הרב שמואל אליהו, רבה של העיר צפת שהתמודד בבחירות האחרונות לרבנות הראשית והגיע למקום השני בקרב על תפקיד הרב הראשי הספרדי, טוען כי היועץ המשפטי לממשלה, עו“ד יהודה וינשטיין, יחד עם המשנה ליועץ לעניינים אזרחיים, ארז קמיניץ, עשו שימוש במידע חסוי מתוך חקירתו הפלילית של הרב אליהו, זאת כדי למנוע ממנו להיבחר לרב הראשי לישראל.
הטענה הזו עומדת ביסודה של עתירה שהגישה ”התנועה למשילות ודמוקרטיה“, בדרישה לפתוח בחקירה פלילית או תובענה משמעתית נגד וינשטיין, קמיניץ ודובר משרד המשפטים משה כהן, וכן לבטל את מינויו של קמיניץ לתפקיד המשנה ליועמ"ש מלפני כחודשיים - כך פורסם אתמול ב“גלובס“.
בעתירה נטען כי וינשטיין וקמיניץ הפיצו חלקים מחקירה בה נחקר הרב אליהו בשנת 2006, שעסקה באירועים בשנים 1999-2003 ונגעו לחלקו של הרב אליהו במתן תעודות הסמכה רבניות. בתיק הוחלט שלא להגיש כתב אישום נגד הרב אליהו והעותרים טוענים כי לוינשטיין וקימיניץ היה אסור לעיין בחומרי החקירה הללו או לעשות בהם שימוש.
הקטעים מהחקירה פורסמו במסגרת חילופי מכתבים בין קמיניץ לרב אליהו, שבועות מספר לפני מועד הבחירות לרבנות הראשית, והם פורסמו כמובן באמצעי התקשורת. באחד הציטוטים שפורסמו בזמנו כתב קמיניץ לרב אליהו, למשל, כי "מעיון בחקירתך במשטרה עולה כי הודית במספר עובדות שעליהן נשאלת, ביחס למעשים שבוצעו בין השנים 1999-2003, ובין היתר הודית בעובדות הבאות: כי בחנת תלמידים שלמדו בכולל 'דרכי הוראה', שבו שימשו אביך ואחיך בתפקידים בכירים, וכן במכללה התורנית 'קארו' בצפת, שבה אתה מכהן כרב העיר, וזאת לצורך מתן אישורים לתעודת 'יורה יורה', היא תנאי סף לקבלת תעודת השכלה תורנית גבוהה; בחקירתך הודית כי בחינות אלה נערכו בעל-פה לקבוצות של 4 תלמידים ממוסדות אלה, וכל בחינה ארכה משך 10 עד 15 דקות“.
קמיניץ הוסיף וכתב לרב אליהו באותו מכתב כי ”מדובר בבחינה שטחית ביותר, שבעקבותיה ניתנת תעודה רבת משמעות שאיפשרה למקבל התעודה לקבל כספים רבים מהמדינה; כי למיטב ידיעתך הדרישות הלימודיות במוסדות הנ"ל היו פחותות יחסית לדרישות המקובלות לעניין קבלת תעודת השכלה תורנית גבוהה; כי פעלת במועצת הרבנות הראשית, בתפקידך כחבר מועצה לצורך הפחתת הדרישות הרשמיות שקבעה מועצת הרבנות הראשית לקבלת תעודה כאמור“.
הוא כתב כי ”עובדות אלה מלמדות לכאורה על פעולה בניגוד עניינים וכן על פעולה בדרך לא ראויה, בנושא שיש לו משמעות רחבה מבחינת אוצר המדינה. כל אלה, בתחום הקשור למילוי תפקידך. אכן, במסגרת חקירתך ציינת כי אינך מוצא פליליות בפעולותיך האמורות, וכי לטעמך היה ראוי לקבוע הפחתת הדרישות למתן תעודת השכלה רבנית גבוהה, ולשם כך פעלת בפורומים שונים... נציין כי בסופו של דבר, מטעמים שונים, הוחלט שלא להגיש נגדך כתב אישום. עוד יוזכר כי חלפו שנים רבות ממועד האירועים הללו. למרות כל אלה, במישור המינהלי, ייתכן שתהא משמעות גם לעובדות אלה".
בעתירה נגד וינשטיין וקמיניץ טענו בתנועה למשילות ודמוקרטיה כי "מתוכן המכתב עולות העובדות הבאות: תיק החקירה או חומרים מתוכו הגיעו לידיו של קמיניץ; הוא עיין בתיק החקירה; מידע על סגירת התיק וההחלטה שלא להגיש כתב אישום הגיע לידיו; מידע מתיק החקירה, כולל עדותו של הרב אליהו, הועבר על-ידי קמיניץ לאחרים".
המדינה טענה בעקבות העתירה כי מכתבו של קמיניץ "התייחס, בין היתר, למידע שהובא לשימת לבו של היועץ המשפטי והצוות הבכיר שבחן את עניינו של הרב אליהו, על אודות חקירה פלילית שהתנהלה נגדו. מכתב זה נוסח בזהירות רבה, ובו פורטו עובדות מסוימות העולות מחקירת הרב במשטרת ישראל".
יהודה עמרני, יו"ר התנועה למשילות ודמוקרטיה, אומר כי "לפי תשובת משרד המשפטים, כאשר היועמ"ש 'סבור' כי עליו לחוות דעה בעניין מסוים, גם אם אין לו לכך כל הסמכה בחוק, הדבר מהווה עבורו 'כרטיס פתוח' להפרת חוק ולפגיעה בזכויות אדם חוקתיות וחוקיות. אנו מאמינים שבית המשפט ידחה את תשובת היועץ המשפטי, שמשמעותה מתן גט כריתות למושגים שלטון החוק וזכויות אדם, והשופטים ימנעו ממדינת ישראל להפוך למדינה שבה הזכות לפרטיות הינה אות מתה".