חולמת להגיע לאו"ם

זה כבר מזמן לא סוד, מצבה הבין לאומי של מדינת ישראל בכי רע. רק הספקנו לשכוח את תקרית משרד החוץ והטורקים המביכה והנה ראש הממשלה נתניהו טס להתקוטט באמצעות ציורים עם נשיא ארה"ב אובמה בנושא האיראני על דוכן הנואמים של האו"ם, המוסד שעושה אולי הכי הרבה מאמץ כדי להשמיץ אותנו. אוניברסיטאות העולם מלאות במסעות בתעמולת הדה-לגיטימציה למדינת ישראל וכשנראה שנכשלנו בזירה הבין לאומית דווקא למגזר הדתי יש מה להציע. תכירו את חיה אסתר פומרנץ, הדתייה הבאה שלנו באו"ם ומבחינתנו שרת החוץ בעוד עשור. רק תזכרו היכן קראתם עליה לראשונה.

לאחר שנת שירות שנייה בבני עקיבא העולמי החלה פומרנץ, את לימודי מדעי המדינה ותקשורת באוניברסיטת בר-אילן וכמי שחיה בקהילה האנגלוסקסית באפרת - הנושא הבין לאומי בער לה. כל כך בער שהיא החליטה להקים את המודל האו"ם הראשון בבר אילן והיום, כשהחלה את התואר השני היא כבר מכהנת כנשיאת התאחדות המודלים הקיימים בכל האוניברסיטאות בארץ. והיא רק בת 23. מאז היא מסתובבת בעולם, פוגשת מאות סטודנטים וכל זה למטרה אחת- לשפר את תדמיתה של מדינת ישראל.

"מודל האו"ם" הוא פרויקט כלל עולמי שמקיים מאות כנסים עם מאות אלפי סטודנטים מרחבי העולם שכל מטרתו היא דימוי פעולות האו"ם ופיתוח מיומנות של סטודנטים צעירים לעשייה הדיפלומטית. הסטודנטים נפגשים עם סטודנטים מרחבי העולם כאשר כל סטודנט מקבל מדינה אותה עליו לייצג במודל האו"ם, המדינה שיקבל לעולם לא תהיה המדינה ממנה הגיע. הסטודנטים מקבלים מקרה מבחן בהיסטוריה הבין לאומית, כמו מקרה הג'נוסייד באוגנדה, מידע רב ואינטרסים של המדינה אותה הם מייצגים. המטרה היא להוציא מסמך משפטי מחייב בהסכמת רוב המדינות כאשר כל סטודנט צריך למצב שם כמה שיותר רווח אישי למדינתו, ממש כמו באו"ם.

"האו"ם עושה דברים חשובים בעולם, כמו משלחות הומניטריות וקידום מעמד האישה במדינות עולם שלישי. בישראל אנחנו שומעים רק על הדברים השליליים שהאו"ם עושה בייחס לישראל אך חשוב שלצד הביקורת וההסתייגות ששלנו, ניקח בו חלק משמעותי", אומרת פומרנץ לכיפה, "המודלים שלנו הם קריטיים למדינת ישראל, סטודנטים בעולם שמשתתפים בהם הם הדיפלומטיים ואנשי הממשל הבאים במדינותיהם בעוד פחות מחמש שנים ולכן חשוב שיכירו אותנו הישראלים".

לאחר יום של מודל יוצאים הסטודנטים מרחבי העולם לבילוי משותף ויוצרים יחסי ידידות גם מעבר לעבודה הרשמית במודל. פומרנץ מספרת, וכמוה ישראלים נוספים החברים במודל, כי לאחר שמתפרסמות חדשות בעולם בנוגע למדינת ישראל רבים מחבריהם למודל מרחבי העולם מתקשרים לשאול 'מה באת קרה שם' וכבר אינם מסתפקים בערוצי התקשורת. "אם נשקיע בתחום, תאר לך כיצד תראה הזירה הבין לאומית בעוד כמה שנים", אומרת פומרנץ ומתקשה להסתיר את ההתרגשות. חרף כך אומרת כי אינה רואה סיכוי שהאו"ם יהפוך לידידנו הטוב ביותר אך עם זאת חשוב לה להדגיש כי "הנציגויות באו"ם עובדות לפי אינטרסים של מדינות, ומדינת ישראל אינה כלולה בסל האינטרסים שלהם. זה לא תמיד בגלל אנטישמיות אלא הרבה פעמים גם ממניעים כלכליים ואחרים".

מה גורם לבחורה כמוך לצאת אל העולם הדיפלומטי שכל כך זר למגזר הדתי?

