מועצת יש"ע תתכנס ביממה הקרובה בכדי לדון בהסכם המתגבש עם משרד הביטחון, בנוגע להעתקת היישוב מגרון. כזכור, בעקבות עתירת שלום עכשיו לבג"ץ, הודיעה המדינה לבג"ץ כי "המאחז מגרון יפונה בתוך שישה חודשים, דהיינו, עד תחילת חודש אוגוסט 2008. ראש הממשלה ושר הביטחון גם החליטו, כי בתוך פרק הזמן האמור יעשה ניסיון לפנות את התושבים באופן מוסכם למקום אחר, שהוא זמין מבחינה חוקית ותשתיתית".
חומו של אוגוסט הגיע, והדד ליין אורב לפתח כולם ביום חמישי הקרוב,ה-14 לחודש, לאחר בקשת המדינה לארכה נוספת. בפגישה שהתקיימה שבוע שעבר ביישוב מגרון, דנו נציגי מועצת יש"ע עם מזכירות היישוב בהסכם, לפיו יועתק היישוב למיקום סמוך, "ברדיוס של חמישים מטר עד שלשה קילומטרים מהמיקום הנוכחי של מגרון", כפי שהגדיר זאת אחד מחברי מועצת יש"ע. "הרציונאל הוא לקבל אישור מוחלט של המדינה על אתר הקבע, וכן שלא ייעשה דבר לפינוי התושבים עד שתסתיים הבנייה באתר הקבע", אמר. "אם נצליח להגיע לסיכום על בניית יישוב הקבע של מגרון, זו תהיה הצלחה אדירה מבחינת ההתיישבות, במיוחד בימים אלו, בהם שוררת הקפאת בנייה מוחלטת ברחבי יהודה ושומרון". לדבריו, הדיונים עם משרד הביטחון אודות הסכם, יאפשרו מרווח זמן בו תתאפשר התקדמות בעתירת הבעלות על הקרקע שהגיש היישוב מגרון לבית משפט השלום. מזכירות מגרון סירבה לחלוטין להצעה.
גדעון רוזנפלד, חבר מזכירות היישוב מגרון, מסביר את פשר הסירוב להצעה.
"אנחנו נשארים במגרון. גם לנו יש טענות בעלות על הקרקע, בדיוק כמו הטענות של שלום עכשיו, והדברים צריכים להתברר, כמו כל סכסוך קרקעות, בבית משפט השלום אליו הגשנו עתירה, ולא בבג"ץ". עתירת היישוב לבית משפט השלום, אגב, הוגשה לפני כשלושה שבועות, מה שאומר שהדיונים יתרחשו, בכל מקרה, לאחר המועד בו מתוכנן פינוי היישוב.
"במועצת יש"ע ישבו עם שר הביטחון, כנראה, והציעו לו שאנחנו נעבור לאתר חילופי. אני יודע שהזכירו את היישוב אדם וכל מיני מקומות אחרים. בכל אופן, המשמעות היא לקום ולעזוב את מיגרון, ועלינו זה לא מקובל".
אבל מועצת יש"ע מציעה בנייה של יישוב קבע, במקום מגרון. לא כדאי?
"תגיד לי אתה: מתי פעם אחרונה מדינת ישראל בנתה יישוב של קבע ביהודה ושומרון? אני לא חושב שיש מגורש אחד מגוש קטיף שבנו לו בית, וזה אחרי כל האישורים וההבטחות מהמדינה. אז בטח ובטח שביו"ש לא יבנו יישוב של קבע. בכל אופן, העמדה העקרונית של לבוא ולהגיד למשרד הביטחון שאין לנו טענות על הקרקע, ונעבור בלי שום בעיה למקום אחר - לא מקובלת עלינו. גם אם זה אומר לבנות יישוב של קבע, ואני לא מאמין בזה, עדיין אנחנו לא מוכנים לסחור בארץ ישראל.
אנחנו לא מוכנים לעבור ממגרון, ומבחינתנו, מועצת יש"ע לא מייצגת את עמדת היישוב בנושא. אנחנו מוכנים לדבר על מגרון רק אם היא יושבת בדיוק איפה שהיא היום. ברגע שנתחיל עם הסכמים, זה אומר שגם שאר הקרקעות שיש עליהן תביעה ערבית ייפגעו. מה יהיה בעפרה? יש שם 350 בתים על קרקע שלכאורה ערבית. מה יהיה עם כל שאר המאחזים? אנחנו רוצים את הצדק. אנחנו מאמינים באמת שלנו, במוסריות, בתורה.
אנחנו רואים את ההסכם הזה כהסכם גירוש. אנחנו לא מוכנים לצאת מהבית שלנו".
מועצת יש"ע טוענים שהדיונים עם משרד הביטחון נותנים חמצן לעתירה שהגשתם.
"ברגע שמועצת יש"ע מסכימים להצעת גירוש והעתקה, הם לא יוכלו אחר כך לשנות את העמדה שלהם. צריכים להיות קווים אדומים: אנחנו לא מסכימים, נקודה. לא יעלה על הדעת שיגרשו יהודים".
ההסכם המתגבש הובא להנהלת המועצה האזורית מטה בנימין, שהתנגדה אליו בצורה כמעט גורפת 6 נגד 1), ולפורום רבני בנימין, שסמכו את ידיהם על ההסכם, פה אחד (5 רבנים). בהצעה תדון בזמן הקרוב מליאת המועצה האזורית מטה בנימין.
"מדובר בהצעה בלבד", מדגיש דני דיין, יו"ר מועצת יש"ע, "הנהלת מועצת יש"ע תקבל החלטה בעניין היום או מחר. לאחר שתהיה החלטה, נביא אותה לאישור הגורמים השונים. אני מאמין שאם נביא משהו נכון, הוא יאושר".