למחות נגד ההסתה החרדית נגדנו, לפני שיהיה מאוחר מדיי

חבורת הפרחחים שבאמצע הלוויית גדול הדור בעטה ופגעה ביהודים, שר וסגן שר, צריכה להבין שהחברה סולדת ממעשיהם המכוערים ולזכות ליחס של סלידה וגועל ממעשיהם. הרב עמיחי גורדין מפיק לקחים מרצח רבין - להסתה החרדית בימינו

חדשות כיפה הרב עמיחי גורדין 13/10/13 09:43 ט בחשון התשעד

מוצאי שבת פרשת לך-לך. השקט בעמדת השמירה שבישיבה, ושפלת החוף הפרושה לפני, עושים את שלהם. אני פוצח ביני לבין עצמי ברצף ניגוני סעודה שלישית. הניגונים הללו שרוממו אותי מעלה מעלה, לא השפיעו על איש רע ובליעל, יימח שמו, שנטל באותה שעה אקדח וירה למוות בראש הממשלה.

* * *

הלקחים לא חיכו אפילו שבריר שניה. החודשים שאחרי הרצח היו גדושים בלקחים ומסקנות על האשמים ברצח ועל חשבונות הנפש הנדרשים מהם. מכמות חשבונות הנפש שנתבעו, ניתן היה לבנות מחשב-על בגודל הירח.

מכל הלקחים, ההכפשות והאשמות נשארו כיום, עשרים שנה אחרי, לקחים בודדים מאוד. הלקחים היעילים היחידים שנשארו בסוף הם הלקחים שכוונו פנימה. רק חשבונות הנפש שהאדם ערך בינו לבין עצמו הניבו פירות בני קיימא. את כל השאר השליכה ההיסטוריה לפח האשפה.

אירועי השבועות האחרונים גרמו לי לחשוב מחדש על הלקחים האישיים שלי. אותם לקחים שאני למדתי מאירועי הימים ההם.

* * *

סיפור ראשון: חבורת נערים בעלי חזות דתית מחכה לשר הבכיר מחוץ לאולם. כשהשר מסיים את דבריו ופונה לצאת החוצה מקיפה אותו החבורה ותוקפת אותו מילולית. בין שאר הצעקות שנצעקו כלפיו היה קשה לפספס את הצעקה, 'בוגד'.

סיפור שני (שבוע מאוחר יותר): חבורת בחורים בעלי חזות חרדית מתנפלת באמצע הלוויה המונית על שר וסגן שר ופוגעת בהם פיזית בדחיפות ובעיטות.

* * *

המקרים הללו חמורים. חמורים מאוד. מותר למחות, מותר להפגין, מותר להטיח האשמות חמורות. אסור, פשוט אסור, לפגוע. לא מילולית ולא פיזית.

צריך למחות כנגד המעשים המתועבים הללו, לא מחשש שיובילו לתרחישים חמורים יותר. המעשים הללו חמורים מצד עצמם. גם אם מעשים אלו לא ידרדרו למעשים חמורים יותר, יש להילחם בהם בכל תוקף. מעשים כאלו לא יקרו אצלנו.

צריך למחות כנגד המעשים הללו בגלל עצמנו. בגלל עצמנו, ולא בגלל אף אחד אחר. צריך למחות כיוון שאנחנו צריכים להיות אנשים טובים. בגלל שהקהילה שלנו צריכה להיות נקייה. צריך למחות, כי מי שלא מוחה הופך להיות שותף.

התקשורת החילונית, הצבועה והמתחסדת, לא התרשמה יתד על המידה מהסיפורים הללו. אני מאמין שאם השר הבכיר שהותקף בקריאות 'בוגד, בוגד' לא היה חבוש כיפה, מהדורות החדשות המרכזיות היו מספרות לנו על מסע ההסתה שנמשך ללא מפריע. אני מאמין שאם חבורת פרחחים הייתה בועטת בסגן שר שאינו עונה לתואר רב, היינו זוכים למאמרי מערכת אין סופיים של הארץ המבכים בקול נהי את מות הדמוקרטיה.

טוב שהתקשורת ה'הגונה' והעקבית שותקת. טוב שאבירי הדמוקרטיה והסובלנות נמים את שנת החורף שלהם. השתיקה שלהם מאפשרת לנו להלחם בתופעה רק בגלל עצמנו ובגלל הערכים שלנו.

* * *

כשגננת הותקפה לאחרונה על ידי הורים, הִשביתה הסתדרות המורים את הגנים ברחבי הארץ למשך שעה שלמה. כשאחת לכמה חודשים מותקף רופא על ידי מטופל, מארגן הצוות הרפואי אסיפות מחאה בבית החולים.

הסתדרות המורים וההסתדרות הרפואית לא חושבות שהחוליגנים שתקפו יתרגשו מההשבתה שלהם. הסתדרות המורים וההסתדרות הרפואית מבינות שמוטלת עליהן חובת מחאה. יש למחות גם אם הקול לא נשמע.

חבורת הפרחחים שצעקה לשר בממשלת ישראל 'בוגד', וחבורת הפרחחים שבאמצע הלוויית גדול הדור בעטה ופגעה ביהודים, צריכות להבין שהחברה סולדת ממעשיהם המכוערים. הן צריכות לזכות ליחס של סלידה וגועל מהמעשים שלהם.

אין סיבה שהישיבות לא ישביתו את הלימודים כמחאה על הפגיעה בסגן שר הדתות. אלימות פסולה נגד רופאים, היא פסולה נגד גננות, היא גם פסולה נגד פוליטיקאים.

* * *

בחזרה לימים ההם. אני משוכנע שגם אם היינו מוחים נגד הקריאות בוגד, ונגד ההשוואה של רבין להיטלר, זה לא היה מונע את הרצח. אני גם משוכנע שמחאה כזו לא הייתה מונעת מהתקשורת ה'הגונה' לתקוף ולהאשים את הציונות הדתית ברצח ההוא.

אבל אני גם משוכנע שהיינו צריכים למחות. לא בשביל רבין ולא בשביל התקשורת הצבועה. היינו צריכים למחות בשביל עצמנו. היינו צריכים למחות כי דברים כאלו לא עושים. היינו צריכים למחות כיוון שאנו רוצים לגדל כאן ממלכת כהנים וגוי קדוש. וממלכת כהנים מתנהגת אחרת.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן