השגריר שלנו בניירובי

"אני גבאי בית כנסת עם קורות חיים מצטיינים במיוחד. בקניה עשיתי את כל התפקידים האפשריים במהלך תפילת השבת, הייתי חזן בשחרית קראתי בתורה תוך כדי שאני משמש כגבאי המעלה לתורה. עליתי לתורה בעצמי, הייתי חזן בתפילת מוסף ואמרתי דבר תורה לאחר התפילה", מספר ל'כיפה' בחיוך איש משרד החוץ, אורן רוזנבלט ומסביר, כי הקהילה המקומית בקניה שבאפריקה הינה מסורתית בלבד ופעמים רבות הם התקשו להשיג מניין לתפילה. הקהילה במקום כל כך נידחת שאפילו בית חב"ד אין בה בשל מיעוט המבקרים היהודים.

אורן רוזנבלט, משמש כיום סגן דובר משרד החוץ, תפקיד חשוב מאתגר, לבטח לנוכח המתקפות התקשורתיות שישראל סובלת מהן רבות בזירה הבינלאומית והצורך לטפל כל הזמן במשברים. אך עדיין עבורו מדובר בתפקיד נוח ומפנק, יחסית לאתגרים אותם נטל על עצמו בתפקידיו הקודמים בקריירה העשירה שלו ב-12 השנים האחרונות במשרד החוץ.

במשך שנים ארוכות עד לקיץ האחרון, הוא שימש כסגן קונסול במדינות מאתגרות במיוחד, הן מבחינה מדינית והן עבורו כחובש כיפה, שומר תורה ומצוות, שצריך להתמודד עם הקשיים להשיג אוכל כשר ושאר הדרישות ולהתנהל בארצות בהן כמעט ואין יהודים או מדינות קרובות עם יש קהילה יהודית מפותחת.

רוזנבלט עבר את המסלול הציוני דתי. הוא נולד וגדל בבני ברק, למד בנחלים ולאחר מכן במחזור א' בישיבת ההסדר בעלי, היה קצין בגולני ולאחר מכן למד משפטים ושימש כעו"ד בלשכת עורכי הדין תפקיד שאחריו הצטרף למשרד החוץ.

המקום הראשון המאתגר אליו נסע רוזנבלט עם משפחתו וילדיו היה שגרירות ישראל בניירובי, בירת קניה באפריקה, שם שהו שלוש שנים מורכבות ומרתקות. רוזנבלט מספר שהקהילה המקומית מאד קטנה וכמעט ואינה פעילה. "הקהילה בניירובי מאד קטנה ותמיד הייתה כזו, היא מורכבת מיהודים שברחו לפני מלחמת העולם השנייה מאירופה עם אזרחות קנייתית. בשנות ה-50 הקהילה הייתה בשיאה והיא מנתה כמה מאות יהודים". הוא מספר כי כיום המצב עלוב הרבה יותר ומספר היהודים בקהילה קט הרבה יותר ועומד על כ-30 יהודים מקומיים ועוד מעט אנשי עסקים ישראלים, אך הם כמעט ולא מעורבים בפעילות הקהילה ובית הכנסת המקומי.

למרות גודלה המזערי של הקהילה היהודית בקניה, יש בניירובי בית כנסת מפואר המשתרע על שטח עצום במרכז העיר, שבנויה בשיטה הבריטית של ייעוד שטח. בית הכנסת נבנה בשנת 1905 ואחד מהעיתונים היהודים הגדיר אותו כבית הכנסת עם הגן יפה ביותר בעולם.

מסתבר שרוזנבלט לא היה הדתי הראשון ששירת בשגרירות ניירובי, בבניין השגרירות יש מקווה טהרה שנבנה בעבר עבור אחד העובדים הדתיים. בנוסף, ישנו מקווה טהרה נוסף בבית הכנסת.

רוזנבלט לא נרתע מהקשיים שהציבו לו החיים כאדם דתי בקנייה והוא בחר ללמוד גם דברים לא שגרתיים בכדי להיעזר בהן, "היה קשה להשיג בשר כשר אז למדתי שחיטת עופות באחת החופשות אצל הרב צפניה דרורי, במשחטה של קריית שמונה. פעם בכמה שבועות הייתי מבצע שחיטה בבית הכנסת המקומי וצוות התחזוקה של בית הכנסת, גויים קנייתים מקומיים עשו את מלאכת המריטה ואת ההמלחה" מספר רוזנבלט ומסביר, כי בעבר הייתה שחיטה יהודית בקנייה על ידי שליח סוכנות והוא זה שהכשיר את צוות בית הכנסת במלאכה על פי ההלכה.

"הייתי שוחט בחוץ ותמיד היה מגיע נשר שחג מעלינו. הייתי זורק להם חלקי בשר, בהתחלה הם היו תופסים ובורחים אך לאחר מכן היו מגיעים עשרות נשרים בכדי לאכול מהשאריות שהשלכנו להם", מספר רוזנבלט מחוויות השחיטה בקנייה.

אחרי שלוש שנים מאתגרות בקנייה עבר רוזנבלט עם משפחתו לקונסוליה הישראלית בשנחאי הסינית. הקהילה היהודית בשנחאי מפותחת הרבה יותר מהקהילה הקודמת של משפחת רוזנבלט. בשנחאי מתגוררים כ-1000 יהודים המתפללים ב-5 בתי כנסת. ישנה גם קהילה יהודית באיו - עיר מסחר לא רחוקה.

(צילום: משרד החוץ)

"חיפשנו דירה ורציתי ליד בית חב"ד כדי שיהיה לי בית כנסת במרחק הליכה. הראו לנו דירה ואמרתי שאני מרגיש שבית חב"ד יותר קרוב ממה שנאמר לי. בעלת הדירה התעקשה שלא אך אני אמרתי שזה קרוב. לאחר מכן שאלנו את האשה בלובי והיא הפנתה אותנו ליהודייה שהתגוררה בבניין ולהפתעתי גיליתי שאמנם בית חבד לא היה קרוב ממש אך בתוך אותו הבניין יש בית כנסת פעיל", מספר רוזנבלט ומוסיף, כי התברר שבבניין מתגוררות משפחות יהודיות נוספות כך יכלו ילדיו לאחר סעודת שבת ללכת לשחק עם חבריהם בבניין.

תפקידו של רונזבלט בשנחאי נמשך 4 שנים אך הוא מציין כי השגת הצרכים היהודיים והדתיים הייתה משימה קלה יותר מבקנייה, למרות שגם שם נאלץ רוזנבלט להשחיז את חלף השחיטה שלו ולשחוט עופות. "היה יצוא של בשר מסין לישראל אך הוא נפסק בשל עליית מחירי הבשר לכן נאלצתי לארגן שם שחיטה".

בקיץ האחרון חזרה משפחת רוזנבלט לארץ לאחר שנתיים נוספות באטלנטה ארה"ב שם כמובן שמירת המצוות הייתה מלאכה פשוטה הרבה יותר מאשר באפריקה או בסין. "זה לא היה פשוט לחזור לארץ, קשה לילדים עם העברית. אך חינוך הבנים בני ה- 15-12 שלומדים גמרא היה חשוב לנו, ייתכן מאד שכשיגדלו נשקול נסיעה נוספת לחו"ל", אומר רוזנבלט.

(צילום: משרד החוץ)