שקד הציגה: סנקציות כלכליות משמעותיות ליישום מתווה הגיוס

בדיון בוועדת השיוויון בנטל אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ איילת שקד, כי סנקציות פליליות לא יביאו לגיוס החרדים. ח"כ שטרן: יש למדינה דברים חשובים בנוסף ללימוד תורה

חדשות כיפה יונתן אוריך, כיפה 19/11/13 13:41 טז בכסלו התשעד

שקד הציגה: סנקציות כלכליות משמעותיות ליישום מתווה הגיוס

יו"ר ועדת שקד לחוק הגיוס, ח"כ איילת שקד (הבית היהודי), הציגה היום (ג‘) בוועדה את הסנקציות הכלכליות ליישום מתווה הגיוס במקרה של אי עמידה ביעדי גיוס, כתחליף לסנקציות פליליות על חרדים.

בין היתר, שקד דיברה על כך שמי שלא יתגייס, בזמן שהחברה החרדית לא תעמוד במכסות הגיוס, לא יהיה זכאי לדיור ציבורי, לסיוע בשכר דירה, לקבלת משכנתה מהמדינה בריבית קבועה של 3% (נכון להיום יש מימוש של 700 מיליון שקלים של משכנתאות), להנחות בארנונה גם לאלו שהיום נהנים מ- 90% הנחה בארנונה. כמו כן, משתמטים לא יוכלו לרכוש דירה בפרויקטים של "מחיר למשתכן" ונבחנת האופציה לבטל כליל את המלגות לאברכים בגילאי 18-26 שלא יתגייסו, כאשר החברה החרדית לא תעמוד ביעדי הגיוס. מדובר בסנקציות כלכליות משמעותיות בשווי של מאות מיליוני שקלים.

"המטרה של כל אחד מחברי הוועדה היא שבסוף יתגייסו כמה שיותר חרדים ויצאו לשוק העבודה", אמרה שקד. "השאלה היא בדרך. החרדים הבהירו שבמגזר החרדי החלת חובת גיוס משמעותה סנקציה פלילית שהמשמעות היא שלומד התורה הופך לפושע. גם אם לנו קשה לתפוס את זה, זאת התחושה בציבור החרדי. ברור שמי שלא לומד תורה ולא מתגייס הוא משתמט וילך לכלא".

דברי שקד קיבלו חיזוק גם מפרופ' מנחם פרידמן, סוציולוג, מומחה לחברה החרדית. "לעשות סנקציות פליליות על קבוצה שמבחינה אידיאולוגית לא רוצה להתגייס - זה בעייתי. אנחנו לא רוצים להקים מחנות מעצר לאנשים שלא רוצים לקיים חוק. זה לא יעיל ויביא להתנגדות הרבה יותר גדולה. מניעת הטבות כלכליות היא דבר רצוי. זה לא מריח טוב במדינה דמוקרטית. אין גוזרים גזירה על הציבור אלא אם הוא יכול לעמוד בה. אני חושב שצריך שתהיה מכסה מסוימת, ומעבר לזה לא תינתנה שום הטבות לאנשים שלא מקיימים את החוק".

סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' ידידיה שטרן הוסיף כי, "מי שינופף בשוויון עד הסוף לא יקבל את התוצאה המבוקשת, אלא קרע בחברה הישראלית. אני אומר זאת כאחד שרוצה בגיוס חרדים יותר מכל אחד אחר. לימוד תורה ושירות בצבא אלו דברים ציבוריים. משתמשים ביעדים ציבוריים באמצעות כלכלה ותקציב מדינה. כל הסיפור של המרה בכסף הוא לא נכון קונספטואלית. כך פועל ריבון, באמצעות ספר תקציב. אני רואה כאן טעות היסטורית מול העיניים. חובה עלינו לא להשתמש בנשק שאנחנו יודעים שאי אפשר להשתמש בו. הבנתי שגם לפיד אומר שלא מתכוון להכניס אנשים לכלא. למה לשים בקצה הדרך נבוט שאף אחד לא מתכוון שירד על גולגולת כלשהי? אסור לתת לחרדים להפחיד אותנו, אבל עלינו לפעול תוך מציאות אמיתית ולהשיג הישגים. אין דרך לסנקציות פליליות בלי מודל אישי, ואין שום הצעה איך בוחרים את ה- 1800".

בדיון אמר ח“כ אלעזר שטרן כי "ההצעה להטיל סנקציות כלכליות תביא לכך שרק מי שיצטרך כסף יחרף את נפשו". הוא אמר כי הוא ”לא מסכים שכל מי שיגיד 'אני לומד תורה' לא יתגייס לצבא, זו לא התורה שאני גדלתי עליה. לצערי הרב, אנחנו כמערכת, בהנחה שכן צריך שילמדו תורה בעם ישראל, צריך לשים את זה במגבלות בגלל שיש עוד כמה דברים שצריך בעם ישראל, אז הפטנט שמצאנו עכשיו זה המכסות. יש למדינה עוד דברים חשובים חוץ מלימוד תורה, ללימוד תורה יש דבר יותר חשוב וזה חיים או מוות".

ח"כ מוטי יוגב אמר כי, "ברור שאנחנו רוצים לקבוע הסדרים שיביאו כמה שיותר חרדים לצה"ל. השאלה מה יביא לכך - האם חקיקה כפייתית עם סנקציות פליליות? להניף את החרב של סנקציה פלילית ולהפוך את לומד התורה לפושע זה לא יעיל. העמדת היעדים של צה"ל זה יביא לתועלת שבהידברות. גם אנשי יש עתיד צריכים להבין כיצד למתן את דרישת הסנקציה הפלילית".

ואילו ח"כ יוני שטבון אמר: "נראה שאנחנו בוחנים את החרדים כמו שמורת טבע וחיות וכל אחד מנסה להבין איך מביאים את החיות לצה"ל. יש כאן התעלמות ממהות. צריך שתהיה שותפות. יש כאן כעס מתפרץ. צריך לשים דגש על מרכז השיח - צריך להיות סביב אלו שלא לומדים תורה. החרדים לא יכלו להוביל חקיקה או צעדים מעשיים שמי שלא לומד תורה יתגייס לצבא. אם זה מהות - אנחנו צריכים להיזהר ממנטרות של חקיקה".