"לא ניתן לפתור את המצב בעזה בשנים האחרונות. המציאות לא הולכת לקראת שקט ואנחנו מסיימים סבב לחימה, כשברור לכולם שזו הפסקה עד הסבב הבא. בתוך המציאות הזו אדם צריך לפתח עבודת השם, כשהוא מבין שלא ניתן להגיע למצב של שלמות אלא למצב של השתלמות. יש מלחמות בחיים שצריך להבין שהניצחון בהם לעולם לא יהיה סופי אלא בכל פעם תהיה התקדמות".
השיעור המלא:
[embed]
הרב חגי לונדין העביר שיעור על המצב בעזה בראי היהדות והתייחס לדרישה לניצחון מוחץ מצד אזרחי מדינת ישראל. “באופן טבעי אדם שנלחם במשהו אוהב את נקודת הסיום אבל זו אשליה. שום דבר אינו סופי. בכל תחום מגיעים להישגים שהם רק פתח לקראת מאבק חדש. מסיימים ללמוד מסכת, עושים סיום, נחים קצת, וממשיכים מיד למסכת הבאה. כשאדם נמצא בהתקדמות כלשהי בחיים אין דבר כזה לנצח וזה לא יהיה יותר. אדם מגיע להחלטה: ממחר אני מתפלל בכוונה. הוא יכול לומר את זה לעצמו אבל הוא יודע שהוא משקר. הגעת להישג בתפילה אבל תהיה לך תמיד התמודדות בחיים. אדם צריך למצוא את האושר בהתקדמות, לא בהגעה”.
"לא יהיה שקט בגבול הדרומי”, אומר הרב לונדין. "עזה זו מציאות מטורפת של 1.8 מיליון איש שלא אוהבים אותנו בשפה עדינה. הפיתרון המלא של שקט היא לכבוש את עזה ולשלוט בה אבל זה דורש מחירים שהחברה הישראלית לא מוכנה לשלם.יש גם לחצים בינלאומיים ודברים שמגבילים אותנו כיום מלעשות את כל מה שנכון ואמיתי לעשות”.
"אנשים שמחפשים להגיע מיד אל השלמות והסוף יתאכזבו פעם אחר פעם. עומדים לפנינו עשרות שנים של מלחמה. יש סבב, אחר כך הפסקה של כמה שנים ושוב סבב. גם הילדים שלנו ילבשו מדים וכנראה שגם הנכדים. ובתוך המהלך הזה אדם יכול למצוא שמחה ותקווה בכך שהמציאות כל הזמן מתקדמת. אדם יכול לראות כל הזמן איך מתקדמים. אני בהלם מהדכדוך שאנשים נופלים אליו. מה אנשים ציפו שיקרה? אפשר להכות בהם מכה קשה שתרגיע אותם אבל לא להגיע להכרעה”, הוא מוסיף.
"גם כשבית המקדש יגיע יהיו אתגרים חדשים. אולי האתגרים הנוכחים ייעלמו אבל יהיו אתגרים חדשים. אין דבר כזה שלמות מוחלטת. הדילמה שלנו היום היא האם להסתפק בכיפת ברזל או להיכנס למתקפה קרקעית בעזה. זו התקדמות אדירה שעליה צריך לשמוח. צריך להסתכל על הדברים בצורה רחבה. ביום ממוצע באושוויץ 20 אלף איש הפכו לאבק. בישראל, מאז הפרעות, כולל חללים בתאונות וכו' מגיעים ל-23 אלף. כל חלל הוא כאב מאין כמוהו אבל צריך להסתכל על הפרופורציות. צריך לראות את יד השם בכל לבנה שנבנת בבית המקדש. גם אם בית המקדש עוד לא נבנה באופן פיזי אנחנו עדיין בונים אותו. בכל יום מגיע קצת משיח".
השיעור באדיבות ערוץ מאיר