יום השואה הבינלאומי תליונים עם דמות משה רבינו אוחז בלוחות הברית התגלו בחפירות בסוביבור

תליוני "שמע ישראל" נחשפו בחפירות ארכיאולוגיות במחנה ההשמדה בסוביבור שבפולין. התליונים התגלו באזורי ההתפשטות שלפני הכניסה לתאי הגזים, ובסמוך לאחד הקברים ההמוניים

חדשות כיפה חדשות כיפה 27/01/22 12:16 כה בשבט התשפב

תליונים עם דמות משה רבינו אוחז בלוחות הברית התגלו בחפירות בסוביבור
תליון שהתגלה בקבר ההמונים. "אל מלך נאמן", צילום: יורם חיימי, רשות העתיקות

רשות העתיקות הודיעה היום (ה'), יום השואה הבינלאומי, כי נחשפו שלושה תליונים שעליהם מופיעה דמותו של משה האוחז בלוחות הברית, ובצידם השני תפילת "שמע ישראל". התליונים נחשפו בחפירות ארכיאולוגיות המנוהלות בעשור האחרון במחנה סוביבור. את החפירות מוביל צוות הארכיאולוגים ויטק מזורק מפולין, יורם חיימי מרשות העתיקות ואיבר סחוטה מהולנד, בעזרתם של תושבים מקומיים.

דמות משה ולוחות הברית על תליון

דמות משה ולוחות הברית על תליון צילום: וויטק מזורק

מראה התליונים, העשויים מתכת, שונה זה מזה, ונראה כי הם צוירו בעבודת יד. מחקר שהתבצע בשנה האחרונה העלה כי מקורם היה במזרח אירופה - בלבוב שבאוקראינה, בפולין ובצ'כיה. "בסיפור צובט הלב הזה של התליונים, רב הנסתר על הגלוי", אומר יורם חיימי, מנהל החפירה מרשות העתיקות.

"אנחנו מזהים פה מן דפוס, אולי אופנה שהיתה מקובלת בקרב הקהילה היהודית במזרח אירופה - תליונים שמצד אחד שלהם מופיעה קריאת שמע ומהצד השני, מופיעים משה ולוחות הברית, אבל לא ידועה לנו סיבת החיבור המסויים הזה. האם תליונים שכאלה חולקו בבית הכנסת ע"י הקהילה היהודית? האם הם יוצרו ע"י צורפים בהזמנה פרטית? המחקר עדיין מתנהל, ואנחנו מזמינים את הציבור להוסיף לנו מהמידע שברשותו", אמר חיימי.

תליון אחד מבין השלושה, נחשף בחפירות ארכיאולוגיות שחשפו את צריף הנשים, לפני כניסתן לתאי הגזים: מרצפת הצריף נפלו עשרות תכשיטי נשים וסיכות שיער, ובהן גם התליון. תליון נוסף, בו מופיעים על לוחות הברית מספרים בכתב לטיני, התגלה ברחבת ההתפשטות במחנה II. תליון שלישי, ממנו השתמר רק הצד של קריאת שמע, נחשף בסמוך לאחד מקברי האחים.

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "התגליות המצמררות, האישיות והאנושיות, חושפות בפנינו את החוט המקשר בין יהודים לאורך הדורות – למעשה, זהו חבל עבות בן אלפי שנים, של תפילה ואמונה. החשיפה המרגשת מזכירה לנו, שוב, את חשיבות הישיבה במדינה משלנו, ואת חובתנו לחשוף את העבר, להכיר אותו וללמוד ממנו. אני מברך את ארכיאולוג רשות העתיקות, יורם חיימי, על יוזמתו לערוך חפירה ארכיאולוגית במחנה ההשמדה, ובכך להביא את השואה לכדי מוחשיות, למול מופעים של הכחשה ושנאה".