"לרבנות הראשית יש קשר לכסף? זו הוצאת דיבה", אומר בכיר במחלקת כשרות ברבנות הראשית, וחבר בארגון רבני דרך אמונה, הרב חגי בר גיורא בתגובה לדבריו של הרב יובל שרלו שהובאו ב'כיפה' בשבוע שעבר. “הרבנות הראשית לא קשורה לכסף למשגיחים ומי שנותן את הכשרויות אלו הרבנויות המקומיות. אין שום קשר לרבנות הראשית, והיא משמשת כגוף פיקוח בלבד. הרבנויות המקומיות הן שאחראיות לכשרות, ואם יש בעיות ספציפיות צריך לטפל בהן".
הדברים נאמרים לאחר שביום חמישי שעבר פורסם ב'כיפה' סרטון בו מפרט הרב יובל שרלו את עמדתו באשר לסוגיית הכשרות במדינת ישראל. בין היתר הסביר כי מערכת הכשרות "של הרבנות הראשית - הלוואי והייתה הפתרון האולטימטיבי. אבל בפועל יש איתה הרבה בעיות. החל מכך שרבים - מימין ומשמאל, בצדק ושלא בצדק - אינם סומכים עליה, ועד העובדה שהרבנות מכניסה ידיה לפיקוח בפועל, וכך מביאה את עצמה למעורבות עם כסף ואינטרסים, והתסבוכת גדולה". הרב שרלו הוסיף ופירט את הדרך שלדעתו צריכה המדינה להתמודד עם בעיית הכשרות.
"צריך לחזק את הרבנים המקומיים, לא להקים גוף אלטרנטיבי לרבנות המקומית", אומר הרב בר גיורא. “אם יש בעיה מקומית צריך לטפל בה. להשמיץ את הרבנות הראשית זה לא שייך. אם יש גוף שנלחם בתופעות כאלו ואחרות זה הרבנות הראשית.
"זו זכות וחובה לעסוק בנושאי כשרות", אומר הרב בר גיורא, אך לא מתעלם מכך שיש רבנים שלא עושים די. “יש רבנים מקומיים שלא דואגים מספיק לכשרות. לא רוצים לריב עם בעלי העסקים, אומרים שהם מקרבים אותם לכלל ישראל דרך השיעורים שהם מעבירים. אין דבר כזה בכשרות".
"אין דבר כזה כשרות אלטרנטיבית. אי אפשר לפגוע ברב המקומי”, מבהיר הרב בר גיורא. משרד הדתות צריך להילחם נגד הרב המקומי? זה לא יעיל ולא שייך. הבעיה היחידה בנושא היא שהמדינה לא מוכנה לשים פרוטה על העסק. משם נובעים כל הבעיות של המשגיחים שלוקחים כסף שחור".
"זו החלטה של מדיניות של משרד האוצר ומשרד הדתות הם הם יכולים או רוצים לממן את השינויים הנדרשים. בעלי עסקים אומרים לי "למה שאשלם בשביל ההשגחה, אני מממן את השוטר?”. ככה הם מסתכלים על המשגיח. צריך לקחת אגרה מבעלי העסקים אבל השאלה היא כמה אפשר לגבות? אם יש אולם גדול אפשר לדרוש כסף אבל יש דוכן פלאפל שלא יכול לסגור את החודש, איך הוא יכול לשלם? אם נקים חברות כוח אדם חיצוניות הן יגבו עוד 30% שיגבו מהאנשים. לכן לא ריאלי להקים מערך כשרות אלטרנטיבי".
"בעולם מתוקן המדינה הייתה צריכה לגבות את הכסף בצורה מסודרת מבעלי העסקים ומי שתתן את הכשרות זו הרבנות המקומית. אין קשר לרבנות הראשית שעוסקת בכשרות באופן כלל ארצי. זה הדבר הכי תקין. מבקר המדינה יצא נגד התלות בין המשגיח למושגח אבל מצד שני המדינה לא מוכנים להשקיע במדינה. זו הבעיה", תוקף הרב בר גיורא.
הרב בר גיורא מבהיר כי בניגוד לשם שיצא לרבנות הראשית, הם הגוף היחיד שנלחם בבעיות כשרות, כשהבד"צים לא עושים כלום. “הבד"צים לא יודו בחיים שיש להם בעיות. הם ימצאו את הכולות הבעייתיות ביותר כדי לתת כשרות גם אם יש כשלים חמורים. אנחנו לא מתביישים בטעויות. אין שום גוף ממשלתי שמפרסם הורדת כשרות מעסק בגלל חשש מתביעות, והיחידים שעושים את זה זו הרבנות הראשית. יש נגדנו תביעות ענק. משרד החקלאות ומשרד הבריאות מפחדים שיתבעו אותם אבל אנחנו פועלים באומץ. אנחנו לא רוצים שאף אחד יטעה, לא אדם עם כיפה ולא אדם בלי כיפה".