"בתור דתיים בישראל דברים כמו הדת והציונות נהיים לנו כמובנים מאליהם, אך ברגע שנפגשתי עם סטודנטים יהודיים לא דתיים מהתפוצות, פתאום ראיתי יהודים שנמצאים במאבק יומיומי על הזהות שלהם, על הלגיטימציה של ישראל, ועל יהדותם כשהם במרחק אלפי קילומטרים מישראל. כשראיתי כיצד הם נאבקים בשביל היהדות וישראל, הרגשתי שאני לא יכולה יותר לעמוד בצד".

(צילום: פרטי)

על אף שפומרנץ משקיעה את כל מרצה בתחום החשוב הזה היא חשה כי אינה מקבלת תמיכה מספקת מן המגזר הדתי. "במוסדות החינוך בהם למדתי מעולם לא אמרו לי 'לכי תהיה מנכ"לית' או עודדו אותי לפתח קריירה", היא טוענת, "תמיד מחנכים אותנו הבנות הדתיות לחיי בית, עיסוק בחינוך ויש פחד לחשוף אותנו למעבר לכך אולי מחשש שנפגע מבחינה דתית. יצרנו לנו בחברה הדתית סטריאוטיפ נשי מעוות ונשים חושבות שבכך מסתכם עולמן וכך גם הבחורים משדרים להן וזה מונע מהן להתקדם בהרבה מאוד תחומים".

פומרנץ מודה כי בתור בחורה דתייה בין חילוניים ואף גויים היא מתמודדת עם קשיים רבים, אבל העשייה מספקת והחינוך מהבית נותן גב חזק. היא מוסיפה ש"הציונות הדתית התמקדה בנושאי ביטחון וההתנחלויות וזה יצר לנו אלמנט מצמצם".

בחורות שאפתניות, מלבד זאת שצריכות להתמודד לבדן עם המשימות הגדולות שלקחו על עצמן, מוצאות שגם שוק הדייטים אינו מקל עליהן. "לבחורה דתייה, דעתנית ששואפת ועושה הרבה יהיה קשה מאוד למצוא בחור רגיל מישיבת הסדר", היא אומרת. במסעותיה בעולם יצא לה לשוחח לא אחת עם בחורות צעירות מדתות אחרות, שיחה אחת ומיוחדת שהיא ניהלה הייתה עם בחורה מפקיסטן שתיארה לה מצב דומה הקיים גם בארצה.

איך מקבלים במפגשי המודל בעולם בחורה דתייה עם כל המגבלות שכרוכות בכך?

"מקבלים אותי בכבוד עם ההגבלות שלי. אני זוכרת מודל או"ם שהיה בשבת ופתאום הייתי צריכה לנצח בו ולייצג אותנו מבלי לכתוב ולחלל שבת. מעבר לתחום המקצועי זה היה קשה לי באופן אישי כי הייתה חסרה לי חווית שבת שכל כך חשובה לי. מנגד אני מתרשמת שאני מעניינת אותם, יהודים בעולם שפחות קשורים לדת לפתע רואים שאפשר להיות דתייה מודרנית עם זיקה חזקה מאוד ליהדות וזה מחזק אותם. אני מוכיחה להם שזה אפשרי".

בשנה שעברה הגיע חיה אסתר פומרנץ לאנגליה על מנת להציב אלטרנטיבה לשבוע האפרטהייד שמתקיים שם נגד ישראל. היהודיים המקומיים סברו שעל מנת לשכנע את האנגלים צריך להתפשר ולהציג עמדות מתונות יותר על מנת לעמוד על העקרונות היהודיים הבסיסים. פומרנץ מצאה עצמה יושבת בדוכן הסברה כשמעליה דגלי ישראל ופלסטין מתנופפים להם יחד תחת סיסמת שתי מדינות לשני עמים. "בשביל המטרה, וכבוד לעמדת הסטודנטים היהודים הבריטיים אספתי את כוחות הנפש ושמתי לרגע את דעותיי בצד", היא מספרת. לפתע, הגיעו קבוצה של פרו-פלסטינים וקרעו את דגלי ישראל. בעוד הם משחיטים את הדגל מקבלת פומרנץ המזועזעת הודעה מישראל- 'פיגוע בקו 74 בירושלים'.

"שילוב האירועים הזה גרם לי להבין שגם הקהילה היהודית בעולם עיוורת למה שקורה כאן, זה חיזק בי את ההבנה שאסור לי להתפשר על עמדותיי כשהצד השני אינו מוכן לעשות זאת", היא מתארת. את האירועים וטירוף המחשבות שלאחריהם היא מסכמת בכך שזו "הייתה נקודת משמעותית ששינתה את חיי". אירוע שגם ילווה אותה בעתיד.

לפניות לכתב - desk@kipa.co.il