1.
"הטובים לתקשורת", אותה סיסמה אלמותית של השר אורי אורבך השוכב בימים אלו בבית החולים שערי צדק במצב קשה, היא פרפרזה על הסיסמה המוכרת לא פחות "הטובים לטיס", אך את השבוע הנוכחי ראוי לסיים בצמד מילים שהולם אותה הרבה יותר: "הרבנים בתקשורת"
במעין מתקפה מכוונת, החלו כבר בתחילת השבוע במפלגת יחד במצעד רבנים שכמוהו, כך נראה, לא היה כבר שנים. לאחר שהרב צבי טאו החליט שאינו תומך במפלגה החרד"לית, החזיר את תמיכתו באופן שקט ועדיין לא ברור האם הוא באמת תומך במפלגה החדשה או לא, הגיעו גם רבנים נוספים להכריז על נאמנותם ל'יחד'. כך, הודיעו הרב דב ליאור, הרב נחום נריה, הרב שמואל טל ונוספים על תמיכתם במפלגה וחלקם אף יצאו נגד הבית היהודי, בראשם הרב דב ליאור שהכריז "קשה להגדיר את הבית היהודי כמפלגה דתית".
קוריוז מעניין שמופיע מבעד למסך הרבנים הוא הרב דוד חי הכהן שיצא במכתב תמיכה ב'יחד' באמצע השבוע ואמר בדברים שהובאו ב'כיפה' "יחד הוקמה גם היא על מורשת מרן הרב קוק זצ"ל. אבל היא. מתכוננת למלא אחר כל ייעוד חזונו". ציטוט יפה אומנם, אבל כנראה ששמחתם של מפלגת יחד בנוגע לתמיכת הרב הבכיר מוקדמת למדי שכן ל'כיפה' נודע כי הרב מתעתד להוציא בשעות הקרובות מכתב תמיכה גם לבית היהודי בו על פי גורמים במפלגה הוא מתכוון לתמוך "כפליים".
2.
קשה לזהות מי בדיוק מרכיב את בסיס הבוחרים של 'יחד'. חרד"לים? חרדים? ימנים קיצונים? כפי הנראה לאף אחד אין תשובה על העניין, אך מה שבטוח הוא שהרבה תמיכה כרגע אין להם עם רק מעט יותר מ-4 מנדטים בסקרים המפרגנים.
בכירים בבית היהודי הגיבו השבוע בשיחה איתי בביטול לטענות לפיהן יחד גוזלת מנדטים מהבית היהודי. "מדברים על מפץ פוליטי ועל מעבר של החרד"לים מהבית היהודי ליחד", הם אומרים בלגלוג. "האמת הכנה היא שאנשי הר המור אף פעם לא הצביעו לבית היהודי אלא למפלגות החרדיות. בפעם שעברה הרב טאו אמר להצביע ליהדות התורה, לפני זה הוא אמר להצביע לש"ס. מה שקרה הפעם זה שהם עברו ליחד ומשם הם עושים קולות כאילו הבית היהודי מתמוטט. נו באמת".
מחזקת את ידיהם של אותם בכירים גם אורית סטרוק שטענה היום בראיון שבסופו של דבר הקרב הוא בין הליכוד, המחנה הציוני, יש עתיד והבית היהודי ויחד אינה מהווה פקטור אמיתי. "עם שלושה מנדטים", היא אומרת כשהיא מורידה מנדט שיועבר לברוך מרזל שכנראה ילך לאופוזיציה, "'יחד' לא יכולה להיות לשון מאזניים. זה לא אפשרי. יכול להיות שאם הם יעברו את אחוז החסימה הם יצטרפו לממשלה, אבל הם לא אלו שיקבעו את האופי שלה ואת המשקל הסגולי שבה. רק מפלגות גדולות משחקות במגרש הזה."
אז האם ליחד יש את תמיכת הרבנים? אולי. אבל יש סיכוי לא רע שזה כל מה שיש להם. את אותו הגרעין הקטן של הרבנים הצועקים 'זאב זאב' נגד הבית היהודי, כשבפועל הציבור עדיין הולך לבית היהודי, או למפלגות האחרות, כדוגמת הליכוד, יש עתיד או כולנו. מבחן התוצאה אגב יקבע ביום הקלפי, כשיוני שטבון יוכיח שהוא נציג החרד"ל או נציגם של מיעוט רבנים שאומנם הינם בכירים ומכובדים, אך כנראה שאינם מובילים קהל משמעותי אחריהם.
