוזית", אמר, "הן תורמות תרומה חשובה לדמוקרטיה". המילים "כל עוד" נשמעו כאזהרה".