שנת התשס"ז כנראה תיזכר בתולדות ההיסטוריה כשנה שבה כלום לא השתנה. ראש הממשלה נשאר דבוק לכסאו ומסרב בכל תוקף להתפנות למרות מחדליו, הקסאמים ממשיכים "לנחות" משום מקום על שדרות והסביבה, עם ישראל נתמך על ידי נדבנים, אחוז המובטלים מרקיע שחקים, המגורשים עדיין תקועים בקראווילות, ואיום המלחמה שתפרוץ מחר בגזרת לבנון/סוריה/עזה מופיעה כל יום בכותרות החדשות.
אבל בכל זאת דברים זזים פה, אם לא בכוח הרצון, אז בכוח המשיכה. על אף שהיה קשה למצוא את אותם אירועים שהשפיעו על אופיה של השנה החולפת, ובמיוחד את האופטימיים שבינהם (מתי כבר ימציאו פינצטה וירטואלית?), העקשנות משתלמת. תשאלו את החמאס.
ארגון השנה:
בכל מקום שאמור לשרת את הציבור, תמיד אפשר למצוא את זה שלא מפסיק להניע את הפה, ומולו את ההוא שלא מפסיק להזיז את הרגליים.
לכן, תואר ארגון השנה מוענק ללא ספק לארגון רבני "צוהר", שעובד, עובד, עובד והכי חשוב - עובד. יצא לי לראות השנה לא מעט דפי משוב של ארגון "צוהר", ומכיוון שהבקשה העיקרית שם מצד הציבור החילוני היא להרחיב את טווח הסמכויות של הארגון מעבר למה שהם כבר מבצעים, אפשר אפילו להגדיר את התואר כ"ראוי לשבח".
איך סבא עליו השלום היה אומר? "הכובע לא קובע והמגבעת לא קובעת. צא לעבוד!".
חסידות השנה:
אז השנה היו לנו שתי חסידיות שהתחרו באופן די צמוד על כותרות העיתונים. אחת היא כמובן חסידות חב"ד המוכרת הישנה והטובה, והשניה - חסידות סאטמר שתפסה כותרות בעיקר בעקבות עסקאות הנדל"ן המוצלחות (במאוד מאוד) שעשו.
אך מכיוון שהמרוץ היה בהחלט צמוד, ומכיוון שההגיון אומר שאנשי חסידות חב"ד עסוקים מדי בכדי לעקוב אחר התארים המוענקים להם, וחסידי סאטמר לא יכנסו לאתר ציוני שכזה, החלטנו אני, אנוכי ועצמי (להלן: הוועדה) להעניק לשתי החסידיות את תואר "אוהבי ישראל", ולהרבות אהבת חינם בפתיחת השנה החדשה (שי חינם לקוראי הטור- תרסיס להמסת רגעים דביקים).
 |
|
חלוץ של דור חדש
|
איש השנה:
יש כל כך הרבה אנשים עם אומץ שמגיע להם השנה צל"ש. החל ממסעודה משדרות שעוד לא ברחה מהבית, וכלה בחיילי צה"ל שמחרפים נפשם על מזבח הדימוי התקשורתי של נבחרי הציבור, יום יום ושעה שעה.
אבל תואר האדם האמיץ ביותר בציבור הדתי, מוענק ללא ספק לרב המוערך ויחד עם זאת המותקף ביותר בציבור שלנו - הרב יובל שרלו.
לא רק שהוא עסק השנה בעניינים שבוערים לדורנו וזוכים להתעלמות מכוונת משאר הרבנים, אלא הוא גם עשה זאת מעל דפי הרשת, והביא זאת לידיעת הציבור כולו, כשהוא לא מפחד גם לתקן את דבריו ולמקדם לאחר מכן. חלוץ של דור חדש.
נדבן השנה:
לא, זה לא ארקאדי גאידמק, שתרומותיו נראות יותר כמו שוחד ציבורי ומקור הכסף שלו, אם להשתמש במילים עדינות - לא היה מקבל אפילו את חותמת הכשרות K.
תואר נדבן (או שמא נדבני) השנה מוענק לארגון פעמונים, שנחיצותו ותרומתו השנה בלטו במיוחד מול תוכנית הבידור "משפחה חורגת", בה היו צריכים המשתתפים לחשוף את קרביהם מול עם ישראל רק כדי לקבל הדרכה פיננסית ואישית, שלרוב הזכירה יותר מסע גיבוש של השייטת מאשר יעוץ אישי תומך (ובזאת תואר מפחיד השנה מוענק אחר כבוד למאמן האישי אלון גל. אמאל'ה!).
