הרבנית מלכה פיוטרקובסקי, הרבנית רחלי פרנקל, הרב בני לאו, הרב יעקב מדן, הרב דב זינגר, הרבנית מיכל נגן ורבים נוספים השתתפו היום בשיח רבנים, מחנכים ונשות הלכה שנקרא "את אחי אנוכי מבקש" שנערך בכנסת ביוזמת ח"כ אלעזר שטרן.
בשיח נשמעו טענות קשות ביותר כלפי הציבור החרד"לי שנמנע מלהגיע לאירוע וכלפי השיח הנוקשה והמתנשא, לדעת רבים, שמנהלים רבני הקו. "הטכני הפך לתוכן. לא היה לי צל של ספק עם מי אני אשב פה היום" אמרה הרבנית מלכה פיוטרקובסקי בדיון. "הבעיה הכי חמורה בציונות הדתית היא שיש זרמים שלא מוכנים להקשיב, שאומרים רק 'אני מוכן להשמיע', או 'אנחנו קובעים מה נכון, מה אמת, מה ראוי'".
"עייפתי מלנסות ליצור דיאלוג עם מי שלא רואה בדיאלוג איתי ערך. אני מודה מעומק ליבי לרב לוינשטיין, אני באמת מודה לו. כי דברים שחשתי ואמרתי מעל 20 שנה לגבי המתודה התבטאו כאן. אני כל כך הסכמתי עם חלק מהדברים שהוא אמר וכל כך לא הסכמתי עם חלק מהדברים שהוא אמר".
"מי שלא מכריז על שותפות כערך, מי שכשמזמינים אותו למפגש הוא קודם כל אומר עם מי הוא לא מוכן לשבת- לי אין יותר כוחות וזמן להשקיע בפנטזיה שאני אוכל לבנות איתו משהו יחד" אמרה הרבנית פיוטרקובסקי בתסכול.
"אני מסכים עם התחושה של העלבון, לחיות בחברה של דה לגיטימציה דורסנית שאי אפשר לשתוק מולה יותר" אמר הרב בני לאו. "זה לא קשור להומואים ולסביות. זה קשור למיצוב של האנשים שלנו כאנשים שמנסים להשמיע קול של תורה".
"דרושה קריאת כיוון לייצור מנהיגות דתית אחרת. להתמודד על נפשו של הציבור הדתי לאומי. אנחנו מאמינים לא פחות מהציבור החרד"לי בתוקפה של תורה, אנחנו לא רבני מחמד, אלא זו תפיסה תורנית אחרת. חייבים גם להביא את הצד השני ואז לחלוק עליו" אמר הרב יהודה גלעד, ראש ישיבת ההסדר מעלה גלבוע ומרבני בית הלל.
הרב גלעד טען כי יש להודות לרב לוינשטיין "הוא העלה נושא לשיח ואני מרגיש שזו הפעם הראשונה שנשמעו קולות רבניים אחרים, קולות הילכתיים אחרים, אבל מה שמאפיין אותם זו צורת השיח שלהם. מי שהקשיב לרב בני ולעוד רבנים, שמע שהם דיברו בהערכה לרב לוינשטיין ועם זאת טענו נגד דבריו, וזה ההבדל. אנחנו נכניס ספרים של הר המור אלינו" אמר הרב גלעד וטען כי לא יקרה אותו הדבר במקרה ההפוך. "בית שמאי לא הקדימו את בית הלל לדבריהם ובית הלל כן הקדימו את דברי בית שמאי ולכן הלכה כבית הלל".
הרבנות הצבאית מסננת מרצים מטעמה
יפעת סלע, מנכ"ל עמותת אלומה אמרה כי הדור הצעיר הוא זה שייקבע את הנעשה בשטח "הצעירים מצביעים ברגליים. יש מכבש חד כיווני מכיוון מוסדות החינוך אבל הצעירים מצביעים ברגליים ובסוגיית גיוס בנות לצה"ל אנחנו רואים את זה. תלמידי עלי של פעם שהיו מגיעים לישיבה והיו להם חברות, אמרו להם 'או שתתחתנו או שתפרדו' וזה מה שהם היו עושים. היום הם פשוט ממשיכים לצאת. הצעירים שומעים הכל אבל מקבלים החלטות והכרעות ממקום האמת הפנימית שלהם, והצעירים רוצים לשמוע את הקול שלכם".
