רחלי פרנקל, אמו של הנער החטוף נפתלי פרנקל, נשאה דברים בפני למועצת זכויות אדם של האו"ם. בכנס השתתפו גם בת גלים שער ואיריס יפרח, אימותיהן של אייל יפרח, גיל-עד שער. בנאום בן רבע שעה דרשה פרנקל מהקהילה הבין לאומית לחבור למאבק הישראלי לשחרור הנערים החטופים, ולגנות את החטיפה.
על אף החשיבות של נאום פרנקל בפני המועצה, עומדים בפני אמו של נפתלי פרנקל אתגרים רבים, זאת היות ומועצת זכויות אדם שהוקמה בשנת 2006, לא ידועה באהדתה, בלשון המעטה, כלפי ישראל. מאז הקמתה, הספיקה המועצה לגנות את ישראל 9 פעמים על הפרת זכויות אדם מתוכם 8 פעמים בשנה אחת, בעוד שאף דיקטטורה בעולם לא גונתה בה יותר מפעם בשנה.
בגלגולה הקודם של הכינוס בז'נבה, כונתה המועצה 'נציב זכויות אדם של האו"ם'. גוף זה שהוקם בעקבות מלחמת העולם השנייה, בין היתר על ידי פרופסור רנה קסאן, ואלינור רוזוולט, רעייתו של נשיא ארצות הברית דאז, מצא עצמו עם השנים בנקודות מביכות ביותר, כאשר נציגיה התעלמו ממאורעות קשים ברחבי העולם, כגון רצח העם ברואנדה. הנציבות בחרה לגנות את ישראל כאשר דמויות אנטי דמוקרטיות ומפירות זכויות אדם באופן בוטה, מקבלות מעמד משמעותי אצלם. השפל, הגיע כאשר בשנת 2003, העומד בראש הגוף השנוי במחלוקת, הייתה לא אחרת מאשר מדינת לוב, שבראשה עמד מועמר קדאפי.
המציאות המביכה שמצאה עצמה הנציבות, הביאה בסופו של דבר לסגירתה, וביוזמתו של קופי ענאן, מזכיר האו"ם דאז, ב19 ליוני 2006, התכנסה לראשונה מועצת זכויות אדם. מאז התכנסותה, הספיקה המועצה, כאמור לגנות את ישראל תשע פעמים, כשבשנה אחת גינתה את ישראל שמונה פעמים, וזאת בהתעלמות מוחלטת למצב זכויות האדם במדינות כגון, סודן, קוריאה הצפונית ומדינות נוספות בעולם. ההטייה הברורה כנגד ישראל, הביאה לביקורת של המזכירים הכלליים של האו"ם, כגון קופי ענאן ובאן קי-מון. לכולם הייתה תמוהה ההפרזה של המועצה בהתמקדותה אך ורק בישראל.
שיא רדיפתה של מועצת זכויות האדם היה כאשר בשנת 2009, בעקבות מבצע 'עופרת יצוקה', הקימה המועצה את ועדת גולדסטון, שתפקידה היה לבחון את אירועי המבצע, והתנהלות צה"ל בעזה. בסופו של דבר פרסם גולדסטון דו"ח בו הצהיר שישראל ביצעה פשעי מלחמה במהלך עופרת יצוקה. מסקנת הדו"ח הייתה ששני הצדדים בסכסוך (ישראל והחמאס) אשמים בהפרת דיני מלחמה של החוק הבינלאומי, ואולי אף בפשעים נגד האנושות. הדו"ח קרא לשני הצדדים לבצע חקירה אמיתית ואמינה לגבי אפשרות זאת. בהיעדר חקירה כזו, המליץ הדו"ח להעביר את הממצאים לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, לדיון במועצת הביטחון, ואף לפתוח בחקירה במדינות החברות במועצת האו"ם לזכויות אדם, אם ישיגו ראיות להפרת זכויות אדם.
הרעש וההמולה סביב הדוח, היה היסטרי. קשה היה לדמיין אפילו את ההרשעה והמונחים שבחרה הועדה להטיח על ישראל. ישראל, שהחרימה את הועדה, הגיבה בחריפות למסקנות. בירושלים מסרו כי ישראל מזועזעת ומאוכזבת מהדו"ח, שמשווה את ישראל לחמאס, ואף הוסיף כי הדו"ח העניק פרס לטרור. אפילו נשיא המדינה, שמעון פרס, אמר כי "דו"ח גולדסטון עושה צחוק מההיסטוריה" וכי "הדוח אינו מבחין בין ארגון טרור למדינה שנאלצת לגונן על אזרחיה". ראש הממשלה נתניהו הוסיף ואמר כי הדו"ח הוא בית דין שדה.
