ג'מוס, חגב ואייל נכנסים לחדר האוכל של ישיבת חורב בירושלים. נשמע כמו בבדיחה? אז זהו, שלא. ביום חמישי האחרון התקיים בחדר האוכל של ישיבת חורב טקס סיום הש"ס של תלמידי הישיבה ומלמד הדף היומי שם, יונתן הורוביץ. הורי התלמידים הגיעו כמו גם הרב אריה שטרן, מתמודד על רבנות ירושלים, שהגיע לברך - אולם האורחים שתפסו את מירב תשומת לב היו הג'מוס הצלוי ברוטב האדום, האייל המתובל בזיתים וכוכב הערב ללא ספק היה החגב.
לסיום הש"ס הזמין יונתן הורוביץ את צמד החוקרים ד"ר ארי גרינספאן רופא שיניים במקצועו וד"ר ארי זיבוטפסקי חוקר מוח ידוע, המומחים הגדולים בעולם למסורות שחיטה יהודיות. מגיל שמונה עשרה הם החלו את פרויקט חייהם והתחקו אחר מסורות יהודיות עתיקות לשחיטת בעלי חיים שסביר להניח שלא יוגשו לכם בסעודת שבת הקרובה. את פרויקט הכשרות בברכתו של הרב מחפוד, הרב עמאר והרב קאפח זצ"ל חתמו כאשר הצליחו לשחזר מסורות לשחיטתם של כ- 30 בעלי חיים שעל רבים מהם מעולם לא שמעתם אך מסתבר שאבותינו לא רק שמעו אלא גם אכלו.
הורוביץ לקח בעצמו מספר תלמידים באישון לילה על מנת לחזות בשחיטת האייל האדום לסעודת סיום הש"ס. לעומת האייל דווקא לבופלו סיפור מעניין במיוחד. הבופלו הכשר לאכילה על פי מסורת אבותינו הוא זה אשר חסרות לו השיניים הקדמיות. חבורת החוקרים ביניהם ד"ר ארי גרינספאן וד"ר ארי זיבוטפסקי חיפשה בופלו כזה בדיר מיוחד בארץ ואף לקחה עמה את הרב הראשי לישראל הרב שלמה עמאר, אלא שלהם תכנית אחת ולבופלו תכנית אחרת. לא היה בופלו אחד שהסכים לפתוח את פיו כאילו ידע מה יעלה בגורלו אם רק יפתח.
הרב עמאר פסק: אם אין שיניים אין בופלו. שבוע לאחר מכן הונח על שולחן משרדו של הרב עמאר ראש שלם של בופלו כאשר שאר הגוף נשאר אי שם בדיר. הרב עמאר פתח את פיו של הבופלו ואכן גילה כי אין לו שיניים קדמיות. אלא שאז שאל הרב עמאר: "כיצד נהיה בטוחים שלא היו לו שיניים? יתכן כי הן נשרו". החבורה המופתעת הרהרה והרב פסק- אין שיניים, אין בפולו. כמה ימים לאחר מכן הונחו על משרדו של הרב עמאר תצלומי רנטגן שיניים של הבופלו (מזלם שד"ר גרינספאן הוא רופא שיניים וזה צילם את שיניו של הבופלו). בעוד האסיסטנטית הופתעה מן המטופל הבלתי צופי הרב עמאר פסק: "קדימה חברים, יש לנו בופלו".
כאשר הוגש החגב הצלוי באותו ערב סיום הש"ס בחורב נשמעו קולות בהלה רבים. "זה קריספי, טעים, ממש כמו צ'יפס" הכריזו רבים, ונשנשו להם חגב נוסף. ישנה מסורת אבות ידועה בנוגע לאכילת חגבים אשר נהוגה אף בימים אלה על ידי זקני העדה התימנית בארץ. כיום ניתן אף לקנות חגבים לאכילה במספר מכולות בראש העין או להזמינם במסעדת 'אקליפטוס' הירושלמית. רבים הטוענים כי חגבים בריאים ומזינים מאוד ומכילים פרוטאין ושומן.
רוצים לעשות זאת בעצמכם? מתכון לחגבים פריכים וטעימים:
לוקחים חופן חגבים חיים לפי כמות הסועדים,מורטים להם את הכנפיים, ומטגנים אותם בשמן עמוק במחבת שהורתחה כבר קודם לכן. על הטיגון להיערך כ-10 דקות עד שהחגבים מקבלים צבע חום-צהבהב ונעשים פריכים. חשוב להדגיש כי יש להכניס את החגבים למחבת בעודם חיים וכך למנוע טעם לוואי. כשהם מוכנים יש להספיגם בנייר סופג שמן ולהגישם עם מטבל צ'ילי או טבסקו להעשרת הטעם.
ואל תשכחו, לא אומרים איכס על אוכל.
לפניות לכתב - desk@kipa.co.il