מאות ואלפי לומדי דף יומי מכל קצוות הציונות הדתית התאספו אמש בבנייני האומה בירושלים לאירוע סיום הש"ס המרכזי. יום אחרי יום הם נפגשים עם דף גמרא חדש, לומדים אותו, פעמים בחבורה, פעמים בחברותא או לבד. הדף היומי לא עוצר בשביל אף אחד: במשך שבע וחצי שנים הם התמידו, ועכשיו, עם הדף האחרון של מסכת נידה, הם הכריזו "הדרן עלך תלמוד בבלי". בשנים האחרונות הפך המיזם של הרב מאיר שפירא, ראש ישיבת חכמי לובלין, למצרך מבוקש במחוזותינו; אין כמעט בית כנסת בציונות הדתית שאין בו שיעור דף יומי; הדף נלמד גם בישיבות תיכוניות, בקווי אוטובוס וברכבות, בטיסות - בכל מקום שנמצאים בו יהודים דתיים. לפני שבע וחצי שנים, כשמחזור הש"ס הקודם נחתם, התקיימו סיומים קטנים יחסית בקהילות ציוניות-דתיות; הפעם, ריבוי הלומדים והמסיימים בציבור הדתי דחפו כמו מאליהם את קיומו של האירוע המרגש. שוחחנו עם הרב אלישע אבינר, ממארגני הסיום אתמול ומי שבעצמו מלמד דף יומי במעלה אדומים, על סוד הקסם והמשיכה של הדף היומי.
הרב אבינר, סיום כזה לא יכול היה להתקיים לפני שבע וחצי שנים. מה השתנה?
מה שהשתנה הוא שהישיבות שלנו הלכו וגדלו, וברוך השם יוצאים כל שנה ושנה יותר ויותר בני תורה, והדבר הזה נותן את אותותיו. אם לפני עשרות שנים היו ארבע או חמש ישיבות, כיום יש מאות ישיבות הסדר וישיבות גבוהות ומכינות וכוללים, הרבה יותר אנשים אצלנו מחוברים לתורה. שלשום בלילה עשינו אצלנו במעלה אדומים סיום שכונתי. יש אצלנו בשכונה 600 או 700 משפחות, ושלשום היו מאה אנשים שסיימו את הש"ס! מאה אנשים שלמדו את כל הש"ס מתחילתו ועד סופו. אין ספק שמאז המחזור הקודם הייתה קפיצה, כנראה לא רק בקהילה שלנו אלא בהרבה קהילות של לומדי תורה שנכנסו למעגל וראו בדף היומי דרך מאוד נכונה להתמיד בתורה.
מה באמת סוד הקסם של הדף היומי?
הקסם מורכב משני דברים: קודם כל, מנה קבועה. כל יום יש דף אחד, לא פחות ולא יותר. אני ממליץ לא ללמוד שני דפים ביום, כי אם ביום אחד תלמד שני דפים, בעוד יומיים תפסיק ללמוד. הדבר שני הוא תחושת הביחד. כולם מתקדמים ביחד, וכל אחד תומך בשני, וצריך להספיק וצריך להתקדם, כי מחר בבוקר כבר נמצאים בדף אחר. החובה הזו מדרבנת אנשים. בכלל, הדף היומי שינה חיים של אנשים. אנשים מספרים לי שזה שינה את חיי המשפחה שלהם. כל הבית יודע שהאבא עוסק בתורה כל יום. להבדיל, כמו שיש משפחה לוחמת, כך יש משפחה לומדת. המשפחה לומדת דף יומי, וברוך השם יוצאים מזה תלמידי חכמים גדולים.
בכל זאת, מדובר בלימוד של דף ביום בבקיאות. עד כמה זה מוציא תלמידי חכמים?
חז"ל כבר אמרו שבכל ציבור אלף נכנסים למקרא ואחד למשנה. עולם התורה שלנו גדל, ברוך השם; יש אנשים שהם תלמידי חכמים גדולים, שעומדים בראש המחנה, ויש הרבה שלומדים דף אחד ביום, ובשבילם זו קביעות ונאמנות. אדם צריך לעשות תורתו קבע ומלאכתו עראי. 'קבע' ו'עראי' זה עניין איכותי. אדם קובע לעצמו יחידה יומית של לימוד תורה, והוא לא יוותר עליה, לא משנה מה יהיה. זה שינוי בקישור עמוק לתורה, התורה הופכת להיות חלק מסדר היום של האדם.
יש כאלה שטוענים שיש בדף היומי ויתור על הלימוד בעומק. שיש בזה משהו שטחי.
בוודאי שבלימוד היקף יש ויתור על העומק, ובלימוד עומק יש ויתור על ההיקף. יש בחינה של לשבת בבית ה', ויש בחינה לבקר בהיכלו. מי שלומד דף יומי אמנם לא יושב בבית ה' בעומק בכל סוגיה, אך הוא זוכה לבקר בהיכלו. כתוב בשולחן ערוך של בעל התניא שכל יהודי צריך לעבור על כל התורה גם אם הוא לא מבין. מי שלומד דף יומי עושה הרבה יותר מזה. יכול להיות שהוא לא מבין כל דבר לעומק, אבל יש לו ידע מסוים. כל אדם ואדם צריך להשתדל לעבור על כל התורה כולה, והוכח כבר שהדף היומי הוא השיטה היחידה שמבטיחה קביעות. השיטה היחידה, באחריות.
אתה צופה שכמות הלומדים תגדל?
בהחלט. לדעתי תהיה קפיצה נוספת, גם בציבור המבוגרים וגם אצל תלמידי הישיבות התיכוניות. אמש בכנס השתתפו שישה-שבעה בחורים, משיעור א' ושיעור ב', שהתחילו ללמוד לפני שבע שנים ועכשיו סיימו את הש"ס. אלה הסנוניות הראשונות, ואני מאמין שבמחזור הבא יסיימו עוד צעירים שהתחילו היום. אם אתמול עשינו סיום בבנייני האומה, אני מקווה שבפעם הבאה נכבוש את איצטדיון "טדי".