לאחר דין ודברים. שלוש שנים אחר פרסום הדוח, בראשון לאפריל 2011, פרסם גולדסטון מאמר "בוושינגטון פוסט" תחת הכותרת 'שקילה מחדש של דו"ח גולדסטון על ישראל ופשעי מלחמה", ובו טען כי אילו היה שיתוף פעולה מצד ישראל, היו מסיק אחרת. "אולי הייתי יודע מה שאני יודע היום", כתב גולדסטון. בנוסף אף טען כי המועצה מוטה כנגד ישראל, וכי ישראל חקרה את מעשיה בעוד החמאס לא עשה כן.
המועצה וחטיפות
זו לא פעם ראשונה שנושא חטיפות ישראלים עלה לדיון במועצה. עם זאת, מועצת זכויות אדם, הפתיעה לרעה, והזמינה חבר פרלמנט מטעם החמאס, כדי שירצה בפני המועצה על הפרת זכויות אדם שנעשו על ידי ישראל, בעקבות חטיפת שליט. מי שהיה יושב ראש הכנסת דאז רובי ריבלין, וכעת הנשיא הנבחר, מתח ביקורת חריפה על המועצה וקרא לנציגי ארצות הברית והאיחוד האירופאי לפרוש ממנה. הוא אמר כי "המועצה לזכויות האדם של האו"ם היא ארגון רקוב, מוסרית ופוליטית. זהו ארגון שחברים בו רבי מרצחים המנפנפים ביחד האחת בדגלי זכויות אדם, בעוד ידם השנייה מגואלת בדמם של חסרי ישע".
משגיחים מקרוב
רחלי פרנקל, כאמור, נמצאת ברגעים אלו ממש בז'נבה ונשאה דברים, זאת בעקבות פניה של ארגון UN WATCH, המשקיף על פעילות המועצה, בנושאים הקשורים להפרת זכויות אדם באו"ם, ובין היתר מבקר את המועצה על הטייתה כנגד ישראל. ההזמנה לפרנקל ניתנה על ידי הלל נוייר עו"ד יהודי, החי בישראל שמנהל כיום את הארגון, שהזמין את האימהות לשאת דברים בפני המועצה למשך רבע שעה של נאום, שאותו אמור היה לשאת בפני המועצה .
נויר, עו"ד ממולח בעל כושר רטוריקה יוצאת דופן, ידוע בעיקר סרטון ויראלי ברשת שבו תקף במרץ 2007 את המועצה על הטייתה נגד ישראל, ואף הגדיר את חלום ההקמה של המועצה להגן על זכויות אדם, לסיוט. בנאומו, הציג נוייר, כי מאז הקמתה, הוציאה המועצה 33 החלטות גינוי; מתוכן, שש עסקן בצפון קוריאה ובבורמה, בעוד 27 אחרות התמקדו בגינויה של ישראל, תוך פטירת תוקפיה. כולל קבוצת חמאס וחזבאללה.
[embed]
בתגובה לדברים, נשיא מועצת האו"ם לזכויות אדם, לואיס אלפונסו דה אלבה ממקסיקו, הגיב באיום "למחוק מהפרוטוקול" את העדות, ואמר שהוא לא "יודה על הצהרה זו... אני לא אסבול הצהרות דומות במועצה. הדרך בה התייחסו לחברות במועצה, ולמעשה הדרך בה התייחסו למועצה עצמה, כל זה בלתי קביל". מועצת זכויות האדם של האו"ם הצהירה מאוחר יותר כי לא נמחקו מהפרוטוקול.
לאור דברים אלו, כיום, ברור שישראל עומדת בפני מתקפה קשה מול הקהילה הבין לאומית, ניסיונם של האימהות של הנערים החטופים מול המועצה, מהווה אתגר משמעותי, ועל כן לא מפתיע שלפני ואחרי נאומה של פרנקל ספגה ישראל ביקורת קשה על פעולותיה ביהודה ושומרון.