חדשות כיפה

"קולות רבים מתקיפים את כל רשויות השלטון"

הרב יובל שרלו מתייחס לפרשת הנערים העצורים והביקורת כלפי השב"כ ואומר כי "קולות רבים מתקיפים את כל רשויות השלטון." "שלומם וחירותם של הילדים צריכים להיות בראש מעייננו"

הרב יובל שרלו

הרב יובל שרלוצילום: אריה כץ

הרב יובל שרלו מתייחס היום (ה') למעצר הנערים החשודים בטרור יהודי ולביקורת המופנית כלפי חקירות השב"כ. "קולות רבים מתקיפים את כל רשויות השלטון: את הצבא ומפקדו, את המשטרה ומפקדיו, את השב"כ ומפקדיו, את ראש הממשלה ושריו, את רשויות המשפט. לא מדובר בביקורת בלבד. כבודם, שלומם וחירותם של הילדים צריכים להיות בראש מעייננו."

הרב יובל שרלו פרסם מאמר בדף הפייסבוק שלו בו הוא אומר כי המצב בו אנו נאלצים לגבש את העמדות שלנו שלא על בסיס עובדות מוצקות הוא מצב לא בריא. "אוי לנו שאנו חיים בתרבות שקר, מניפולציות, ספינים ודומיהם, ושאין אנו חשים כי כל הצדדים כולם מדייקים בלשונם, בעובדות, בידיעות ובכל הדברים שהיינו יכולים לברר מתוכם את השקר מתוך האמת. אין לנו ברירה אלא לא להאמין לשום דבר שמפורסם, מכל הצדדים, אלא אם כן מדובר בדברים גלויים לעין כל, או בדברים שבקריאה מדויקת אנו מזהים שכל הצדדים גם יחד מסכימים בהם עובדתית. זהו המצב האיום והנורא, המותיר את המרחב להשפעה מניפולטיבית על כל אחד מאתנו. כל כך צריך להיזהר."

"אין לנו אלא לנהוג כדברי הגמרא בסוגיה העוסקת בסיפור גדליה בן אחיקם, ולומר כי אסור לנו להתעלם מכל דבר שנאמר, אולם אסור לנו גם להתייחס לכך כאל עובדה. כל מה שנאמר ברשות הציבורית הוא סיפור, ויש להתייחס אליו כאל סיפור, זולת כאמור אם הדברים גלויים לעין כל, או אם כל המספרים מספרים פחות או יותר את אותו סיפור."

הרב שרלו מבקש לשתף בתמונת המצב כפי שהיא נראית בעיניו רק מתוך המקורות הגלויים והמוסכמים ושואל מספר שאלות כדי לנסות ולצייר את תמונת עולמו:

"האם קיימים בתוכנו אנשים הסוברים כי צריך לפעול בדרך מעשית באופן שאינו מקבל את מרות השלטון, חוקיו וכלליו? מדברים גלויים שנאמרים אנו רואים שכן. אנו רואים שיחות מפורשות המדברות על אי-הלגיטימיות של השלטון; אנו קוראים כי יש ללמוד מדוד שהלך לסייע לאנשי קעילה שמותר לעשות פעולות מלחמתיות גם לא דרך העשייה השלטונית וכדו'. האידיאולוגיות האלה קיימות בתוכנו. לא זו בלבד, אלא שקולות רבים מתקיפים את כל רשויות השלטון: את הצבא ומפקדו, את המשטרה ומפקדיו, את השב"כ ומפקדיו, את ראש הממשלה ושריו, את רשויות המשפט. לא מדובר בביקורת בלבד. בחלק מהמקרים מדובר בטיעונים על חוסר הלגיטימיות של פעולתם, על כך שהיהודים כלל לא חשובים בעיניהם אלא רק הערבים, ועוד ועוד. זה מצטרף כמובן להתקפות משמאל על מי שנוח לשמאל הקיצוני (לא המרכזי) לתקוף, כאשר המדיניות לא נראית לו, ולטעון לחוסר לגיטימיות. זה מסכן אותנו.

האם אפשר שחס ושלום דברים אלה יתורגמו לשפת המעשה ? בוודאי. כדברי רבנו הגדול באגרות הראי"ה כ: "וצמצום גמור בין הדעות והמעשים א"א כלל לעשות, מפני שהמעשים נגררים בע"כ ברב או במעט אחרי הדעות". לאמור: פעולות אנרכיסטיות, בצורות שונות, אורבות לנו. הן יכולות להיעשות על ידי רשויות שלטון החורגות מסמכותן; הן יכולות להיעשות על ידי נערים ופורעים. לא לחינם דיברו חכמים על החובה להיזהר בכבודה של מלכות. את חשבון הנפש צריכים לעשות גם רשויות השלטון, וגם אלה שמערערים על הלגיטימיות שלהם.

האם קיימת סכנה מקבוצות קטנות המרססות גרפיטי, זורקות אבנים ופוגעות ברכוש ? יש הטוענים שכלל אין קבוצות כאלה, והכל הוא מעשי הפלשתינאים, שבכוונתם להטעות את העולם ולהציג מצג שווא. הציבור צריך לבחור האם הוא מקבל את הפרשנות הזו למציאות. אני פוחד שמדובר בטמינת הראש בחול, שמסכנת אותנו מאוד, כפי שנראה בהמשך.

למצולמים אין קשר לכתבה

למצולמים אין קשר לכתבהצילום: פלאש 90

בהנחה שפעולות אלה קיימות, עד כמה הן מסוכנות ? התשובה לשאלה זו צריכה להינתן על ידי מומחי ביטחון. חלקם אומרים שהדבר לא נורא; אני נוטה לעמדת אלה שטוענים שהסכנה גדולה מאוד: לא הגרפיטי הוא הנשק. הסכנה היא כפולה. ראשית, גם פעולה נגד רכוש יכולה להסתבך, וגם זריקת אבנים יכולה להרוג, גם אם לא זו הכוונה מלכתחילה. אולם הסכנה העיקרית של פעולות אלה היא אחרת – היא מחוללת התססה: התססת הציבור הנוצרי נגד מדינת ישראל על ידי פגיעה בכנסיותיו; התססת הציבור הערבי על ידי פגיעה במסגדיו; התססת הציבור הפלשתינאי, שגם כך אין הוא אוהב ציון. חלק מדברים אלה נאמרים בפומבי כאידיאולוגיה. עובדה היא שמדובר במאות אירועים בשנה. מסוגים שונים. גם אם נטען כלפי הנתונים המתפרבמים שהם נכונים אך ורק ב50% המספרים הם מבהילים. חלק מהמשמעויות של מדיניות זו ראינו בפינוי שני המכולות בעמונה."

הרב יובל שרלו מדגיש כי טרור האבנים פועל ביהודה ושומרון בעיקר כלפי היהודים. "כמות האבנים המתקיפות, המארבים, ההרוגים מטרור זה – גדולה לעין ערוך מאשר ההפך. את העובדה ש"אבנים יכולות להרוג" למדנו על בשרנו שלנו, לא פעם. לא פעמיים. ברם, למשוואה הזו חובה להכניס שני עניינים: ראשון בהם הוא העובדה שמול האויב מתייצב צבא, שב"כ, זרועות ביטחון נוספות, שפועלים בכל כוחם כדי להגן על המתיישבים. שני בהם הוא שהדבר אינו מעמעם את החומרא העומדת לעצמה של פגיעה באנשים שאינם במעגל הלחימה. אין לי שום מושג מי גרם למותה של הפלשתינאית, ותמיד צריך להיאזר בסבלנות, אולם אם חס ושלום אכן הדבר נעשה על ידי ילדינו – הדבר חמור מאוד, ואנחנו צריכים להיות אלה שמעוניינים לחקור את המקרה ולהסיק ממנו את כל המסקנות. הדבר אינו מעמעם במאומה את המאבק הבלתי מתפשר שצריך להיות כלפי הטרור הערבי."

הרב שרלו שואל אם אכן מדובר בסכנה. "להבנתי, כן." הרב שרלו מסביר כי הדבר מסכן בראש ובראשונה את העושים פעולות לא מוסריות, "כי אדם הפועל באופן לא מוסרי הוא חוטא ופושע. הוא מסכן את הנפגעים, ואת אלה שנהרגים על לא כוול בכפם. הוא מסכן את התיישבות, שכן התורה מלמדת שחלק מאחיזתנו בארץ הקודש מבוסס על מניעת שפיכות דמים. התורה מלמדת שלא נצליח להיאחז בארץ אם לא נהיה מוסריים, ונשפוך דם נקיים. לא זו בלבד אלא שאם יתברר שמדינת ישראל גם אינה מסוגלת להשליט חוק וסדר ביהודה ושומרון – הלחץ עליה ילך ויגבר, ולגיטימיות האחיזה שלנו שם תתערער. בשל כך, הוא מסכן גם את מדינת ישראל. אנחנו חייבים לראות בשב"כ שליחי מצווה לטובת ישוב ארץ ישראל וביטחונם, וזאת בלי לעמעם כהוא זה את המאבק כנגד חציית הגבולות."


"מהי ההחלטה העיקרית שהחברה בישראל צריכה לקבל?" שואל הרב שרלו. "האם להתייחס למקרים שאותם חוקרים כאל פשיעה רגילה, וממילא מי שמטפל בה הוא המשטרה, כמו שהיא מטפלת בזורקי אבנים מסיבות אחרות, וממילא הדבר צריך להיעשות בכללים הרגילים של זכויות נחקרים, או שמדובר במאבק הדומה למאבק בטרור, ומי שצריך לטפל בו הוא השב"כ, והכללים של מאבק בטרור הם אחרים. זו השאלה העיקרית, ולא ניתן להתחמק ממנה. כל דיון על מה שאירע בשבועות האחרונים חייב להתחיל מנקודה זו. אני מאמין כי לטובת המוסר, לטובת ההתיישבות, לטובת מדינת ישראל, ובסופו של דבר – גם לטובת אלה המבקשים לפעול שלא כחוק, אין דרך אחרת להתמודד עם הבעיה אלא דרך השב"כ. הסובר אחרת טוען טענה לגיטימית, אולם לדעתי הוא טועה בטעות חמורה, ומסכן את עצמנו מכל כיוון. אנו אפוא צריכים להודות בהודאה גדולה לשב"כ שעקרונית ממלא את התפקיד הזה, ועושה לילות כימים כדי להגן על מדינת ישראל ועל ההתיישבות, בכל אגפיו. הקריאות לסגירת המחלקה היהודית הן טעות גדולה, ואנו עלולים לשלם מחיר יקר אם אכן כך יקרה. מי שייפגע מזה הוא בראש ובראשונה – אנחנו."


"האם הדבר אומר שמותר לכוחות הביטחון לפעול בכל דרך ? התשובה לשאלה זו צריכה להיות לא ולא. בשום אופן. הכללים הם אמנם כללים שונים מחקירות משטרה וזכויות נחקרים, אבל אין הדבר אומר שאין כללים ואין מעצורים. זו עמדת החוק; זו עמדת בתי המשפט; זו צריכה להיות עמדת כל אדם מוסרי. כבר לפני זמן רב טענתי שצריך לעשות ועדת בדיקה כדי לבחון את הגבולות, ואת השמירה עליהם. פסיקת בית המשפט קבעה במפורש כי נחצו קווים, ולא ניתן להסכים לכך בשום אופן. כתבתי על כך מזמן, ואני חוזר על כך עוד ועוד. לא זו בלבד, אלא שאם מושגות חס ושלום הודאות שווא – הרי שהפושעים האמיתיים אינם מאותרים ואינם ממוגרים, ואילו חפים מפשע משלמים מחיר. זה איום ונורא. בשל כך, לא ייתכן שהנושא לא ייבדק, ולא תיקבע מערכת טובה יותר לפיקוח על יישום הכללים. דווקא הידוק הקשר בינינו ובין השב"כ הוא הערובה לנכונות להתמודד עם הליקויים החמורים. ככל שנעבוד ביחד למען מטרות אלה כן נגבש את הדרך הראויה."

"כאבי הגדול על המחיר שהילדים משלמים, והנזקים הקשים שכנראה נגרמו להם, אינו מופנה רק לשב"כ. הוא מופנה גם אל כל אלה שהביאו אותם לידי כך. חובת הסקת המסקנות מופנית לא רק אל השב"כ. העובדה שהגענו למציאות זו טמונה גם במערכת האידיאולוגית, במערכת החינוכית, במאמנים ומדריכים כיצד לעמוד בחקירות שב"כ, ובעוד גורמים שהם חלק בלתי נפרד מהסיפור. כבודם, שלומם וחירותם של הילדים צריכים להיות בראש מעייננו, ובד בבד עם ההגנה עליהם מפני חציית הגבולות כלפיהם חובה עלינו לשאול את עצמנו כיצד הם הגיעו למציאות הזו. לוואי ונשוב לחידוש האמון בין אזרחי מדינת ישראל ובין מוסדות השלטון, בין המתיישבים ובין כוחות הביטחון, ונוכל ביחד לעשות את הדברים הנכונים בדרך הנכונה."

עקבו אחרינו בטוויטר
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

פינוי הקצין הפצוע לבית החולים, אמש צילום: מאיר אבן חיים, פלאש 90

פיגוע בכלא קציעות: שני סוהרים נדקרו

קרא עוד