אייל יפרח הי"ד הלחין שיר המיוסד על כתובים משיר השירים לכבוד נישואי דודתו מירב, אחותו הצעירה של אביו, שהתקיימו חודשים אחדים קודם לרציחתו בידי בני עוולה.
השיר החל להיות מופץ בידי חבריו סמוך לאחר תחילת החיפושים למציאת שלושת הנערים, ביום ראשון, ה-15 ביוני. הוא הוצב באתרי אינטרנט שונים, וזכה לצפיות מרובות.
השיר, אשר הנו מרגש ביותר, נפוץ בשתי גרסאות שונות. הגרסה האחת היא גרסת שמע שהוקלטה באולפן הקלטות. זהו ביצוע באיכות מקצועית מעולה. הגרסה השנייה של השיר היא גרסה מצולמת מהחתונה עצמה, ובה נראה אייל מבצע אותו על רקע ההקלטה. בדברי ההקדמה סיפר אייל לקהל שהוא שקד לא מעט זמן על הכנת השיר כדי שהתוצאה תהא איכותית. אפשר לציין שהנוסח המוקלט אף התנגן ברקע בעצרת הענק שהתקיימה בכיכר רבין, ביום ראשון בערב, ה-29 ביוני. כך הוא הושמע בצורה רציפה בין השעה 19:30 ועד לפתיחה הרשמית מעט לפני השעה 20:00.
אלה מילות השיר:
"עַל־מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת, בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו" (שה"ש ג, א).
"אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר...אֲבַקְשָׁה אֵת שֶׁאָהֲבָה" (שם שם, ב).
"יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת־מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִינִי אֶת־קוֹלֵךְ" (שם ב, יד), קרב ובא.
"הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה, עֵינַיִךְ יוֹנִים" (שם א, טו).
"קוֹל דּוֹדִי" מן הֶהָרִים (ראו שם ב, ח), כי
"יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת־מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִינִי אֶת־קוֹלֵךְ".
"יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת־מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִינִי אֶת־קוֹלֵךְ", קרב ובא.
"שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל־לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל־זְרוֹעֶךָ, כִּי־עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה" (שם ח, ו).
[embed]
והנה, אפשר להצביע באורח מעניין, ואף מצמרר משהו, על רמיזות אקטואליות אחדות הטמונות במילות שירו זה של אייל, משמעויות הקשורות לחטיפת הנערים, למבצע "שובו אחים" ולמבצע "צוק איתן" שהתפתח בעקבותיהם.
תחילה יש להזכיר כי קישור מהותי בין המילים "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה" לבין מקום הימצאותם של הנערים החטופים הוזכר בשתי תגובות באתרי אינטרנט שונים שבהם הוצב השיר. כך מגיב אנונימי כתב ב-15 ביוני לגבי מילים אלה ש"אם קולו של אדם מהדהד את מקומו, אז צריכים לחפש אותו במערות בהן חיות יונים". דבריו אלה התבררו אמנם כבלתי מדויקים, אולם מכל מקום מצוי בהם גרעין של אמת ולפיו גופות הנערים נמצאו כשהן מוטמנות ומוצפנות. מגיב אחר כתב באתר "כיפה" ב-30 ביוני, סמוך לאחר מציאת גופות הנערים, כי "בדיעבד" עלה על דעתו שהמילים "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת־מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִינִי אֶת־קוֹלֵךְ" רומזות ל"גופותיהם שלהם שנמצאו באזור הטרסות (בסתר המדרגה)". מגיב באתר אחר עמד ב-16 ביוני על הזיקה בין המילים "בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו" לבין היעדרותם של הנערים.
והנה, קישור מרכזי ומשמעותי נוסף הגלום בשיר מוסב על מילותיו החותמות "כִּי־עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה". ביום שישי האחרון, ה-18 ביולי, דפדפתי בין עמודי אחד העיתונים היומיים, והזדקר מולי מאמר מרכזי במוסף השבועי שנשא את הכותר "עזה כמוות". בו במקום עוררו בקרבי מילים אלה, באופן מצמרר, אסוציאציה מובהקת לשירו של אייל, שיר שהיה טרי בתודעתי מחמת שהאזנתי לו שוב קודם לי"ז בתמוז.
למען הגילוי הנאות, אציין כי העיתון שמדובר בו הוא העיתון החרדי "המבשר". מובן שהעיתון עצמו לא ערך קישור עם שירו של אייל, וכאמור בקוראי כותר זה ניצתה והדהדה בי, בסייעתא דשמיא, ההכרה בדבר הזיקה המובהקת הקיימת בינו לבין שירו של אייל.
