"מאז פרסום המאמר אתמול ב'כיפה' קיבלתי פניות מטרידות רבות שלמרות שלא חרגו לתחום הנאצה האישית הן בהחלט הבהירו את הטרור המחשבתי שמפעילים אותן קבוצות", אומר ל'כיפה' הרב יניב חניא שטען במאמרו "ההלכה היא לא דיסק או ספר חדש- איך עושים לה "השקה"? עוד בטרם לפרסום המסמך של בית הלל כי המסמך בעייתי.
"רבים ניסו להשיג את מספר הטלפון האישי שלי והודעות שנשלחו אליי קראו לי 'לצאת מהצלופן של בית המדרש' ותגובות נוספות מאותו הסוג שנועדו להפעיל לחץ על כל מי שמעז להשמיע דעה בנושא שאינה תואמת את הלך הרוח של הארגונים שעוסקים בתחום", אומר הרב חניא.
בהתייחסות למסמך עצמו הרב חניא סבור כי המסמך עצמו פחות מהפכני מאשר הרעש התקשורתי סביבו, "המסמך הוא לא משוגע, לא חריג, לא משהו שלא ניתן להכיל אותו. בבית הלל עשו מאמץ גדול ללכת בין הטיפות, הציגו את העמדה ההלכתית בצורה ברורה ורק אחרי זה התייחסו להכלה. לא יצאתי מדעתי מהמסמך ואין בזה דברים לא נכונים", אומר הרב חניא למרות זאת הוא מצביע על שלושה דברים שהפריעו לו במסמך.
1. הרעש החצוצרות וההשקה מלמדים שאולי השיקולים הם אחרים מאשר לפרסם פסק הלכה. מאמר כזה שהיה מתפרסם בקלות ב'תחומין' או ב'אמונת עתך' היה נשאר בגדר מאמר יכול להיות שהיה מקבל כמה ריג'קטים אך לא היה זוכה לרעש הזה. פה יש מטרה להשפיע על האמירה הציבורית וזו בעיה.
2. כל הכלים שהם עשו בהם שימוש בפסק הם כלים פרטיים שבהם אי אפשר לחלוק. אף אחד לא יכול לומר שמבחינה פרטית אנחנו צריכים להוכיח זה לא הדור ולא המצב אין לנו בית דין ומבחינה פרטית אין ספק שהם צודקים, אך זה מהלך בעייתי שהם אומרים לקחת משהו פרטי ולהפוך אותו לפסיקה ציבורית. אי אפשר לקחת משהו שמתייחס לשאלה ספציפית ולומר שעל סמך זה אפשר לבנות עולמות שלמים בהנהגה הציבורית. כל הדוגמאות ההלכתיות שהובאו במאמר עד כמה שאני ראיתי הן פרטיות לחלוטין.
3. אנחנו במאבק גדול מאד על דמותה של החברה בכלל בעולם כולו ובישראל ואפילו על דמותה של החברה דתית. היחס למשפחה הוא אחד הנושאים החשובים ומשמעותיים ביותר ובזה העולם המודרני עוסק בלי סוף כולל הציבור הדתי. יש לי בעיה עם האמירה הזו שמנתקת את הפסיקה מהמאבק, שמכריע בפסיקה וכאילו אנחנו לא עוסקים בעולם שלם שקשור לנושא. ולכן זה הבדל בין זה לבין חילול שבת, כי זה עכשיו בראש העניין. זה כמו לומר אני חבר מרץ ובעד סיפוח שזה סתירה. אי אפשר לומר אני רוצה להיות בקהילה דתית ולהיות חד מיני. בדומה, אם היה מגיע לבית הכנסת שלי שחקן כדורגל שמחלל שבת בפהרסיא והוא היה בא ורוצה להיות חלק מהקהילה, הייתה לי בעיה גדולה. אנחנו לא נגרש אותו מבית כנסת ולא נעליב אותו ומצד שני אנחנו נחשוב מאד מה עושים עם להעלות אותו לתורה ובבתי כנסת ספרדים זו דילמה שמידי שבת. היה לנו מצב בקהילה של כהן הנשוי לגרושה והוא היה הכהן היחיד בבית הכנסת ולא העלנו אותו לכהן כדי לא להעניק לגיטימציה למצבו.
הרב חניא מוסיף כי "כל עניינה של דת זו ההבנה שיש איזה משהו עליון שיודע יותר טוב ממך מה טוב בשבילך. לא רק במובן הפרטי אלא גם במובן הכללי לאנושות. וגם כשזה מתנגש עם הערכים של האנושות או שלך, גם אם אתה מרגיש שזה משגע אותך אתה מבין שאתה עדיין כפוף לאותה אמירה. זו השאלה של תורה משמים האם מה שכתוב שם זה מה אלוהים רוצה, ואם הכרעת את השאלה הזו אתה לא יכול ולבוא ולומר אני דתי בזה אבל לא בזה".
"כל נושא החד מיניים זה ניסוי בבני אדם ויש מגדלור שאומר לנו מה נכון ומה לא נכון ואנחנו מאמינים בזה. אם אתה מאמין לזה שיש בורא עולם וזו התורה שלו איך אתה יכול לומר שזה מגדלור אבל אתה לא מתחבר אל חלקו?", מסיים הרב חניא בתהיה.