הרבנית פיוטרקובסקי לכיפה: אין ספק שנשים צריכות לפסוק הלכה

בראיון לכיפה מספרת הרבנית פיוטרקובסקי על הדלקת המשואה ועל לימודי תורה לנשים

חדשות כיפה חנן גרינווד, כיפה 22/04/15 20:00 ג באייר התשעה

הרבנית פיוטרקובסקי לכיפה: אין ספק שנשים צריכות לפסוק הלכה
Oren Nahshon, פלאש 90, צילום: Oren Nahshon, פלאש 90

"מלכה פיוטרקובסקי היא בעלת ידע ובקיאות יוצאי דופן בנושאים הלכתיים, פועלת לחיזוק מעמדן של נשים, ולמציאת פתרונות לבעיות של מסורבות הגט והעגונות. משמיעה קול חדשני ואמיץ במציאת פתרונות לשאלות המתעוררות בעולם המודרני שפניה להקל ולא להחמיר, בעודה נשענת על ההלכה".

כך הגדירו חברי הוועדה הציבורית שקבעה את זהות מדליקי המשואות בטקס פתיחת יום העצמאות בהר הרצל בירושלים, כשהם מגדירים את הרבנית מלכה פיוטרקובסקי כאחד מה'ישראלים פורצי הדרך'.

והאמת היא שאין ספק שמדובר בפורצת דרך. הרבנית פיוטרקובסקי, בת 50 המתגוררת ביישוב תקוע היא בהחלט אישה יוצאת דופן. בעשרות השנים האחרונות היא נחשבת לאחת הנשים המשפיעות ביותר בנושא לימוד הלכה ותורה לנשים בישראל, וכן התפרסמה גם בפעילותה בהקמת פורות תקנה. בשנים האחרונים היא משמשת גם כחברה בוועדת סל התרופות ועוסקת בנושאים הקשורים להלכה, כמו גם מרצה במדרשות שונות.

"הדלקת המשואה היא צומת בדרך אל המטרה", אומרת הרבנית פיוטרקובסקי רגע לפני הדלקת המשואה בראיון חגיגי ל'כיפה' לכבוד יום העצמאות, ועל רקע הכבוד הניתן לה, להיות אחד מ-12 ה'ישראלים פורצי הדרך' אשר ידליקו הערב משואה בהר הרצל.

"אני שמחה מאוד שמה שעשיתי בענייני הלכה קם והתרחש, גם בקרב שומרי המצוות וגם בקרב אלו שאינם, ואין ספק שהטקס מקדם את זה. כשרואים שהמדינה מכירה בחשיבות של משהו אין ספק שזה משפיע גם ברמה הפרקטית. זה צומת חשוב, אבל אני באמת מתפללת ליום בו נשים יוכלו באמת להרגיש בנוח עם פסיקת הלכה, ויהיו 'דוברות הלכה'. יותר מיועצות הלכה בלבד. אני רוצה שנשים ידברו הלכה וידבררו הלכה. אנו זקוקים לדיבור חם ואוהד של ההלכה ואני מאמינה ומקווה שהדבר יקרה בשנים הבאות".

עם זאת, אומרת הרבנית פיוטרקובסקי, אותה מגדירים כיום תלמידיה ותלמידותיה כמורת הלכה, הדרך עודנה ארוכה, ולעיתים היא מרגישה דחייה דווקא מהציבור אשר לדבריה אמור להיות נושא הדגל בנושאי לימודי הלכה, גמרא ותורה אצל נשים - הציונות הדתית.

"כשהודיעו לי שאני מדליקה משואה ניסיתי בתחילה להוריד את זה ממני", מספרת הרבנית פיוטרקובסקי סיפור מייצג. “כשהבנתי לבסוף שזה לא יעבוד סגרתי את הטלפון, והסברתי בבית שאדליק משואה ביום העצמאות. האיש שלי הגיב בשמחה אבל גם עם דוק של עצב. אמר שעצוב שהמדינה מכירה בהישג אבל הציונות הדתית לא מכירה בה".

"כתבתי ספר הלכה ובאף במה תקשורתית לא נכתב על זה מאמר ביקורת ראוי. ביקורת אמונית נטולת השמצות", מותחת הרבנית ביקורת נוקבת על הציונות הדתית. “זה כואב. אני רוצה להבין אם הספר טוב, אם הוא לא טוב, אם אני לא מבינה כלום. ההתעלמות מעוררת סימני שאלה. רבני ורבניות בית הלל הוציאו פסק הלכה בנוגע לכך שגם נשים יכולות לפסוק הלכה. שאלו מה החידוש, שהרי גדולי תורה כתבו כך, ובתשובה הם אמרו שמעולם לא נכתב פסק הלכה מסודר. בתגובה לכך אמרתי להם שחבל שהם לא הציצו בספר שלי".