אם יש לכם ספק מה לעשות עם מעשר הכספים שלכם ממשכורת המינימום המכובדת, או לאן לשלוח את הכפרות - הנה לכם הכתובת.
נפילת השנה:
דווקא בקטגוריה העצובה הזאת יש הרבה יורשים לכתר והרשימה בהחלט ארוכה ומכובדת(?):
הנשיא לשעבר משה קצב, ח"כ חיים רמון, הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, עמיר פרץ, ח"כ אברהם הירשזון, מפלגת הגימלאים, מפלגת המפד"ל, פרשת האסיר בני סלע, ואפילו ג'קו אייזנברג (ההוא שזכה בכוכב נולד ושכח לסגור את הפה).
אבל הנפילה הכואבת של השנה שמורה למשפחת יונה ולחברת "חפציבה", שגרמה לעשרות אלפי אנשים ליפול יחד איתה נפילה כואבת. אלפי אנשים הפכו חסרי בית, איבדו מאות אלפי שקלים ועתידם התפוגג להם בין הידיים.
וכמו שאבא אוהב לעשות, אסכם את העניין בברכה המקורית:
בפתיחת תשס"ח- נברך שתהה זו שנת סידור חפציבה. ובא לציון גואל.
שיר השנה:
נכנסתם כבר לקצב?
כי אין ספק שהייתה זו שנה פורחת לתעשיית המוזיקה החסידית. השנה נצפו עשרות דיסקים לזמרים ישנים כחדשים. אם פעם המתלבט הסדרתי החזיק בחנות הדיסקים ביד אחת את הדיסק של מרדכי בן דוד, וביד השניה את הדיסק של אברהם פריד, היום הוא צריך עגלת קניות כדי להתלבט כנדרש וללבן את הסוגיה כראוי.
אבל בגלל שתמיד הייתי גרועה בללבן סוגיות, דווקא היה לי קל לבחור - "שיר למעלות" בסגנון ראפ זכה אצלי למקום של כבוד. הסכיתו הסכיתו.
 |
|
חדש בערוץ
|
מתכון השנה:
כמה פעמים השנה מצאתם את עצמכם בהיכון עם דף ועט מול תוכנית בישול מפורסמת, ושירבטתם במרץ שלא היה מבייש בחינת בגרות בספרות, רק כדי לגלות שהמרכיב העיקרי בעוף הצלוי הוא חלב העיזים?
אז במיוחד בשבילכם, החל ערוץ האוכל השנה לסמן את המתכונים הכשרים מראש בסמל בולט, ואף צירף לשורותיו עוד שפים שמומחים בבישול אוכל כשר. ודי להיות קטנוניים. אז מה אם אף אחד לא רואה ערוץ המתכונים.
תופעת השנה:
אין ספק שהתופעה הכי מתוקשרת בשנה האחרונה באתרי היהדות, היא תופעת ה"דתי לייט". זה לא שהיא לא הייתה שם כל השנים, פשוט בשנה האחרונה עם הקמת ערוצי יהדות מתחרים באינטרנט, ערוץ שגם ככה אם להודות על האמת לא נושא פוטנציאל חדשותי משהו, תרים העורכים אחר סקופים ובצר להם גם בונים תופעות.
כנראה שבקצב היהדות "המתחדשת", שנה הבאה נזכה לקרוא על "תופעת ההתחרד"לות" ובבאה אחריה על "תופעת הרפורמים". ואז מה אם זה כבר היה - רטרו זה דבר אופנתי. תסתכלו מסביב.
צ'יזבט השנה:
הפרס הזה שמור לאיראני שחטף מטוס נוסעים איראני, נעצר, נכלא בישראל והחליט... להתגייר.
הבחור שעבד בחברת תעופה איראנית, מאוד רצה להגר לישראל, אך מכיוון שאין בין המדינות קשרי ידידות, הוא אירגן לעצמו הגירה בנוסח איראן.
הוא חטף מטוס נוסעים שהיה בדרכו למפרץ הפרסי והכריח אותו לנחות בישראל. כאן הוא בילה כארבע וחצי שנים בכלא, ואחרי שהשתחרר אומץ ע"י הקהילה האיראנית באילת.כיום הוא מנהל משמרת בחנות נעליים ובזמנו הפנוי לומד יהדות, מעוניין להתגייר ומחכה בכליון עיניים לכלה יהודיה.
ואם בשבוע הבא תקראו על איראני שחטף מטוס ישראלי והכריח אותו לנחות באיראן, סביר להניח שהוא פשוט קרא את סיכום השנה שלנו, והתחרט...
ולסיום:
במקום שנה טובה - אני מזמינה אתכם להיכנס לכאן
כמה בעצם לנו טוב עכשיו, הא?