סלע הציגה את אחת הבעיות המתסכלות איתן מתמודדת עמותת עלומה- ארגון ימי עיון לחיילות בהם נדרשת העמותה לבחור את המרצים והרבנים אך ורק מתוך רשימה "מאושרת" של הרבנות הצבאית.
"מה שקורה בתוך הצבא וחיל החינוך כיום זה שלא כל תלמידי ישיבת הר עציון ולא כל הנשים במדרשה בבר אילן יכולים בהכרח ללמד שיעור תורני לחיילות דתיות בצה"ל. נשים שמלמדות במדרשת בר אילן הרבנות הצבאית לא בהכרח מאשרת אותם. יש רשימה של הרבנות הצבאית שרק למי שמופיע בה מותר להעביר שיעורים. אנחנו עוברים כל פעם ויה דלורוזה רוזה כדי להעביר יום עיון לחיילות".
הרב צבי קורן אמר כי "המציאות שלדעתינו צריכה להיות כוללת את זה שכולם ישבו כאן ביחד ויגידו את הדעות שלהם ויקשיבו אחד לשני. זו לא המציאות, אבל זה לא אומר שלא צריך להתקיים הדיון. גם אם מישהו לא מוכן לדבר איתי אני צריך להביא את דבריו ואז לסתור אותם". במקרה של החיילות הדתיות בצה"ל אמר הרב קורן "התוצאה של ההרס היא כפולה ומכופלת כי גם הבנות שנמצאות בצבא שומעות רק קולות של כאלה שלא מקבלים את המקום של חיילות בצבא מלכתחילה".
הרבנית רחלי שפרכר- פרנקל הדגישה כי הציבור הדתי לאומי מורכב יותר והסערה סביב דבריו של הרב יגאל גם היא מורכבת יותר "לא הייתי רוצה לוותר לא על הקו, ולא על החרד"ליות וכמובן שאני מצטערת כמו כולם על שאנחנו מדברים עם עצמנו. אבל יש לי הרגשה שרוב 300 הרבנים שחתמו על העצומה ההיא בעצם בכו על משטרת המחשבות. על הפוליטיקלי קורקט ואני בטוחה שלא כל חתימה באה לחזק כינוי גנאי שחבל שנאמר".
"מפעל יועצות ההלכה אליו אני משתייכת הוא משהו שרוצה מאוד להמשיך לפנות לציבור החרד"לי ומשרת את הציבור החרד"לי ואני בטוחה שכל אחד מרבני הר המור שהיו שואלים אותם אם הם מקבלים את סמכות יועצות ההלכה הם היו אומרים שזה לא בדיוק המקום שלהם אבל אני אמשיך להגיד שאני פונה אליהם" הדגישה הרבנית שפרכר- פרנקל.
"אני מכירה את השיח הזה" אמרה הרבנית מיכל נגן, ראש המכינה הקדם צבאית 'צהלי', לבנות דתיות. "אני יושבת בחוגים הכי סגורים של מכינות הקו. אני חושבת שהמחלוקת שלנו עם ישיבות הקו היא הרבה יותר עמוקה מעניין הלהט"בים. דרך השיח שלהם היא דרך של חלוקה 'הם' ו'אנחנו'. אנחנו צריכים לייצר לעצמנו שפה שהיא יותר מזה. אני מרגישה שהנוער שלנו, בשונה מהיושבים פה, מדבר הרבה יותר בשפה של 'גם וגם' ולא בשפה של 'או-או'. הם לא מחוייבים בהבחנות שלנו, יש כאן צורך ללמוד לשוחח בשתי השפות האלה. אני לא רוצה להסתפק בלהקשיב, אחרי שנקשיב ונשמע צריך להבין שלא ניגאל לבד, יש כאן תפיסה שלמה שאנחנו צריכים להבין אותה ולחנך על פיה".
