49 נשים מונות למועצות הדתיות מאז הבחירות לרשויות המקומיות. בעקבות ההחלטה להכניס נשים למועצות הדתיות, מסתבר כי כיום ברוב המועצות יש נציגה אחת בלבד מול רוב גברי. כך עולה מתוך הנתונים שהציגה בכנס "נשים למועצות הדתיות", עמותת חדו"ש.
המשתתפים בכנס טענו כי בכך מסתפקים המועצות, ולא מעוניינים לתת להן לשבור את תקרת הזכוכית. רק בשש מועצות מונתה יותר מאישה אחת. השיאנית היא רעננה, עם 4 נשים.
ישראל פת, היועץ המשפטי מהמשרד לשירותי דת אמר כי יש דרישה להכניס לפחות אישה אחת למועצה, וכל המועצות עומדות בדרישה הזו: "גם במגזר החרדי - באחת המועצות הדתיות, זו המועצה הדתית בעמנואל, יש שם חברה במועצה הדתית ושם היא מהווה 20 אחוז, כי זו רשות מקומית קטנה ויש שם רק 5 חברי מועצה ומתוכם האישה היא נציגה אחת. בבית"ר עילית כבר היה הרכב שכמעט כונן אלא שברגע האחרון עצרו אותו - בגלל שיש שם אישה. היום אין מצב שאין נציגה בהרכב מועצה דתית, כי אם אין, אני לא מאשר".
פת תירץ את מיעוט הנשים בהרכב המועצות, מכיוון שהשר הדתיים והחרדים לא מעוניינים בתפקידי שררה אצל המין הנשי:" השר לא מכונן הרכב מועצה דתית אלא אם כן הוא ידע מראש מי ישב בראש המועצה הדתית, תרשו לי לנחש - בדרך כלל זו לא תהיה אישה. יש מי שינסח את זה יותר טוב ממני, אז אני מתבטא בעדינות".
עוד הוסיף עו"ד פת, כי לפי דרישות הסף, שהן השכלה גבוהה, ולא השכלה רבנית, יש נשים רבות שמתאימות אך הן כנראה אינן מעוניינות בתפקיד זה: "יש עמידה בתנאי סף - היום יש דרישה. בהרכבי מועצות דתיות, ראש המועצה הדתית שייבחר צריך להיות בעל כישורים, ניסיון והשכלה. מטבע הדברים הם מציבים בפני הלשכה המשפטית מועמדים שעומדים בתנאי סף, אני לא בטוח שתמיד יש נשים שמעוניינות בכך ושבהכרח הן עומדות בתנאי סף. אני לא אומר שאין נשים שעומדות בתנאים, אני רק אומר שבמועצות הדתיות, לעיתים, נשים נמצאות כתפאורה. זה על מנת שאני אסמן את הV שיהיה ייצוג נשי למועצה הדתית. אותם גורמים שייבחרו בסופו של יום צריכים לעמוד בתנאי סף, ולא מעמידים אישה בתור מועמדת. יש נשים שמתאימות אבל הן לא מגיעות בכלל לשולחני".
מעיין נשר, רכזת שיכון ושירותי הדת מאגף התקציבים השיבה כי "תמיד יעדיפו גבר" וציינה "אני בדרך כלל האישה היחידה בחדר". לטענתה יש קושי רב עבור נשים להתקדם בתפקיד, ולקבל תקציבים עבורן בתירוץ פוליטי :"קצת מוזר וחבל שזה כך, זו הרי דרישה מנהלתית ולא פוליטית". בניתוח המגדרי שעשו במשרד לשירותי דת הדגישה נשר כי קיימים פערים מטורפים בין השכר של העובדים הגברים לבין שכרן של הנשים: "במועצות הדתיות השכר של הנשים הוא בממוצע 68 אחוז מהשכר של הגברים".
בגיחוך קל טענה נשר כי במשרד לשירותי דת אמרו כי יש תקציב גבוה לקבורה כאשר "50 אחוז מהמתות הן נשים, אז ככה הם מתקצבים את הנשים". והדגישה כי בבתי הדין הרבניים אין בכלל נשים, גם לא עוזרות משפטיות שיכולות לעבוד מבחינת הדרישות: "בהגדרה יכולות להיות שם רק פקידות, וכל הזמן מסבירים שזה פוליטי. יש כמה מאות מיליוני שקלים שהולכים לבתי הדין הרבניים בצורה מאוד לא שיוויונית. כל השכר שלהם הולך בעיקר לגברים".
מעין נשר אמרה "לא משנה מה, תמיד יאמרו שהדרישות של נשים הן פוליטיות. עם כל הצער והכאב שבדבר, זה נורא עצוב שבשירותי הדת לא מצליחים לעשות את זה. כי זה מנהל תקין, וכל פעם שאתה רוצה שיקיימו את החוק זו נהיית התערבות פוליטית".
מיכל קלדרון, שכיהנה במועצה הדתית בראשון לציון אמרה "אם שואלים, אני לא רואה כזאת כמות של נשים שתרוץ לבקש את התפקיד. אני חושבת שצריך לראות את זה כשליחות. אם יהיו פה יותר נשים שירצו לעשות, נהיה כוח ואני מאמינה בזה".