לכבוד
ידידי אחי ורעי הרבנים הגדולים מחוגי הציונות הדתית, החתומים במכתב למר בנימין נתניהו ראש הממשלה
שלום וברכה רבה!
את העולם החרדי המקובע בדעתו שלא לתת שום פתח להקלות בגיור ניתן להבין, באשר מבחינתם היושב על שערי הכניסה והיציאה ליהדות מראה בעצם שהוא היהדות האמיתית והאותנטית "היהדות הנאמנה", ומבחינתם כל מי שאינם כמותם ולא יהיו בסוף כמותם כמו הגרים ומרביתם עדיף שישארו בגויותם, וממילא הם אינם לוקחים אחריות על כלל ישראל.
אך אתם ידידי, רבני הציונות הדתית שזועקים ולוחמים נגד כל ניסיון מבורך לשנות את המצב העגום, קשה לי להבין [למרות שיש הטוענים חלילה משום רגש מסויים ועז חפצם להראות צדיקים ומקפידים אף יותר מהחרדים בנושא הזה, אני אינני מקבל זאת חלילה], הרי לפי השקפת עולמם הכללית ופתיחות קשרי ילדיהם ותלמידיהם עם החברה הכללית והחילונית, הן בצבא והן בחינוך הכללי, בהכרח שמי שיפגע מהחומרות בגיור הם בניהם עצמם, כשיכירו "גויה" ישראלית וירצו לגיירה ולהתחתן עימה, ואצלם זה יקרה יותר מהר מאשר אצל החרדים.
לעצם הענין, אף אם לצורך הדיון יהבינן להו כל דילייהו למחמירים בגיור וגדריו, מכל מקום ההכרח יאלצנו לקבלם כי הברירה האחרת היא ההתבוללות, אין כאן שום נוסחת ביניים או נוסחת אמצע אחרת. את יפת התואר התירה תורה משום "מוטב יאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות ולא יאכלו בשר נבלות" (קדושין דף כ"ב ע"א). והסבירו התוספות (יבמות כ"ב) דאף שמתגיירת אין גיור בעל כרחה, ואם כן אינה גיורת גמורה, ואעפ"כ התורה מעדיפה ש"יאכל אדם בשר תמותה ולא בשר נבילה". המפרשים תמהו על מהות ההיתר הזה (עיין אור החיים בתחילת פרשת כי תצא), והסבירו שאם על ידי איסורך אתה גורם להפרישו מהאיסור החמור ניחא, אולם אם ברור לך שבכל מצב הוא יעבור עליו עדיף שתיתן לו את הדבר בדרך של היתר, אם רק ניתן.
ואף לשיטתם של המחמירים והסוברים שהגיור מפוקפק, הרי הגענו לשעת הדחק שדינה כדיעבד, וכל שכן שאין בהכרח הפירוש לקבלת מצוות בגיור כפי שהם מפרשים, והבאים רובם ככולם מ"זרע ישראל" שמצווה להשיבם. ובסופו של יום הם חפצים להיות יהודים ככל היהודים, שזו צורת גיור מקובלת והרי רוב עם ישראל בא"י הם "מסורתיים".
אם לא היו גדולים ועצומים מחכמי ישראל להישען עליהם להקל ניחא, אבל ההיפך הוא הנכון, ועוד הרי כשאין אופציה לגייר בדרך מקלה הרי הם עושים בשאט נפש לשאת נכריות ללא שום גיור וככל שהזמן עובר נעשה הדבר כדבר קל, וזה הרס העם ממש ועידוד ההתבוללות.
ויש הרבה דוגמאות לכך שלא פעם חשו רבותינו לעשות תקנה לחוטאים ולעוברים בשאט נפש, כההיא דשבת (דף ד' ע"א), לפי שאין כאן רק ענין פרטי זהו מספחת ותקלה גדולה לכלל ישראל ומכשלה עצומה במזיד.
וכעין זה היא הסיבה שהניעה את הגראי"ה קוק בעניין תקנת "היתר המכירה" משום מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין, וכמו שכתב באגרותיו משנת תרס"ט (אגרת קפ"ט) להרידב"ז. וידועה ומפורסמת תשובת הרמב"ם בפאר הדור (סי' קל"ב) "משום האי טעמא דמוטב שיאכל רוטב ולא יאכל שומן עצמו".
והדברים דומים למה שכתב בשו"ת שאלת יעבץ (סי ט"ו) בפסקו המפורסם בעניין הפילגש, ע"ש. ומוכח מדבריו שאם ניכר לבית דין שאם לא נקבלה לגיירה אז ישא אותה הישראל בגויותה מותר לקבלה ולגיירה לכתחילה, עש"ב. וכתב בספר תשובה שלמה (אהע"ז סי' י') שכבר נהג העולם כדברי הגרש"ק הנ"ל דכל כיוצא בזה שיודעים שאם לא מגיירין אותה היה הבן הולך ומתחתן עמה בגויותה אז מגיירין אותה לכתחילה.
וידוע מה שכתב בספר כלי יקר (מלכים א' ט"ו, י"ד) שאסא ויהושפט העדיפו שלא להסיר את הבמות לה' מחשש שהתחליף להם יהיה במות לעבודה זרה, ומה עדיף? עדיף לכל הפחות שיהיה לה' ולא לע"ז.
וא"כ מעתה אף אם הקו ההלכתי הראוי (לשיטתכם) בשעה רגילה להחמיר ולקבל רק כאלה שאנחנו בטוחים שידקדקו בקלה כבחמורה, זמנינו הוא שעת דחק גדולה של הטמעות והתבוללות האם לא ראוי יותר שנאמץ פסיקותיהם של גדולים המקלות בגיור כגון מרן הרב עוזיאל? האם לא ראוי שנאמץ את השקפת התורה הבריאה "מוטב שיאכלו בשר תמותות שחוטות ולא בשר נבלות"? מה עדיף רבותי, שיהיו כאן נשואי תערובת ללא חופה וקדושין כשהכל פרוץ? אני מבין את כבודכם החושש להרס הרבנות ומעמדה, ובכן המצב הנוכחי, הוא בעצמו הרס הרבנות ופריצת חומת הטהרה בישראל. האם יש צורך להזכיר למעלתכם את שכתב הרמב"ם (הלכות איסו"ב פי"ב) שהבועל גויה כאילו נתחתן לעבודה זרה?
ומה אאריך עוד בדברים כאלו שבודאי ידועים לכולכם, אנא רבותי פקחו עיניכם וראו, כי החמרה בגיור היא הקלה בהתבוללות, והקלה בגיור לכאורה היא החמרה במניעת התבוללות.
את הדברים הללו אני כותב מנהמת ליבי כקול קורא במדבר, ובגרון ניחר, עושו חושו גושו למען כבוד התורה.
והנני מסיים ברגשי הוקרה והערכה למעלתכם אשר כל חפצם להרבות טהרה וקדושה בעם ישראל.
חיים אמסלם.
הערת מערכת: יצויין כי המכתב הנ"ל מקוצר מתוך המאמר התורני-הלכתי המקורי הארוך.