ליקויים תברואתיים, גבייה שלא כדין ופעילות ללא רישיון עסק. כך נראה שירות המקוואות, אחד משירותי הדת המשמעותיים ביותר בישראל 2014. במחקר שנערך על ידי מיכן אחרק-ויין ואיילת סימן, חוקרות המכון לאסטרטגיה ציונית, עולה תמונת מצב קשה ככל שמדובר במערך המקוואות ברחבי הארץ. שנה וחצי לאחר ההכרזה על 'משהו חדש מתחיל' והעברתו של המשרד לשירותי דת לידי הבית היהודי, דומה כי מצב המקוואות בישראל עדיין נמצא במצב טעון שיפור.
תברואה לקויה באופן חמור
בסקירה ראשונית של מצב התברואה במקוואות ברחבי הארץ עולה כי ישנם ליקויים תברואתיים חמורים במקוואות השונים. משרד הבריאות מבצע בדיקות שונות במקוואות אך הסמכות לאכיפת חוקי רישוי עסקים מצויה בידי הרשות המקומית, ולא בידי משרד הבריאות, דבר אשר מאפשר לגופים ללא רישיון עסק להפעיל מקוואות.
דו"חות שהתפרסמו בעבר הראו כי לפני עשור המצב בנושא היה קטסטרופלי, ומבדיקה ראשונית טוענות החוקרות כי המצב אינו משביע רצון גם היום. במחקר נחשף כי רוב המקוואות פועלות ללא רישיון עסק, וברום זוהי המציאות כבר מאמצע שנות התשעים. כך, המצב בבאר שבע, מודיעין, קרית ביאליק וראשון לציון. בחולון התריע אגף הביקורת של העירייה על המצב כבר בשנת 2003 אך דבר לא נעשה. "נשים מחולון התלוננו לאחרונה בתקשורת המקומית על כך שמצב המקוואות גרם להן להידבק במחלות, ובשל כך יש המעדיפות לטבול במקוואות מחוץ לעיר", כותבות אחקר-ויין וסימן.
"נראה שהסיבה לכך שהמקוואות ממשיכים לפעול בלא רישיון עסק ומצפצפים על החוק, למרות כל הדו"חות והאזהרות, טמונה בכך שקשה להראות קשר ישיר בין טבילה במקווה ובין מחלה או זיהום מסוים שנגרם לאחת הטובלות, ולכן המועצות הדתיות והרשויות המקומיות מרשות לעצמן לפעול בניגוד לחוק. כל עוד לא תקום מחאה אזרחית בנושא, האחראים לדבר לא יפעלו כדי לתקן את המעוות”.
שירות לוקה בחסר
במחקר, שפורסם במגזין 'דעות' של תנועת נאמני תורה ועבודה, בדקו החוקרות גם את הנגישות לשירות המקוואות, ומצאו כי גם בנושא זה השירות לוקה בחסר. באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת, לשם שלחו עובדי המשרד את החוקרות, מופיעים 805 מקוואות, כשבבדיקה מקיפה התגלו 39 מקוואות נוספים המופעלים על ידי המועצות הדתיות. למעשה, כמעט5% מתוך המקוואות כלל לא מופיעים ברישומים שמציג המשרד לציבור הרחב.
החוקרות מוסיפות וטוענות כי האתר לא מספק כמעט מידע על פעילות המקוואות, כדוגמת מחיר טבילה בסיסית ושירותים נוספים. רק לעיתים רחוקות מופיע מספר הטלפון של הבלנית או המקווה, וב-25% מהמקרים בהם הוא מופיע המספר אינו מעודכן. “העובדה שמאגר הנתונים שהמשרד מציג הוא חלקי ביותר ואיננו מעודכן היא בעייתי ביותר, זאת בשל האופי האינטימי והדיסקרטי של הטבילה במקווה", כותבות החוקרות ומציינות כי בניגוד לבית מרקחת, תחום המקוואות הוא אינטימי ונשים הנדרשות למקווה מעדיפות שלא לשאול על מיקומו.
כמה עולה טבילה במקווה?