לפי פשטותן המילים "כִּי־עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה" מתייחסות לאהבה חזקה ועוצמתית בין הרעיה לדוד. אולם על דרך הדרש אפשר להסב את המילה "עַזָּה" על רצועת עזה. יש לציין כי הכותר בעיתון "המבשר" הוענק למאמר בשל היותה של עזה "רצועת המוות ההרסנית ביותר בעולם, העוסקת עשרות שנים בייצור ויבוא אמצעי לחימה ובגידול דורות של טרוריסטים המקפחים את חייהם באמונות עוועים".
אולם אפשר לומר ולסבור שהמילים "כִּי־עַזָּה כַמָּוֶת" בשירו של אייל יפרח הי"ד מתייחסות למבצע "צוק איתן" המתקיים בעזה ולמלחמת החורמה שקידש האויב עלינו. המילה "אַהֲבָה" - אפשר להשקיף עליה כמתייחסת להשגחתו ולשמירתו של הקב"ה עלינו ב"צוק איתן" שכן שם ההוויה עולה בגימטריה פעמיים המילה "אַהֲבָה".
"אֶת־זֶה לְעֻמַּת־זֶה עָשָׂה הָאֱ-לֹהִים" (קהלת ז, יד). מצד אחד, נטושה נגדנו מלחמה היוצאת מרצועת עזה, ומצד שני - בה בשעה ברא עבורנו הקב"ה בכבודו ובעצמו רפואה למכה, והוא ניצב לימיננו, ו"יְמִין ה' עֹשָׂה חָיִל", ואנו עדים לנסים גלויים.
באשר למילה "אַהֲבָה", אפשר אף לומר שהיא עשויה לרמוז לאהבת ישראל ולאחדות השוררת בינותינו עתה, לאהבת ה' אותנו, וכן להתקרבותנו לאבינו שבשמים.
חשוב לציין כי אייל יפרח עצמו ערך בשירו מעין הפרדה והפסקה קלה בין המילים "כִּי־עַזָּה כַמָּוֶת" לבין המילה "אַהֲבָה", והשיר מסתיים תוך התמקדות במילה זו. כמו כן, ראוי להזכיר, בצורה מצמררת אף היא, כי המילה "כַמָּוֶת" מושרת, בחלקה השני, על ידי אייל בקול רועד משהו.
ניתן אף להפנות לזיקות אפשריות נוספות בין שירו של אייל לבין התרחשויות אקטואליות. כך ייתכן שהמילים "הַשְׁמִיעִינִי אֶת־קוֹלֵךְ" מתייחסות לתפילות הרבות שנישאו במהלך מבצע "שובו אחים". כמו כן, אפשר שהמילים "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל־לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל־זְרוֹעֶךָ" מרמזות להנצחה הציבורית רחבת-ההיקף לשלושת הנערים שהייתה בקיום טקס הלוויה ממלכתי וכן בפעולות להמשך הנחלת מורשתם הנעשות בימים אלה, לרבות הקמת מאהלי לימוד אחדים וקיום ערבי לימוד לזכרם.
ראוי לציין עוד כי חבריו של אייל הפיצו ב-29 ליוני, זמן לא רב קודם מציאת גופות הנערים, וידיאו משבת הארגון תשע"ד בסניף בני עקיבא בגני תקווה. אייל הוזמן על ידי הקומונרית ליטול חלק באירועי השבת, בעקבות קשר שנוצר כאשר עשה של"פ (שמיניסטים לערי פיתוח) בעיר בת ים בשנת הלימודים תשע"ג. בוידיאו זה נראה אייל עורך הבדלה בנוסח קרליבך, ושר בצורה מרגשת את ברכת ההבדלה: "בא"ה אמ"ה, המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת מי המעשה. בא"ה המבדיל בין קודש לחול". והנה, על רקע המוצאות את שלושת הנערים, כמדומה שגם כאן אפשר לראות מעין היבט אקטואלי בשימורו של קטע זה. אייל, גיל-עד ונפתלי הי"ד הושלכו, לאחר הירצחם בצורה אכזרית ושפלה בידי אותם מחבלים, לבור חשוך ואפל. לעומתם, עם ישראל מתקיים בזכות אור התורה, וכן הנערים הפכו קדושים והם זוכים לאור הנצחי בגן עדן, במקום השמור להרוגי מלכות.
אם כן, כמדומה ששירו של אייל "עַל־מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת" מציג ומספק מעין צופן של מאורעות אקטואליים הקשורים לחטיפת הנערים ולמבצע "צוק איתן". שיר השירים הוא קודש קודשים, ואייל, גיל-עד ונפתלי הי"ד הפכו הם עצמם, כחלוף זמן לא רב מאז הקלטת השיר, להיות קדושים וקדושי עליון.