מי שהוא לא הר המור הוא סוטה
שמואל שטח, מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה, העביר ביקורת קשה על התנהלות מוסדות הציבור החרד"לי "הכינוי 'סוטים' מבטא לא רק את היחס ללהט"בים אלא לכל מי שפועל חינוכית בצורה אחרת מהקו של ישיבת הר המור. מזה 40 שנה שנאמני תורה ועבודה נמצאת בחזית מניעת תהליכי ההתחרדות בחברה הדתית לאומית. הורים ואנשי חינוך שפעלו כנגד מעשי השתלטות לא הגונים של הר המור- חטפו הכפשות ושקרים ובעקבות כך נסוגו.
מי שניסה לפעול כנגד קבוצה, גרעין, או תלמוד תורה שפוגעים בסביבתם, או שהשתלטו בצורה לא הוגנת על נכסים לא להם - חטף השמצות לא ענייניות שהכואבות ביותר הן השקרים. מחלוקות תמיד יהיו. השאלה היא מהי תרבות המחלוקת. מבחינת הר המור אין מחלוקת כי יש רק אמת אחת. זו הבעיה האמיתית של כל הסיפור הזה והתבטאויות הרבנים האחרונות".
בנוגע לטיפול בנושא הלהט"בים אמרה הרבנית פיוטרקובסקי "אני רוצה שהתהליך שאני עברתי כשישב מולי בחור עם כיפה גדולה וציציות והתפרק מולי בבכי ואמר 'כמה שאני אוהב את הקב"ה, כמה שאני אוהב את התורה, ככה יש לי נטייה חד מינית' יקרה גם אצל רבנים אחרים. כל פעם אומר לי רב אחר בתורו אומר לי 'אם היית יודעת דבר או שניים על טיפולי המרה'".
"במשך עשר שנים אני מתחננת אל רבנים לפתח שיח. זו פעם ראשונה שיש לי סוגייה הלכתית שאין לי מענה עליה. התחננתי שנשב לחשוב יחד, לא הצליח. אמרתי לרבנים 'אל תצטרפו אלינו, רק בואו לערב אחד. רק לשמוע את הבעיה. להכיר את הסוגיה, מחקרית, טיפולית, הלכתית. אתם לא מתחייבים לכלום'. חוץ משניים אף אחד לא הסכים".
"אני לא התעייפתי, אבל התעייפתי מלעשות דברים חסרי תכלית ובאותו זמן לא לעשות דברים שהם סופר קריטים. צריך להשקיע בפיתוח משנה מורכבת, עדינה, ציונית דתית. הרב עמיטל והרב ליכטנשטיין הם כבר לא המחכנים של הילדים שלנו, לא בבית ספר, לא בתנועות הנוער וגם לא בצבא" אמרה הרבנית מלכה פיוטרקובסקי. "מה שאני הייתי שמחה שיצא מהחדר הזה זה הגדרה מחודשת של הציונית הדתית כי אני לא בטוחה שאני רוצה להכניס את עצמי תחת ההגדרה שקיימת היום כשעדיין יש פלגים שלא מוכנים לשבת עם כל אחד באותו החדר".
ח"כ יהודה גליק נכח אף הוא בחלק מן הדיון ואמר כי קיווה לעורר שיח שחוצה את הפלגים בציונות הדתית "לאורך השבועות האחרונים יש הרבה חוסר הקשבה שיכול להוביל לפיצוצים ופילוגים" אמר. "אני הרגשתי שבגלל התבטאויות מאוד לא מוצלחות של הרב לוינשטיין אנשם לא הקשיבו לנאום שלו. אני שמעתי בנאום הזה המון המון כאב, עם חלקו אני יכול להסכים ועם חלקו לא, אבל עם כאב לא צריך להסכים- זה כאב של מישהו אחר"
גליק הדגיש כי הצורך להגיב ולגנות כל סערה תקשורתית מייצר מציאות פשטנית "מותר לא לצעוד במצעד הגאווה ולא לתמוך ברצח שירה בנקי. מותר להיות רב ולא לחשוב שצריך לחבק את כל מי שצועד במצעד הגאווה. קיוויתי שנוכל להושיב את כולם כאן בחדר ולשמוע אחד את השני".