שולי מועלם לכיפה: לא מאמינה שאכנס על קולות החיילים

חברת הכנסת שולי מועלם, המוצבת במקום התשיעי ברשימת הבית היהודי לכנסת, מסכמת את הבחירות. "התחושה היא של פספוס"

חדשות כיפה חנן גרינווד, כיפה 18/03/15 12:14 כז באדר התשעה

שולי מועלם לכיפה: לא מאמינה שאכנס על קולות החיילים
דוברות, צילום: דוברות

העובדה שהבית היהודי קיבלה 8 מנדטים בלבד, משפיעה על לא מעט מועמדים, בהם חברי כנסת שימצאו את עצמם בבית בקדנציה הבאה, אך כפי הנראה הדמות שתושפע יותר מכל מקולות החיילים הינה שולי מועלם שמוצבת במקום התשיעי ברשימת הבית היהודי לכנסת ה-20.

לא מדובר בפעם הראשונה שהיא מוצבת בעמדה זו, כשגם במערכת הבחירות הקודמת היא הייתה במקום ה-12, כשהבית היהודי קיבלה 11 מנדטים, ונכנסה לבסוף בעזרת קולות החיילים לכנסת. הפעם, היא אומרת בראיון ל'כיפה', המצב הרבה פחות אופטימי.

"אני לא מאמינה שאכנס על קולות החיילים, למרות שאם אפשר להתבסס על תוצאות העבר אני יכולה להיות אופטימית. אני לא יודעת אם אעבור. הספירה תתחיל היום בערב ונחכה לה ונגלה. גם אם לא אכנס יש תחושה טובה כי לפחות ברור שנבחרה ממשלת ימין".

בתשובה לגבי תחושותיה ביום למחרת הבחירות, עונה מועלם כי התחושות מעורבות. “מצד אחד יש תחושת סיפוק גדולה על כך שנבחרה ממשלת ימין. הציבור הדתי והימני אמר דבר מאוד משמעותי וברור. מצד שני יש אכזבה על המספר הקטן של המנדטים. לא ציפינו לזה וחשבנו שנצליח לעלות ולקבל מספר מנדטים משמעותי. גם ברמה האישית התחושה היא של פספוס".

"לא ציפיתי לכזאת מכה", מוסיפה מועלם. “נאבקנו על כל קול בליכוד אבל קמפיין הגוועלד של ראש הממשלה עבד בצורה יוצאת דופן. חשוב לזכור שבאנו לרוץ למרחקים ארוכים ולא צריך להיבהל מהתוצאות, אך התשובה הכנה היא שלא ציפינו לכזאת ירידה. זה הציבור שלנו - ציבור אידיאולוגי שנקרא לדגל ושמר על הימין, ואנחנו משלמים את המחיר הפעם".

"צריך לעשות חשבון נפש. צריך לחשוב איך אנחנו מגדילים את הבית היהודי, מביאים אותה לעמדות של הנהגה, מצרפים עוד ציבורים תוך שאנחנו רואים איפה הציבור שלנו, מה קורה לאנשים שלנו. היו טעויות ובהם צריך לטפל, אבל הריצה היא לטווח ארוך".

"ברור לגמרי שאני נשארת בתוך העשייה הציבורית והפוליטית", אומרת מועלם בתשובה לשאלה מה היא מתכוונת לעשות הלאה, בשנים הקרובות. “בשנתיים האחרונות הרגשתי שאני במקום הנכון וראיתי ברכה בעמלי. התחושה ברחוב היא 'למה דווקא שולי לא בכנסת' ואני שמחה על כך. שם טוב הוא דבר טוב. אני מתכוונת ללכת היום לאזכרה של אורי אורבך, מחר יש לי שיחה שאני מעבירה לכל העובדים בבית חולים שיקומי, אהיה עם המשפחה אחרי ארבעה חודשים מתישים. החיים ממשיכים. יש כל כך הרבה דברים שאפשר וצריך לעשות".

על ההפסד היא אומרת לבסוף, “צריך לקחת נשימה ארוכה. יש הים את האזכרה לאורי אורבך והדבר המרכזי שלמדתי ממנו היה שהייתה לו דרך של אמת. לפעמים הציבור הלך איתו ולפעמים פחות, אבל יש דרך שאנו מאמינים בה, ולמרות הטעויות ממשיכים בה. סיעת הבית היהודי היא הדרך הנכונה, היא שצריכה להנהיג את מדינת ישראל. אני לא הולכת לשום מקום".