3.
ומשם לבית היהודי. בתפנית משמעותית במיוחד הוציאו היום בבית היהודי פרסומת בו נראים ראשי המפלגות הגדולות כשהם חובשים כיפה או כיסויי ראש לנשים תחת הכותרת 'כולם רוצים להיות בציונות הדתית'. אם יש דבר אחד שאפשר לומר בוודאות הוא שבנט מתחיל באמת לחשוש, ויש לו ממה. בסקרים האחרונים שבוצעו, לאחר פרשיית אוחנה, יש לו במקרה הטוב 14 מנדטים, ובמקרה הרע 12 מנדטים בלבד. אומנם, זו לא ירידה מהמצב בו הבית היהודי נמצא היום אבל יש עוד חודש וחצי עד הבחירות והיד עוד נטויה. בנט מתחיל לגשש אחר הציונות הדתית בניסיון לקבל חזרה את בסיס המצביעים, אותם אלו שאמרו שהוא אח, והוא קרא להם אחים, וכעת כמעט מתרחש כאן קרב ירושה של ממש.
 |
|
(צילום: הבית היהודי)
|
בשיחות שניהלתי השבוע עם כמה רבנים ליברליים השבוע התגלתה לי אמת מטרידה - גם הליברלים לא בטוחים שבנט עדיין עושה את הדברים נכון. לא מפתיע שהרבנים המזוהים עם החרד"ל תוקפים את בנט, אך הבעיה מתחילה כשרבנים בכירים בציונות הדתית שוודאי לא מצביעים למפלגת יחד או למפלגות החרדיות מגדירים את המצב כ"איבוד הרוח".
"התחושה היא שהבית היהודי איבד את הרוח", אמר אחד הרבנים. "ברור לי לחלוטין שמנהיגיו של הבית היהודי מחוברים לציבוריות הדתית לאומית אך ההרגשה היא שהרוח המתלהבת שאפיינה את התנועה לא קיימת עוד. בדרך כלל מי שאחראים על הרוח הם המחנכים והרבנים אבל כנראה שמשהו ברוח לא עובר נכון בשבועות האחרונים".
כששאלתי האם נעשה לבית היהודי עוול בימים האחרונים, בעיקר על רקע פרשת אוחנה, נעניתי באנחה. "אני לא יודע אם עושים עוול למפלגה או שהיא עושה עוול לעצמה. הם חייבים להבין שמפלגה שלא תדבר בצורה רוחנית, שלא יהיה לה חיבור עם הרוח שלה, תתקשה להציב חזון ויעדים שילהיבו ציבורים רחבים".
4.
בציונות הדתית הוציאו בשבוע שעבר כרטיס צהוב לנפתלי בנט ונראה שהוא הבין אותו היטב. זה דבר אחד לדבר על מפלגה רחבה אך דבר אחר לגמרי לעשות דברים מאחורי הגב של הציונות הדתית. כן, אנחנו בעד איילת שקד, כן אנחנו בעד חילונים במפלגה, אבל לא להביא חילונים רק בשם היותם חילוניים, לא להביא מזרחיים רק כי הם מזרחיים כי מדובר בעלבון לאינטליגנציה. הבעיה היא לא באוחנה, אמרו הבוחרים, הבעיה היא בבנט, אם הוא חושב שהוא יכול לעשות כל מה שהוא רוצה ולצאת נקי. בואו נקווה שהוא אכן הבין את המסר.
בעוד השעות נוקפות, וסערה רודפת סערה, אין ספק שהאדם שחסרונו מורגש ביותר הוא אורי אורבך. המבוגר האחראי. לא בטעות מאמר זה נפתח בציטוט של אורבך שנחשב לאדם שהצליח לייצב את הכל, ולא לחינם הטור גם מסתיים בציטוט שלו. אורי, אתה חסר מאי פעם ואין ספק שצריך אותך חזק ובריא, כי עם ישראל, הציונות הדתית, כולנו, צריכים אותך חזק לצידנו. "אני לא מפחד מפצצות חכמות, אני מפחד מיהודים טיפשים", אמר אורבך וידע מה הוא אומר.