"הם הוציאו פסק ולא הזכירו את הספר בכלל בתוך פסקי ההלכה, וזה כואב”, היא אומרת. "חשוב שלא יצא רושם כאילו אני מקופחת. יש לי שמחה גדולה על ההתקבלות של הספר בציבור, אבל מובילי הדעה בציונות הדתית בחרו משום מה להתעלם מהספר באופן קטגורי. לא נורא. אני רואה לטווח רחוק. היום יש קצרות מוחין במגזר, ואני מתפללת ליום שזה ישתנה".

תורה בדרך ארץ

השבוע הובא הרב אהרון ליכטנשטיין למנוחות, והדבר התקבל בצורה קשה מאוד מבחינת הרבנית פיוטרקובסקי. “היינו ביום היערכות בכנסת וחברה שלי סימסה לי 'הרב ליכטנשטיין נפטר. ידעת?'. עולמי נחרב. הייתי קשורה קשר נפש לרב ליכטנשטיין ברמה ההגותית, ברמה האישית, עם משפחתו, עם הרבנית אסתי רוזנברג, בתו שהינה ראש בית המדרש לנשים במגדל עוז. לוקח לי זמן ארוך להתעשת מפטירתו".

"אני אדבר הערב על מסירות ללימוד תורה, ואין ספק שהרב ליכטנשטיין היה מודל ללימוד תורה. הוא היה בעל רגישות נפשית נדירה ודרישה פנימית להפנות קשב לסובלים, למי שזקוק לעזרה. זה דבר מיוחד במינו. לימוד תורה זה דבר כובש והרצון הוא להיות כל כולך בתוכו ", מספרת הרבנית פיורקובסקי. “הרב ליכטנשטיין הבין שאדם שהתורה אינה הבסיס למערכת הערכים שלו אינו לומד תורה אמיתי".

"לא זכיתי ללמוד בהר עציון", אומרת הרבנית פיטרקובסקי, “אבל הדרך שלנו היא אותה הדרך ואני מרגישה הזדהות עמוקה עם הדרך של הרב. זכיתי לשבת בשנה שעברה בוועדה שהעניקה לו את הפרס לספרות תורנית ובהחלט יש תחושה של גדול דור שנפטר".

מתברר כי מעורבותו של הרב ליכטנשטיין אינה רק ברמה הרעיונית חלק מבסיס ההגות של הרבנית פיטרקובסקי, אלא גם רמה הפרקטית, היה לו חלק, גם אם הוא לא ידע את זה, בכך שהיא הפכה למורת הלכה. “כשהייתי נערה באמצע שנות השבעים למדתי גמרא עם אבא, והחבר'ה בבני עקיבא אמרו שאני עושה דבר שמנוגד להלכה", היא מספרת. “זה מאוד הפריע לי ואז אמרו לי שיש רק רב אורתודוקסי אחד שמתיר לימוד גמרא לנשים. זה היה הרב ליכטנשטיין. הוא הקדים את זמנו, היה זה נחשב לאומץ לומר שמותר ואף רצוי לבנות ללמוד גמרא. הוא היה אחד מגדולי התורה. קשה לי להניח שהייתי מצליחה לנטוש את האהבה העצומה לגמרא, אבל בוודאי שהרב ליכטנשטיין מאוד הקל עלי. בוודאי שכשמעתי שגדול תורה אמיתי רואה בזה ערך חשוב זה הקל עלי את הדרך".

הרבנית פיוטרקובסקי נתקלה ברמה האישית ברב ליכטנשטיין בצומת נוסף, כשהקימו את פורום תקנה. “הוא נחלץ מיד לביעור הרע הזה", נזכרת הרבנית. “הוא שילם לדעתי מחירים כבדים על המעורבות שלו אבל אני יודעת שהוא לא התחרט מעולם על כך. הוא חשב שזה דבר שחייבים להתגייס אליו וזה סמל נוסף ומופת לאיש תורה אמיתי".

"שאלתי אותו לא פעם שאלות הלכתיות ומעולם לא קיבלתי בתשובה התעלמות או תשובה שלילית. תמיד הייתה התייחסות וקשב גמור, כמו בבית המדרש. תמיד נדהמתי מכך. מה פתאום להקשיב לאישה כמוני? הרב ליכטנשטיין יצר מודל של אישה לומדת. הוא דוגמא לתורה בדרך ארץ. לא תורה עם דרך ארץ אלא שהתורה שלהם הייתה בשילוב של דרך ארץ".

אין ספק שנשים צריכות לפסוק הלכה

הערב, כאמור, תדליק הרבנית פיוטרקובסקי משואה, ויומיים קודם לכן, ביום שני בערב, נערכה חזרה גרנלית לאירוע, שכוללת את כל פרטי הטקס כולל הגעתו של יו"ר הכנסת. “נדהמתי מהפרגון של הקהל, ברובו לא שומר מצוות. אנשים נגשו, שאלו שאלות, אמרו תודה רבה על הדברים שאמרנו. זה שימח אותי מאוד. הראה לי שהדרך של תורה נעשת מוכרת ואפילו המדינה בוחרת מישהי שמייצגת, אולי, בקטנותי, את עולמה של תורה כסוג של פריצת דרך רצויה. זה לא הישג אישי אלא שבחרו אותי כמייצגת. אני מודה לחברותי בעבר ובהווה שיחד איתי משקיעות בלימוד התורה והופכות מעורבות בשיח התורני בארץ. זה מה שהביא לפריצת הדרך הזו".

