ליאורה מינקה: יש קיצוניים בציונות הדתית שרוצים לפגוע אנושות במעמד אישה

בראיון ל"כיפה" מתייחסת יו"ר ארגון "אמונה", למצב הנשים בציונות הדתית לרגל 80 שנה לארגון ואומרת, "יש תחושה של שינוי באוויר, אבל צריך לעשות עוד"

חדשות כיפה חנן גרינווד, כיפה 24/06/15 22:35 ז בתמוז התשעה

ליאורה מינקה: יש קיצוניים בציונות הדתית שרוצים לפגוע אנושות במעמד אישה
דוברות, צילום: דוברות

"ברוב המכריע של המשפחות הדתיות יש היום אוריינטציה שוויונית וסבירה, אך ישנם בקצה שמרנים קיצונים שמדברים על חזרה של האישה למצבים חברתיים של לפני עשרות שנים, ורוצים לפגוע אנושות במעמד האישה. מנגד, גם העמדות הפמיניסטיות מיליטנטיות הן עמדות של מיעוט".

כך אומרת יו"ר ארגון הנשים "אמונה" ליאורה מינקה ל"כיפה" על רקע ציון 80 שנה להקמת הארגון בימים אלו, ובעקבות סוגיות שונות העוסקות בנשים, בין היתר בנושא התחקיר של ידיעות אחרונות, שעסק בטיפול כושל של רבנים שונים בתלונות על הטרדות מיניות.

בהתייחסה לתחום הפוליטי, אומרת מינקה, כי בהחלט יש שינוי בכמות הנשים אשר נמצאות בפוליטיקה, בייחוד כאלו המגיעות מהציונות הדתית, אך מנגד מציינת בעצב כי דווקא במפלגת הבית היהודי אין די נשים.

"הציונות הדתית השתנתה הן בביטויים והן בייצוג הפוליטי, שפחות נתפס כמגזרי", היא אומרת. "רואים היום בכל מקום ציונים דתיים ולא רק במפלגה של המגזר. יש היום חמש נשים המגדירות עצמן דתיות במפלגות שונות, כשכמובן אנו חושבים שצריך יותר. אני מאוד מצטערת על כך שדווקא במפלגת הבית היהודי אין ייצוג של אישה דתית, ולעומת זאת יש את יש עתיד, כולנו והליכוד שבהם יש נשים דתיות לאומיות. בבית היהודי אומנם יש את איילת שקד, שמחוברת מאוד לציבור, אך פחות לחלק הדתי לאומי".

"קשה לנשים להשתלב במפלגות", אומרת מינקה. "בחלק ניכר מהמפלגות נשים הוצבו ולא השתתפו בפריימריז. הכניסה של נשים בכלל לפוליטיקה היא בשלב מאוחר יחסית בדרך כלל, ובציבור הדתית הלאומי, שהינו שמרני יותר, המשפחות גדולות יותר והתפקידים המסורתיים לוקחים חלק יותר גדול. האישה היא היולדת ונשארת מספר שנים עם הילדים בבית גם במשפחות השוויוניות יותר".

לדברי מינקה, בימים אלו, בהם "אמונה" מציין 80 שנה להקמתו, המטרה היא לבדוק כיצד אפשר לרענן את הנושאים בהם הארגון עוסק. "אנחנו עושים כאילו את אותו הדבר, אבל כל הזמן מחדשים ועושים. כל הזמן מנסים לראות מה רלוונטי וכיצד אפשר לשפר. פעם עסקנו בעיקר לסיוע לנשים, כלומר הפועלת העברית, והיום אנחנו עוסקים בנושאים ציבוריים כמו חקיקה, פעילות ציבורית ומאבקים על מקומה של האישה במרחב הציבורי". לדבריה הארגון עומד בפני בג"צ חדש בנושא ייצוג נשים במשרות שונות, ומציינת כי "אנחנו לא מפחדים להיכנס לנושאים פוליטיים".

לדבריה כניסה למשרות ציבורית ולמרחב הציבורי הינה דבר הכרחי לנשים. "הכניסה למרחב הציבורי זה דבר הכרחי - בדירקטוריונים, במועצות מקומיות, ערים. נשים צריכות להיות בין מקבלי ההחלטות, כשבאופן טבעי הן תיקחנה בחשבון צרכים של משפחה ונשים".

מינקה מסבירה כי השינוי המהותי בשנים האחרונות בציונות הדתית, ככל שמדובר על נושאי נשים, הינו בתחום הלימוד וההוראה של תורה וגמרא. "מדובר בשינוי מרכזי שעובר על הציונות הדתית. ברגע שתהיינה נשים תלמידות חכמים שיקבלו החלטות דתיות והלכתיות זה יעשה שינוי. נשים צריכות לומר דברי תורה ולהורות הלכה. צריך במקביל גם לחולל שינוי בתופעת הסרבנות והעגינות".

מינקה מזכירה את הטיפול בתופעת ההטרדות המיניות, לאחר שלפני מספר ימים פורסם תחקיר בו צוטטו רבנים בכירים כאומרים כי אין לדווח על תופעות שכאלו למשטרה. "בצער גדול קראתי התייחסות של נושאי תפקידים בכירים תורניים, שמתייחסים לסוגיות הנוגעות לפגיעה מינית בנשים ובגברים, במימדים של הסתרה, השתקה והגנה על הפוגע והמתקיף. אלו דברים שצריכים להסתלק מהעולם. הציבור הדתי לאומי חייב להיות יותר נחוש ולהגיב בנחרצות על תופעות כמו הטרדות מיניות".

עם זאת, אומרת מינקה, הציונות הדתית אינה מפלה ברובה נגד נשים. "ברוב הסקרים שעשינו עולה כי ההתייחסות בציונות הדתית הרבה יותר שוויונית ממה שנתפס בציבוריות הישראלית הכללית. הרוב מחזיק בעמדות ליברליות ויש גם המון הסכמה עם חלק מהתופעות המתרחשות היום - יציאה מהבית, עבודה, וכהונת נשים במשרות ציבוריות. בתחומים אחרים, כמו הוראת הלכה, מצאנו עמדות יותר שמרניות". עוד אמרה מינקה, "מצאנו הסכמה בנושאים כמו מניינים שוויוניים, תפילת נשים, קריאת נשים במגילה ותופעות אחרות שמתקבעות כנורמטיביות".

בסיכום הריאיון, מתייחסת מינקה לעתיד לבוא, ופורסת את משנתה לשנים הקרובות. "יש לנו המון משימות. סוגיית המשפחה היא קריטית בכל הנוגע לחלוקת התפקידים וחיזוק המשפחה היהודית. בנוסף אנחנו מתכוונים לעסוק בסוגיות חברתיות כמו נוער במצוקה, התמודדות עם תופעות חברתיות כמו סיוע לגיור, שזו בעיה אסטרטגית. אלו משימות של הדור בכלל ושל 'אמונה בפרט".

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן