בצה"ל צריכים להחליט את מי הם רוצים בטנק: אנשי הציונות הדתית או לוחמות

סדרת בדיקות שערך צה"ל במאי 2015, העלו ממצאים ברורים, לפיהם נשים לא יכולות לשמש כלוחמות שיריון. למרות המסקנות החותכות, בצבא מתעקשים בכל זאת לנסות ולשלב חיילות בתפקידי לחימה בכל מחיר. כוונה והתנהלות זו, מעלות את השאלות- מהו הערך שמנחה את קציני צה"ל הבכירים ובראשם, הרמטכ"ל גדי אייזנקוט? מה חושבים על כך בציונות הדתית ואיזו השפעה תהיה למימוש ההחלטה, על קציניו ולוחמיו של המגזר הסרוג?

רק לפני כשנה וחצי, במסגרת יוזמת הצבא להגדיל את מספר מקצועות הלחימה עבור נשים, ערכו בזרוע היבשה בשיתוף עם חיל הרפואה, סדרת ניסויים פיזיולוגיים שכללו בדיקת תפקוד ממוצע בתא הלוחמים של טנק המרכבה. שני המקצועות העיקריים שנבדקו, הם תפקיד הטען שטוען את הפגזים הכבדים, והנהג שלחיצתו על דוושות הטנק מצריכה כוח פיזי רב. היבט נוסף שנבחן, הוא מידת האינטימיות הקיימת בין חברי צוות הטנק, שעשויים לשהות יחד זמן ממושך בחלל קטן וסגור, ועד כמה תיפגע צנעת פרטיותה של טנקיסטית. לאור ממצאי הבדיקות החליט צה"ל, באופן חד משמעי, שחיילות לא יכולות לשרת כלוחמות שיריון. החלטה חד משמעית? כנראה שלא. בצה"ל החליטו כאמור לבחון את הנושא פעם נוספת.

(צילום: פלאש 90. יוסי אלוני)

"צבא ההגנה לישראל הוא צבאה של מדינת ישראל. צה"ל פועל בכפיפות לרשויות השלטון האזרחי הדמוקרטי, ובכפוף לחוקי המדינה. מטרת צה"ל היא להגן על קיומה של מדינת ישראל ועל עצמאותה, ולסכל מאמצי אויב לשבש את אורח החיים התקין בה. חיילי צה"ל מחוייבים להילחם, להקדיש את כל כוחותיהם, ואף לחרף את נפשם להגנת מדינת ישראל, אזרחיה ותושביה. חיילי צה"ל יפעלו עפ"י ערכי צה"ל ופקודותיו, תוך שמירה על חוקי המדינה וכבוד האדם, וכיבוד ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". זוהי רוח צה"ל כפי שפורסם על ידי דובר צה"ל בשנת 2011. מעט על מה שהוביל את בכירי הצבא לבחון שוב את נושא שילוב בנות במערך הלוחם, ניתן ללמוד מהפרשנויות השונות ובמיקודים השונים שניתנו להגדרת 'רוח צה"ל'.

בשנת 2013 פרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה מסמך בשם 'שירות נשים בצה"ל- המשך התקדמות או נסיגה לאחור?'. מחברות המסמך היו ד"ר כרמית הבר חברת המכון ואל"מ במיל' עו"ד פנינה שרביט-ברוך מהמכון למחקרי ביטחון לאומי. במסמך נכתב על כך שצה"ל הקים בשנת 2007 את ועדת שגב בראשות ראש אכ"א, האלוף במיל' יהודה שגב, שתפקידה היה לבחון לעומק את סוגית שירות נשים בצה"ל. כדי לקדם את מעמדן של הנשים בצבא המליצה הועדה לאמץ את החזון הבא: "צה"ל כארגון מוביל בחברה מעצב את שירות אנשיו, נשים וגברים כאחד, לשירות משמעותי ומכבד, המבוסס על הזדמנויות שוות על פי כישורים ויכולות לקידום מטרות צה"ל ומדינת ישראל".

הפרשנות המעניינת והעיקרון המרכזי שועדת שגב והמכון הישראלי לדמוקרטיה גזרו מ'רוח צה"ל', הוא עקרון השיויון בין המינים. "הניסוח האמור של רוח צה"ל מתקשר לשתי הנחות יסוד העומדות בבסיס מסמך זה: ראשית, החובה לשמור על כבוד האדם ועל מימוש עקרון השוויון, שהוא מערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, מחייבת את צה"ל לשמור במסגרתו על כבוד הנשים ולממש את זכותן לשוויון. שנית, שירות משמעותי של נשים בצה"ל מעלה תרומה ערכית ומוחשית לביטחון ישראל, ובכך הוא מסייע לממש את מטרת צה"ל, הלוא היא הגנה על קיומה ועל עצמאותה של המדינה".

בהמשך המסמך נכתב, שמי שמונע את יישום מסקנות ועדת שגב, אלו חיילי צה"ל הדתיים ורבניהם. "אחת הסיבות המרכזיות לבלימת היישום של המלצות ועדת שגב היא השפעתם של רבנים, במסגרת תהליך ההדתה הפוקד את צה"ל. תהליך ההדתה בצה"ל צבר תאוצה בשנות התשעים עת, מחד גיסא, פקד את המתגייסים החילונים "משבר המוטיבציה," ומאידך גיסא ניכרה עלייה במוטיבציה של בני הציבור הדתי-לאומי לשרת בצה"ל. הישענות הצבא על מאגרי כוח האדם הזמינים והאיכותיים שהעמיד לרשותו הציבור הדתי-לאומי, בייחוד במערכים הקרביים של הצבא, יצרה תלות של המערכת הצבאית בקבוצה זו".

מחברות המסמך אמנם משבחות את תרומתו של הציבור הסרוג לצה"ל, אך מקפידות לציין את הנגזרות הבעייתיות מבחינתן שצצות כתוצאה מכך, "אין חלילה להטיל ספק בחשיבותו ובתרומתו של ציבור איכותי זה, המתגייס בשיעורים גבוהים, ליחידות קרביות ולפרקי שירות ממושכים במסגרת תפקידי פיקוד וקצונה. ואולם ככל שהעמיקה עוצמתו של ציבור זה במערכת הצבאית נוצרה בהדרגה אווירה של דה-לגיטימציה לשירות נשים והופעלו לחצים על המערכת הצבאית - גלויים וסמויים כאחד - להדרתן ולצמצום שילובן של נשים בצה"ל, בשם ההגנה על אורח חייו של החייל הדתי. חשוב לציין בהקשר זה כי מדובר בחלק מן הציבור הדתי, שכן רבים מחיילי הכיפות הסרוגות משתלבים בצה"ל הקיים ואינם מבקשים תנאים מיוחדים ואפילו מתנגדים לאווירה זו. בהקשר זה מעמיקה תופעה מדאיגה אחרת, המעידה על ערעור הדרגתי במקור הסמכות בצבא בשל מעין "נאמנות כפולה" של חיילים דתיים המחויבים בעת ובעונה אחת הן לסמכויות הצבאיות והן לסמכויות הדתיות וכך רבנים מסוימים הופכים לבני סמכא במערכת הצבאית ומעמיקים תפיסות המעניקות משמעות תאולוגית למשימה הצבאית ולסמכויות צבאיות".

לאחר שקוראים את עמדת המכון הישראלי לדמוקרטיה שבעצם מאשים, לפחות חלקים בציונות הדתית, בהדרת נשים מצה"ל, קל יותר להבין את חתירתו של הצבא לשיויון מלא בין המינים, גם ביחידות הלוחמות. את אחד הביטויים הממשיים לשינויים שעוברים על צבא העם, ניתן למצוא בפקודת 'השירות המשותף' שצה"ל פרסם לאחרונה, פקודה שאמורה להחליף את פקודת 'השילוב הראוי'. אחד הדברים הבולטים בהבדל בין שתי הפקודות, הוא הרכב המנסחים שלהן. בעוד שבין מנסחי פקודת 'השילוב הראוי' ניתן היה למצוא רבנים כמו הרבצ"ר בזמנו, הרב אביחי רונצקי וראש ישיבת ההסדר במודיעין, אל"מ במיל' הרב אליעזר שנוולד, בין מנסחי הפקודה החדשה היה כבר קשה יותר למצוא דמויות תורניות. בנוסף לכך על פי גורמים המעורים בכתיבת פקודת 'השירות המשותף', הרבצ"ר הנוכחי, הרב רפי פרץ, התנגד לפקודה החדשה וסירב לחתום עליה.

אחד העקרונות המנחים של הפקודה הקודמת היה להסדיר את היחסים בין המינים בצבא ו-"לאפשר לכל חייל וחיילת שירות משמעותי, בהתאם לחוק, ומבלי שייפגעו ערכיו, אמונתו ואורח חייו של כל אחד מהם". אך כשבוחנים את המגמה של הפקודה החדשה, קשה שלא לשים לב שהאידאולוגיה שעומדת מאחוריה ואחת ממטרותיה המרכזיות היא לערבב כמה שיותר בין המינים בצה"ל. כך נכתב בפקודת 'השירות המשותף': "מדיניות השירות המשותף נועדה למלא את ייעודו המבצעי של צה"ל ולשמור על לכידות המסגרת הצבאית, והיא מושתתת על היותו של צה"ל צבאה של מדינה יהודית ודמוקרטית - ועל תפיסת צבא העם, ולפיה משרתים בצה"ל חיילים בני כל המינים, הדתות והעדות. המדיניות קמה מתוך תפיסה ממלכתית, שוויונית וסובלנית, המעוגנת בערכי כבוד האדם וב'רוח צה"ל'".

(צילום: דובר צהל)

אם כן, נראה שבצה"ל החליטו למחוק את פקודת 'השילוב הראוי' וליצור מציאות חדשה, לפיה הנורמה תהיה יחידות מעורבות כשהיעד הבא כבר נקבע- חיל השיריון ויחידות החי"ר. מי שעמל רבות על פקודת 'השילוב הראוי' ומתנגד בכל תוקף לרוחות השינוי בצבא, הוא האלוף במיל' ויו"ר חברת החשמל, יפתח רון טל.

"פקודת ה'שילוב הראוי' בצה"ל שאני עמלתי על כתיבתה, לאחר עבודת מטה מאוד ארוכה", אומר האלוף במיל' רון טל ל'כיפה', "בהשתתפות פעילה הן של רבני הציונות הדתית מצד אחד והן של הלובי הנשי בכנסת ישראל מהצד השני, היא פקודה מאוזנת שמצד אחד מתרגמת באופן מעשי את התיקון לחוק שירות הביטחון, שתוקן לאחר בג"ץ אליס מילר מצד אחד ומצד שני שומרת על עיקרון צבא העם שמאפשר לחיילים הדתיים שמשרתים שירות מבצעי בצה"ל, שירות שאיננו פוגע בערכיהם ובאמונתם".

רון טל מסביר גם את השלכת הפקודה על שילובן של נשים בתפקידי לחימה, "האיזון הזה הביא בין השאר, שלא נכון להרחיב את שירות הנשים לתפקידים מבצעיים לא בחיל השיריון ולא בחיר"מ, חיל רגלים המעולה (גבעתי, גולני, צנחנים ונח"ל)". לדבריו, "כל החלטה אחרת, אם תתקבל, תשבש באופן מאוד מאוד מסוכן את האיזון העדין והרגיש בתחום מאוד מתסיס בצה"ל ותשנה מהיסוד סטטוס קוו ואני מתנגד לה התנגדות נמרצת".

"בנוסף לכך", ממשיך מפקד זרוע היבשה לשעבר, "להכניס לתוך טנק בפעילות מבצעית טנקיסטיות, זו איננה רק טעות בהקשר של השילוב הראוי אלא זה סיכון בריאותן של הנשים והחלשה מאוד משמעותית של אחד מהחילות המשמעותיים ביותר ליכולת מבצעית של צה"ל". רון טל סובר שבמידה ובסופו של דבר ישלבו חיילות מערך הלוחם של השיריון, הדברים לא ייעצרו שם, "זה יהווה מדרון חלקלק שיאפשר גיוס נשים לתפקידי לחימה בחטיבות החי"ר. מה אנחנו השתגענו???"

האלוף במיל' מפרט מעט יותר על תהליך ההחלטה והסיבות שהובילו לאי שילוב נשים כלוחמות שיריון, "במסגרת עבודת המטה שנעשתה ב 2004, שבסיומה אושרה פקודת השילוב הראוי, הובלתי יחד עם הצבא האמריקאי מחקר פיזיולוגי שהוכיח למעלה מכל ספק, שהפיזיולוגיה של האישה איננה מאפשרת לה לעמוד במאמצים הנדרשים מטנקיסט בשדה הקרב. כמות שברי המאמץ והפגיעות הגופניות עלולות לסכן לא רק את בריאותה, אלא גם את חייה! היכולת הנדרשת מכל איש צוות בטנק היא להיות מסוגל לבצע את כל התפקידם והמשימות בטנק. האופן שבו טען-קשר בתוך הצוות מבצע את תפקידו בטעינת פגזים, מסכן את בריאותה של אישה ממוצעת".

(צילום: פלאש 90. הדס פרוש)

לקראת סוף דבריו, הניח האלוף במיל' רון טל את ה'אקדח המעשן' על השולחן: "אני חרד מהאפשרות, ואני מאוד נזהר מלהעלות אותה על דעתי, שיש נימוקים שאינם נימוקים של צורך בשיויון בין נשים לגברים, שעומדים בבסיס אפשרות של שירות נשים כטנקיסטיות. אני מאוד מקווה שלא מדובר בנימוקים שנועדו להחליש את צה"ל ואני משוכנע שהמטה הכללי בראשות הרמטכ"ל לא יאפשרו כיוון פעולה זה. יש מספיק תפקידים שכבר נפתחו עבור נשים כולל תפקידים מבצעיים ביחידות הכי מאתגרות שיש היום בצבא. ולא נכון לפתוח את שני המערכים הגדולים האלה חיר"מ ושיריון לנשים.

אני מניח שהרמטכ"ל וכל הקצונה הבכירה בצה"ל מכירים את הנתונים שציינת ובכל זאת הם שוב בוחנים אפשרות לשילוב נשים בשיריון. הלובי הנשי כל כך חזק שהם לא מצליחים לעמוד בלחץ?

"אני לא משוכנע שמדובר רק בלובי הנשי שדוחף לכך. אני חושש שמדובר בכוחות נוספים שמעמדה של האישה זה אחד הדברים האחרונים שמעניינים אותם. ומה שמעניין אותם אלו דברים אחרים עליהם כבר רמזתי מקודם".

מי שמלווה באופן רציף בנות דתיות שבחרו להתגייס לצה"ל הוא ארגון 'אלומה'. יפעת סלע, מנכ"לית הארגון, מספרת שלמרות שהן עוזרות ותומכות בכל בת שבוחרת להתגייס, אין זה בהכרח מעיד כך שהן חושבות שכל תפקידי הלחימה צריכים להיפתח בפני נשים. "אלומה לא מעודדת בנות להתגייס אלא מלווה בנות שבוחרות להתגייס לצה"ל. לגבי לוחמות, אלומה מאז ומעולם לא מעודדת בנות דתיות, גם כאלה שבחרו להתגייס, לבחור בתפקידי לחימה. אנחנו כמובן ניתן מידע אמין ומקצועי לכל בת ולכל שאלה אבל ההכוון שלנו הוא לא לתפקידי לחימה".

סלע סבורה שזה "טוב שנשים יתקדמו בצה"ל ובחיים האזרחיים, אך זה לא בהכרח באמצעות זה שהן יהיו דומות לגברים אלא שהן יהיו טובות במה שהן עושות ואנחנו רואים בתוך הצבא מספיק מקומות כמו טכנולוגיה, מודיעין, סייבר והדרכה שניתן להתקדם ולהתפתח בהם". על פי סלע עמדתה של אלומה היא ש- "לחימה זה לא המסלול המועדף, מכיוון שזה מקום שיש בו הרבה יותר היררכיה, משמעת וחיכוך בין המינים ממקומות אחרים בצבא. אגב לא הייתי רוצה מקומות כאלה בשביל שום אשה, לא רק אשה דתיה. כמובן שנעזור לכל אשה שרוצה את זה בין אם היא דתיה ובין אם לא, אבל באופן אישי הייתי מעדיפה לראות אותן בעיקר בעידן של היום, שהמקלדת יכולה להיות שותפה ולא פחות חשובה מכלי נשק לבטחון המדינה".

אז אם אתן מתוך עיקרון, לא מעודדות בנות להתגייס ליחידות לוחמות, מדוע אתן לא משמיעון את קולכן בנושא?

"מכיוון שזה נושא שהוא מעבר לתחום עיסוקנו. אלומה עוסקת מול הצבא בעיקר בשילובן של נשים דתיות בצה"ל. הנושא של השירות המשולב הוא נושא צה"לי עקרוני רחב שאלומה לא מתערבת בו. לא פנינו וגם לא נפנה לצה"ל בנושא הזה. אנחנו פועלות מול הפרט ואנחנו כן פונות לצה"ל כשיש משהו שהוא גנרי לנשים דתיות. אנחנו ודאי לא נעודד את זה אך גם לא נתנגד לזה. זה פשוט לא על סדר היום שלנו".

(צילום: דובר צהל)

במדרשת לינדנבאום מבית אור תורה סטון, לומדות מידי שנה עשרות בנות שחלקן מתכוננות לשירותן הצבאי. הרב אוהד טהרלב ראש התכניות הישראליות במדרשה, סובר שלא מדובר ביוזמה חדשה, "אני חייב לומר שמידי כמה זמן מעלים את הנושא הזה מחדש. צה"ל בוחן את האפשרות לשלב נשים בשיריון כבר 20 שנה, זה לא מהיום". הרב טהרלב מספר שהוא לא מזהה רצון גדול או נהירה רבתית של בנות דתיות ליחידות הלוחמות, "מבחינת מה שקורה בשטח אני לא מרגיש את זה. התלמידות שלי הן כולן בתפקידי תומכי לחימה"

ובכל זאת, מסביר הרב טהרלב את התנגדותו למהלך המתגבש ואומר כי "אם באמת הפירסומים נכונים אני עושה חלוקה מאוד ברורה בין שירות קרבי לתומכי לחימה. אולי נגדיר את זה אחרת, אני חושב שיש הבדל גדול מאוד בין יחידות לוחמות שהחיים בהן מאוד משותפים ואינטנסיביים חיים אחד עם השני ומגיעים למצבים שהם מאוד מאוד מאתגרים מבחינה אנושית ומבחינה דתית לבין יחידות או שירות שהוא כמו ללכת כל יום לעבודה, שזה כבר נורמטיבי ואין עם זה שום בעיה. אני חושב שאם יש על מה לדון זה רק על היחידות היותר קרביות. אני נגד זה שבנות ילכו ליחידות קרביות ואני אישית לא מעודד את תלמידותי ללכת ליחידות המעורבות. אני לא חושב שזה כדאי להן".

הרב חושב שבכל זאת יש לתת את הדעת נושא השירות המשותף, "אני לא טומן את ראשי בחול, לכן אני חושב שצריך לייצר מסגרות, כמו למשל פלוגת בנות לאיסוף קרבי. שהן רק לבנות בדומה לנח"ל החרדי". בהמשך מעלה הרב טהרלב את נושא הרבנות הצבאית ומידת הרלוונטיות שלה, "אני חייב להגיד שבמקומות שאני נתקל בהם, נותנים מקום מאוד מרכזי לרבנים. ובכל זאת, הדבר היחיד שאני חושב שמצריך עיון זה מה שקורה מבחינת הרבנות הראשית. אני לא יודע אם למישהו יש אינטרס להוריד את קרנה של הרבנות הצבאית או שאולי הממסד הרבני מוריד את קרנו שלו".

לסיום, משתף הרב טהרלב את חששו לגבי המניעים האמיתיים שמאחורי הדיבורים על כוונת צה"ל לשלב בנות כלוחמות שיריון, "יש לי תחושה שיש גורמים מסויימים שיש להם אינטרס להעלות את זה כל פעם מחדש. יש לי תחושה שכל הזמן יש גורמים זרים שמנסים לבחוש בצבא מימין ומשמאל כמו 'צו אחד' ומזה אני מודאג שאנשים באים עם אג'נדה לא חיובית אלא שלילית כלפי הצבא. מזה אני מוטרד כי הצבא הוא הישות אולי האחרונה החשובה ביותר במדינת ישראל שמאחדת את כולם ואני חושש מהמגמות האלה אני חושב שמי רוצה להשפיע על מה שקורה בצבא שישפיע מתוך הצבא ולא מבחוץ. אני חושב שאם יש בנות שרוצות להתגייס לקרבי וזה מתאפשר, צריך לדאוג להם למסגרות מיוחדות כמו לחרדים. ויש לי תחושה שכל הזמן יש מי שבוחש בקדירה כדי לשמור אותה רותחת וכאזרח שעובד עם הצבא כבר 18 שנה ורואה כמה הוא חשוב לנו זה מדאיג אותי".

(צילום: Diana Hananshvili/Ministery of Defense)

אי אפשר לדבר על מהלכים כה דרמטיים מצד הצבא מבלי לשאול לדעתם של שניים מזקני הרבנים של הציונות הדתית. הרב חיים דרוקמן, ראש ישיבת אור עציון ויו"ר מרכז ישיבות בני עקיבא והרב צפניה דרורי, רב העיר קרית שמונה וראש ישיבת ההסדר בעיר. "אני ברצון אתייחס לכך אבל אני בדיון על העניין הזה ואני לא יכול למסור יותר פרטים", אמר הרב דרוקמן והתמיד בסירובו להתייחס לדברים "אחרי בירור העניין אוכל להתייחס כי אני לא רוצה לדבר על פי שמועות. צריך לבדוק את זה".

(צילום: )

הרב דרורי היה מעט יותר נחרץ. תחילה אמר ל'כיפה' ש-"היות ולא שמעתי בדיוק, אני מסתייג מראש ואומר כך. למעשה בנות משרתות ביחידות שדה כמו קרקל וגם בשיריון תמיד היו מדריכות שיריון. אבל אם הכוונה היא יותר עמוקה, אז הרמטכ"ל וכל המטכ"ל ישבו ודנו בנושא בעבר הזה והם הגיעו למסקנה שאין מקום בשום אופן להכניס בנות לשיריון, בעיקר מההיבט הפיזי. הם דחו את זה לגמרי מתוך המסקנות של הצבא האמריקאי ששם הבינו שזה כלל לא מתאים לאשה. בנוסף לכך היתה הפרעה מצד אחר כי בשיריון משרתים הרבה מישיבות ההסדר ואם יצרו מצב כזה שבתוך מקום סגור וקטן כמו טנק ישרתו גם בנים וגם בנות והמשמעות היא היפך הצניעות והיפך הכבוד של הבנות ושל הבנים כאחד".

ואם בכל זאת ינסו לקדם כזאת מציאות של שירות מעורב בתוך טנק?

"מי שרוצה לקדם כזה דבר הוא אידיוט גמור וזה יפסק מצד עצמו. אני לא יודע מי המעורר של הנושא הזה אבל כבר יש חכמה של צה"ל ובשעתו הוחלט אחרי דיון קשה במטכ"ל לדחות לחלוטין את הנושא ואני מקווה שכך יהיה גם הפעם אלה שמחפשים לעשות בלגאן בעם ולנסות לפלג אותו מצאו עוד דרך לגרום לסכסוכים".

אז רק לצורך העניין, אם בצה"ל יחליטו שוב לבחון את הנושא, אילו השלכות יהיו על החיילים הדתיים?

"אז החיילים הדתיים לא יתגייסו לשיריון וזה הכל. הם פשוט יהרסו את החיל שבני ישיבות ההסדר עזרו לבנות אותו. אבל אני חושב שהדבר יתבטל מעצמו".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "כחלק מקידום השוויון בין גברים לנשים, צה"ל פועל על מנת לשלב נשים במגוון תפקידים ומקצועות, ביניהם תפקידי לחימה. בימים אלו נבחנת האפשרות לשלב ולהתאים מסלולי לוחמה חדשים לנשים תוך שמירה על בריאותן וכשירותן לתפקידים אלו".