לאחר עבודת מטה שנערכה בחודשים האחרונים במשרד להגנת הסביבה, ובעקבות אי-עמידת יצרניות הבקבוקים ביעדי חוק הפיקדון, החליטה השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, כי תחיל לראשונה בישראל פיקדון על בקבוקי המשקה הגדולים. זאת, בנוסף לחובת הפיקדון על הבקבוקים הקטנים, הקיימת כיום. בכך מצטרפת ישראל למספר הולך וגדל של מדינות אשר החילו חובת פיקדון על כלל מכלי המשקה, בין השאר כדי להתמודד עם בעיית הפלסטיק החד-פעמי במרחב הציבורי.
בית הלל: למחזר כלים חד פעמיים ועלוני שבת
לאחר השלמת המהלך והחלת חוק הפיקדון, כלובי הבקבוקים (ה"מיחזוריות") ייעלמו מהרחובות, ויוחלפו במכונות איסוף והחזרת פיקדון אוטומטיות, שיוצבו בסופרמרקטים ובנקודות איסוף מרכזיות. השרה תגיש צו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כדי לאפשר למשק תקופת היערכות של שנה להחלת הפיקדון – תקופת היערכות ארוכה יותר מזו שקובע החוק (60 יום). זאת, גם לאור אתגרי משבר הקורונה הנוכחיים והצורך בהכשרת תשתיות לשם יישום מעשי.
על-פי הערכה כלכלית שבוצעה עבור המשרד להגנת הסביבה, החלת הפיקדון צפויה לחסוך לציבור צרכני המשקאות הממחזר קרוב ל-60 מיליון שקל בשנה, תצמצם את התופעה הבלתי רצויה של השלכת בקבוקי פלסטיק במרחב הציבורי ותעודד הקמת מפעל מיחזור לפלסטיק בישראל. על-כן המהלך צפוי לתרום להורדת יוקר המחיה, בעיקר עבור הצרכנים הממחזרים. יצוין, כי פורום ה-15, המאגד את 15 הערים מהגדולות בישראל, הודיע לשרה להגנת הסביבה כי הוא תומך בהחלת הפיקדון על מכלי המשקה הגדולים.
(השרה גילה גמליאל, ארכיון)
בחודשים האחרונים קיימה השרה סדרת התייעצויות מקיפה עם הארגונים הסביבתיים, נציגי היצרנים והיבואנים, תאגידי המיחזור, רשתות השיווק, גורמי השלטון המקומי, נבחרי הציבור מכל רחבי החברה הישראלית ובעלי עניין נוספים. הוצגו בפניה חוות דעת כלכליות, לרבות אומדן כלכלי של ההשפעה המשקית של החלופות השונות שביצע פרופ' דורון לביא עבור המשרד, וכן ההסדרים הקיימים בארץ לעומת מדינות אירופה.
בעקבות בדיקה זו החליטה השרה להודיע על הטלת פיקדון על בקבוקי משקה גדולים בהתאם לחוק. כנגזרת של החלת הפיקדון, יעלו גם יעדי האיסוף לבקבוקים אלו באופן הדרגתי, עד לממוצע של 77% בחישוב דו-שנתי (מינימום 73% בשנה).
בימים אלה תפורסם ברשומות ההודעה על אי-עמידה ביעדים, ובמקביל המשרד יפרסם להערות הציבור טיוטת צו, אשר יאפשר תקופת היערכות של שנה. בסמוך לאחר מכן יוגש הצו לאישור ועדת הכלכלה.
השרה גמליאל אמרה לאחר פרסום ההחלטה כי "אנחנו עושים היום היסטוריה במדינת ישראל עם החלטה חשובה שקיבלתי להחיל פיקדון על בקבוקי 1.5 ליטרים. הדרך הטובה ביותר לנקות את המרחב הציבורי מבקבוקים ריקים ולעודד מיחזור, היא באמצעות החלת פיקדון גם על הבקבוקים הגדולים. מדובר בצעד נכון מבחינה סביבתית וכלכלית כאחד: הפיקדון יביא לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים ויוריד את יוקר המחיה. יש כאן Win-Win-Win לסביבה, לחברה ולכלכלה".
מהו חוק הפיקדון?
חוק הפיקדון על מכלי משקה, תשנ"ט-1999, נועד להביא לשיפור רמת הניקיון ברשות הרבים, ליצור כדאיות כלכלית למיחזור של הבקבוקים ולהביא להפחתת הטמנה. החוק קובע, כי על מכלי משקה קטנים, שקיבולתם בין 0.1 ל-1.5 ליטרים, חל פיקדון של 30 אגורות.
בשנת 2010 התקבל תיקון לחוק הפיקדון שקבע, כי היצרנים והיבואנים אחראים גם על איסוף ומיחזור הבקבוקים הגדולים (בין 1.5 ל-5 ליטרים), וכי אי-עמידה ביעדים אלה תגרור קנסות והחלה של פיקדון גם עליהם.
מקור הנתונים: סקר שביצע המשרד להגנת הסביבה באמצעות החברה להגנת הטבע וחברת אקופייננס, אוקטובר 2019צילום: המשרד להגנת הסביבה
החוק קבע יעדי איסוף מצרפיים של 55% לבקבוקי המשקה הגדולים ללא הפיקדון. ואולם, בעוד ששיעור האיסוף של הבקבוקים הקטנים החייבים בפיקדון עומד על כ-79%, שיעור האיסוף של הבקבוקים הגדולים בשנת 2016 הגיע לכ-51% בלבד.
לפי הערכות המשרד להגנת הסביבה, במדינת ישראל נצרכים מידי שנה קרוב ל-2 מיליארד מכלי משקה קטנים וגדולים, מרביתם בקבוקי פלסטיק במשקל כולל של כ-37 אלף טונות. כשני שלישים מתוכם במכלים הגדולים. על- פי סקר ניקיון שטחים ציבוריים, שערך לפני כשנה המשרד להגנת הסביבה באמצעות החברה להגנת הטבע ואקופייננס עולה, כי מקור כ-18% מנפח הפסולת בשטחים הציבוריים בישראל הוא בקבוקי משקה.
מבדיקת המשרד להגנת הסביבה עלה, כי בשנת 2016 לא עמדו היצרנים והיבואנים ביעדי האיסוף והמיחזור שנקבעו בחוק. כתוצאה מכך, הטיל הממונה במשרד להגנת הסביבה עיצומים כספיים על תשעה יצרנים ויבואנים שלא עמדו ביעד האיסוף בשנת 2016, יחד עם דרישת תשלום בסך 60 אגורות בשל כל מכל משקה גדול שלא נאסף בהתאם לאותו יעד.
דרישות התשלום והעיצומים הכספיים על תשעת היצרנים והיבואנים הגיעו לסכום מצטבר של כ-48 מיליון שקל. הערעור שהוגש נגד החלטת המשרד לבית משפט השלום בעניין זה מתנהל גם בימים אלה.
השר להגנת הסביבה הקודם הודיע על כוונתו להסתפק בהטלת העיצומים ודרישות התשלום ולא להחיל פיקדון על הבקבוקים הגדולים, בכפוף לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. ואולם, בשל פיזור הכנסת, הנושא לא נדון בוועדת הכלכלה ולמעשה לא אושר על-ידה.
במקביל לכך, הגישה עמותת אדם טבע ודין עתירה לבג"ץ בנושא, בדרישה שהפיקדון יוחל וכן שהמשרד יודיע לוועדת הכלכלה את החלטתו.
עם כניסת השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, לתפקידה במאי האחרון, היא ביקשה לבחון סוגיה זו לעומקה. בחודשים האחרונים בחנה השרה את הסוגיה, תוך קיום מפגשים עם כלל בעלי העניין ולאחר שהוצג לה אומדן כלכלי של ההשפעה המשקית של החלופות השונות, שביצע פרופ' דורון לביא, עבור המשרד. תחולת הפיקדון, על-פי הצו שיגיש המשרד לאישור ועדת הכלכלה, תהיה שנה לאחר אישורו בוועדה ופרסומו.