לשכת הגיוס לא מאמינה שאת דתייה?

נערות רבות אשר פניהן אל השירות הלאומי מצהירות, לפי הפטור אשר ניתן להן בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב] התשמו-1986, כי טעמים שבהכרה דתית מונעים מהן לשרת שירות ביטחון. לפטור זה, אשר הינו פטור די נפוץ, זכאיות נערות אשר עונות על שלושה תנאים מצטברים:

1. טעמים שבהכרה דתית מונעים ממנה לשרת שירות ביטחון

2. היא לא נוסעת בשבת

3. היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו

כל נערה אשר עומדת בשלושת תנאים אלו זכאית למעשה לפטור משירות ביטחון, לאחר שתצהיר לפי התקנות (בד"כ ההצהרה נעשית בבתי הדין הרבניים, אך ניתן להצהיר גם בדרכים אחרות).

למעשה אם עומדת הנערה המצהירה בתקנות, הרי שהיא זכאית לפטור אוטומטי (דבר שלומדים אנו מלשון החוק "תהא פטורה" - ניסוח אשר אינו מתיר לפוקד כל שיקול דעת), ואין ללשכת הגיוס כל סמכות לדחות את הפטור (וגישה זו אף הוכרה בבתי הדין הצבאיים).

הבעיות מתעוררות כאשר לשכת הגיוס טוענת כי הפטור הוגש לא בזמן, או כי אינה מאמינה ב"כנות" ההצהרה.

פה חייבים להעמיד את הדברים על דיוקם, לשכת הגיוס לא מוסמכת לפקפק בכנות ההצרה, היא לא יכולה לבדוק את כנות ההצהרה בשום צורה שהיא, ולא יכול לזמן את הנערה.

בחוק נקבעו מקרים שבהם אכן יכול הפוקד לבדוק את נכונות ההצהרה, אבל זאת במקרים חריגים ביותר, כאשר מתעורר חשד למסירת ידיעות כוזבות ולא ניתן לעשות זאת באופן מדגמי, או בשרירות.

קורה לא פעם כי לשכת הגיוס טוענת כי הנערה איחרה וקוראת לנערה לבדוק את כנות התצהיר. לא פעם עולה מעיון בתיק האישי של הנערה כי היא אינה איחרה בהגשת התצהיר אלא לשכת הגיוס טעתה במועדים העומדים לרשותה.

כמו כן על לשכת הגיוס החובה לשקול קבלת תצהיר גם אם הוגש באיחור, ולכן גם אם הלשכה טוענת כי הנערה איחרה אין לקבל דבריה כראה וקדש ויש לבדוק את התיק האישי של הנערה, ולבדוק אם אכן כך הדבר והלשכה לא טועה בעניין. גם אם אכן כך הדבר ניתן לבקש מהפוקד לקבל את התצהיר באיחור, מנימוקים שונים, אשר לא כולם יביאו לראיון אצל הפוקד שיבדוק את אמיתות התצהיר, מאחר וגם הסמכות לקיום ראיון של נערה שאחרה מוטלת בספק, אך מדובר בסוגיה משפטית לא פשוטה. לצורך הענין, אם מדובר בחריגה מזערית מהתקנות, לדוגמה ביום או יומיים, הרי שניתן לבקש לקבל את התצהיר באיחור, ולו מן הטעם כי מדובר בחריגה מזערית והנזק של אי קבלתו הוא לא מידתי למידת הפגיעה בנערה. אם החריגה היא בכך כי התצהיר נשלח בשגגה בפקס ולא בדואר רשום או במסירה אישית, הרי שניתן לבקש לקבל את התצהיר המקורי באיחור נוכח העובדה כי ההצהרה הייתה בזמן, לשכת הגיוס הייתה מודעת לקיום התצהיר והפגם הוא פגם טכני. בכל המקרים האלו קיימות סיבות טובות מספיק לקבלת התצהיר באיחור, מבלי לבדוק את אמיתותו, או חלילה לקרוא לנערה לראיון, אשר חוקיותו מוטלת בספק, והוא מביך לכל הפחות, מאחר, ומהות הראיון היא לפשפש בציציותיה (או שמא נאמר - בחצאיותיה) של הנערה, כשלעיתים אין בכך כל צורך ויש טעמים מספקים לקבל את התצהיר באיחור גם ללא בדיקה זאת.

לא כל בדיקה וקריאה של הנערה ללשכה היא חוקית ומותר לקרוא ללשכה לראיון רק עקב הטעמים הקבועים בחוק, אשר הינם טעמים אשר לא מקלים עם הפוקד כלל.

מדובר בפטור חשוב אשר ניתן בזכות ולא בחסד, ולכן כל נערה צריכה להיות מודעת לזכויותיה. אין לוותר בקלות על הפטור ובטח לא לתת ללשכת הגיוס להטיל דופי, כשלעיתים הדבר לא נדרש ולא נכון, בנערות אשר מימשו את זכותן לקבל פטור מטעמים שבהכרה דתית.

אין לקבל את דחיית הפטור כעובדה מוגמרת ואף לא לקבל כמובן מאליו את זימונה של נערה ללשכת הגיוס בעקבות הצהרתה. יש לבדוק את התיק האישי של הנערה והעובדות כדי לוודא שבכלל הפטור לא השתכלל (נוכח העובדה כי נערה שהצהירה לפי התקנות, תהא פטורה משירות ביטחון, ללא שיקול דעת לפוקד), ואם הפטור אכן חרג מהתקנות, טכנית או מהותית הרי שיש לא מעט מקרים לפיהן למרות תשובתה הראשונית של הלשכה הנערה תהיה זכאית לפטור בכל זאת.

עו"ד אבי פינרסקי הוא עורך דין יוצא הסנגוריה הצבאית אשר עוסק בתחום המשפט הצבאי