במחקר נבדקה בין היתר עלות הטבילה, וגם במקרה זה ההתנהלות בעייתית בלשון המעטה. בניגוד להנחיות המשרד לשירותי דת, הקובעות כי עלות טבילה רגילה במקווה כולל מקלחת היא 15 שקלים, ו-30 שקלים עבור אמבטיה וטבילה עם הכנה ממושכת, בפועל, כל מועצה דתית ולעיתים גם כל בלנית, פועלת כראות עיניה ואין אכיפה של נהלי המשרד. במקרים מסוימים המחיר מטפס ל-50 שקלים לטבילה.
באופן אבסורדי, מסבירות החוקרות, לא פעם דווקא ברשויות בהן התושבים באים מרקע חברתי כלכלי נמוך, נדרשים התושבים לשלום סכומים גבוהים מהקבוע, זאת לעומת רשויות בהן התושבים באים מרקע חברתי כלכלי גבוה, בהן התשלום על המקווה נמוך יותר. כך, ביישוב תל מונד אשר נמצא כמעט ברף הגבוה ביותר מבחינה חברתית כלכלית המחיר הוא 15 שקלים, זאת לעומת היישוב קרית ארבע, אשר נמצא במקום נמוך בהרבה בו משלמים 30 שקלים. החוקרות מותחות ביקורת על המשרד לשירותי דת, אשר אינם יודעים מהן האגרות שקבע השר לשירותי דת. “כאשר במשרד עצמו לא יודעים מהן האגרות שקבע השר, האם ניתן באמת לצפות שהמועצות הדתיות תפעלנה על פי הנהלים?”, הן שואלות.
"הדיון הציבורי סביב מערך המקוואות בישראל, המופעל על ידי המשרד לשירותי דת והמועצות הדתיות, עוסק בדרך כלל בתפקודן של הבלניות ובשאלה עד כמה מותר להן להתערב בחייהן של הטובלות ולמנוע מנשים מסוימות לטבול", כותבות החוקרות. “לעומת זאת, כמעט ואין עיסוק בטיב השירות הניתן במערך המקוואות ובסוגיות כדוגמת עמידה בנהלים, יעילות המערך והמצב התברואתי של המקוואות. סקירה כוללת זו מלמדת על צורך ממשי בחשיבה מחודשת על מבנה מערך המקוואות בישראל. אנו סבורות כי אסור לתת לאופי הדיסקרטי והאינטימי של הטבילה במקווה להשאיר את הנושא במחשכים, מכיוון שבפועל הדבר רק יפגע באיכות השירות ובטובלות עצמן".
תגובת המשרד לשירותי דת: בשלוש השנים האחרונות ובייחוד בשנה וחצי האחרונה עת כניסת ח"כ הרב אלי בן דהן לתפקידו כסגן שר במשרד לשירותי דת אשר סימן לעצמו מטרה לשפר את שירותי הדת ולהפוך אותם לידידותיים ומאירי פנים. במסגרת השינוי בתחום מבני הדת בכלל ובמקוואות בפרט הוקצו סכומי כסף משמעותיים לשדרוג החלל הפיזי והאמצעים השונים שלרשות הטובלת. על כן בשנה האחרונה החלה תחרות המקווה היפה בישראל בשיתוף ״המועצה לישראל יפה״ ובהשתתפות מקוואות מעשרות מועצות דתיות מכל רחבי הארץ.
בנוסף, המשרד העמיד לרשות הטובלות אפשרות לנווט בקלות במהירות ובדיסקרטיות למקווה באמצעות תוכנת הניווט Waze. בנוסף, החלו קורסים בתחום שיפור השירות לבלניות. באשר להתערבות הבלנית בחייה הפרטיים של הטובלת אשר הוזכר במאמר, יצא נוהל ברור בחוזר מנכ"ל המבהיר כי הבלנית לא רשאית לשאול את הטובלת שאלות פרטיות ואינטימיות כאלו ואחרות כגון מצבה המשפחתי ועוד....
אדגיש כי המאמר הנ"ל מורכב מנתונים ישנים מאוד שאינם רלוונטיים כלל ולצערי הרב, אף אחת מכותבי המאמר לא פנו אלינו בכדי לקבל תגובה רשמית מסודרת ומקצועית לטענותיהן אלא הסתמכו על ידע היסטורי ונקודתי.
תגובת סגן השר לשירותי דת לא התקבלה, ותפורסם כשתתקבל