הרבנית פיוטרקובסקי מבהירה כי אין לה כלל ספק שנשים צריכות לפסוק הלכה, ושהדרך עודנה ארוכה. “אני בוודאי חושבת שנשים צריכות לפסוק הלכה, וזו תהיה ברכה גדולה שנעסוק כולנו, יחד עם גדולי התורה, בדברי תורה והלכה. כאשר נשמעות קולות רבים הדיון יוצא נשכר. אני חושבת שאנחנו מביאות קול חשוב, ויש תחומים בהם אנו מביאות ערך מוסף חשוב, ולא מדובר רק בענייני נשים בהלכה".

"יש מחסום אחד", אומרת הרבנית פיוטרקובסקי בכאב, “שאותו קשה לנשים לצלוח. בשביל להגיע להישגים צריך אין ספור שעות של השקעה, ועד היום, למרות ניסיונותי הרבים, לא הצלחתי למצוא מישהו שיממן פרויקט כזה, שיוביל ללימודי נשים ברמה בה נשים יוכלו לפסוק בדומה לרבנים. בשביל לשחות באוקינוס של התורה צריך לפנות את הזמן לנשים וזה לא מצליח. יש לי חלום שמישהו יביא את הכסף למימון של דבר כזה, ואוכל לפתוח כולל ללימודי גמרא והלכה לנשים. אני מקווה שגם לגברים יהיה שם מקום מכיוון שההכשרה של הגברים ברבנות היום מבישה. מעולם בהיסטוריה היהודית לא הוסמכו כפי שהם מוסמכים היום".

"אני לא רוצה לגשת לבחינות ההסמכה לרבנות", היא מוסיפה. “אני רוצה דרישות הרבה יותר מורכבות גם מבחינת החומר וגם מבחינת דרך ארץ. מי שלא ראויה מבחינה אישיותית לא תוכל לקבל סמיכה".

והאם זה בכלל אפשרי? “אני מאוד אופטימית. אם היית שואל אותי לפני שלושים שנה אם יהיו מדרשות לבנות ושנשים ילמדו גמרא הייתי אומרת לא. התקדמנו, אבל לא מספיק. נשים הוכות להיות מוערכות היום גם בעולם ההלכה. יועצות ההלכה והטוענות הרבניות מוכיחות שאפשר להיות אישה ולקבוע הלכה. יש הערכה לטוענות הרבניות בבתי הדין הרבני. מתייחסים אליהן כשוות.

"אני רוצה לשנות דברים, ובשביל זה צריך סבלנות. צריך להיות נאמנים לדרך שלנו, אך באותה העוצמה להבין שיש ציבור שונה ואחר ממנו ולשדר לו תורה בדרך ארץ. יש לנו לא מעט אנשים עצומים שעושים זאת. הרב שרלו, הרב בני לאו ורבים אחרים, וזו חובתינו גם, כאזרחים קטנים. להאיר את הפינות הפרטיות והציבורית, להאיר את המציאות עם אלומה של ערכי תורה".

"התורה מכוונת אותנו להיות אדם רם מעלה יותר וזה יקרה רק כשנפנה קשב למצוקות, לקשיים, וננסה לתת להם מענה. הן בקרב שומרי המצוות והן בקרב הציבור הכללי יש לא מעט מצוקות", אומרת הרבנית. “אני רוצה שהרבנים ידברו על השכר העלוב של חלק מהאוכלוסיה, על מצוקת האימהות, על השעות הרבות שהרופאים עובדים. זה בינתיים לא קורה. אחד המדליקים הוא בחור צנוע ומקסים, ההוגה של ה-WAZE. הרעיון שלו כמובן היה לתת דיווח על פקקים, אבל שהדיווחים יעשו על ידי ערבות הדדית. להבין שלא משנה המטרה, אלא משנה הדרך. גם אם אתה עברת את הפקק, יש עוד אנשים אחריך".

לסיכום הראיון אני לוקח את הרבנית פיוטרקובסקי בחזרה לנקודת המוצא, הסיבה שבגללה היא מדליקה משואה הערב. בתשובה לשאלה האם היא אכן אופטימית שיהיו יותר נשים שלומדות תורה, גמרא והלכה בעתיד, והאם היא רואה מצב בו נשים אכן 'ידבררו הלכה', היא עונה כן, אך מוסיפה סייג חשוב. “זה יקרה רק אם נשכיל להעביר לצעירות שיש אופק למדני. בחורה שהתאהבה בגמרא יודעת שהדרך להתקדם בלימוד לא סלולה. רק אם נשכיל להקים מוסדות, או נחזק את הקיימים, בהן הנשים ילמדו ברצינות, ויראו אופק להתקדם, לא כפרנסה אלא באופן הגותי, כפי שהרבנים עושים היום בכוללים, בישיבות ובתפקידיהם כרבנים, רק אז ננער את הקיפאון העצום של עולם המדרשות בעשור האחרון”.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן