פרשיות השבוע

כמיטב המסורת (כידוע, כל דבר שעושים פעם אחת, הופך אחרי שנה למסורת שחייבים לעשות גם בפעם השניה), גם השנה המדור משתדל להתרחק מהסיבות שהביאו לחורבן בית שני, ומנסה לשים בצד - ביחד עם הנקניקיות, הכביסה ומכונת הגילוח - גם את שנאת החינם, לפחות עד אחרי תשעה באב. השבוע - רק מילים טובות.

נאחזים בקרקע

לבקשת הגולשים, ולמרות העובדה שלמדור עדיין אין דעה מגובשת בעניין, כמה מילים (טובות, כמובן) על רפורמת הקרקעות. מילה טובה ראשונה ליוזמי החוק - עם כל ההתנגדות הציבורית אליו, יש לו לא מעט צדדים חיוביים; מילה טובה שניה למתנגדי החוק בכנסת ומחוצה לה, שלא נתנו לו לעבור בשקט והפכו אותו לדיון ציבורי; מילה טובה שלישית ואחרונה להפעם, לחברי התנועות הרבות (בנ"ע, הנוער העובד והלומד, הפורום המשפטי למען א"י, השומר הצעיר, חוג הפרופסורים לחוסן מדיני, מחנות העולים ועוד תנועות שאינן נפגשות הרבה אחת עם השניה) שהתאחדו באופן די נדיר להפגנה משותפת נגד הרפורמה. חבל שאיחודים כאלה אינם מתבצעים בתדירות גבוהה יותר, יש עוד כמה מכנים משותפים להילחם עליהם.

מאחדים את השורות (צילום: יחצ)

מכתב למערכת

מילה טובה לעיתון "מעריב", על מאמר מוצלח במיוחד שפורסם במסגרת עמודי הדעות שלו (דבר שלא קורה כל יום) ביום רביעי האחרון. מבחוץ, זה נראה כמו סתם מאמר כלכלי. מבפנים, הוא כלל עידוד לחיי צניעות והסתפקות במינימום הנדרש - דבר שלא קוראים בעיתון כל יום - תוך חיזוק וביסוס מפסוקים ודברי חז"ל בעניין.

נכון, את המאמר כתב הרב אבינר, אבל לא חכמה להגיד לרב אבינר מילה טובה. החכמה היא להגיד אותה גם למערכת.

היורש החדש של ב. מיכאל? (צילום: אלנתן גוטוירט)

מה התכלית של זאת הנפילה

מילה (ואולי נקודה) טובה גם לכמה מעיתוני סוף השבוע האחרונים, לא-דתיים ברובם, שכתבו בהרחבה על מצבם הכלכלי הקשה של שולי ומיכל רנד, שעם כל ההצלחה - עדיין סוחבים חובות בסך לפחות 2 מיליון שקלים, מאז שניסו להקים תיאטרון יהודי די בכוחות עצמם. חשיפה תקשורתית לא נעימה, אבל אם היא תגרום לכמה אנשים להפסיק לצרוב דיסקים, ולאפשר לאמנים להתפרנס ממעשה ידיהם - היה שווה. וכמובן, חשוב לזכור שלבעלי חובות שאינם משיגים פרסום בתקשורת, יותר קשה.

הים לכולנו פתוח (2)

מילה טובה גם לחיל הים, שבסופו של דבר - אע"פ שכבר הוחלט לא לגייס אליו בני"שים בגיוס אוגוסט הקרוב, כפי שפורסם במדור לא מזמן - החליט ברגע האחרון (או ליתר דיוק - הרבה אחרי הרגע האחרון. המועמדים לחיל הים מישיבות ההסדר הולכים לעבור גיבוש כשחבריהם כבר מתגייסים) ללכת על זה גם השנה.

הבנישים ישארו בים

ואם בישיבות הסדר עסקינן, אז מילה טובה מגיעה גם לאיגוד ישיבת ההסדר. מקרי ההתעללות בצעירים בגדוד 74 של חטיבת השריון 188, הגיעו בימים האחרונים אל כלי התקשורת (לא נרחיב על כך את הדיבור, שהרי המדור שומר הפעם על טהרת המילים הטובות; לסקרנים שביניכם, יש מספיק עיתונים ואתרי חדשות שאין להם בעיה להגיד מילים רעות בתשעת הימים) בין השאר בזכות התערבות של האיגוד, שדאג הפעם לא רק לזכויות ולתנאים של בני הישיבות, אלא גם לנורמות המוסריות של צה"ל.

ותודה לחזירים

אבל מעבר לכל המילים הטובות, שכוייח השבוע מוענק לחזירים. כן, החזירים האלה עם השפעת. סיפור לא נעים במיוחד, אבל לפחות דבר טוב אחד יצא ממנו: פתאום כל דבר שקשור לחוץ-לארץ נהיה מפחיד. מה לא עשו כדי לגרום לאנשים לחשוב פעמים לפני שהם עוזבים - בפרט בשיא עונת הקיץ - את ארץ ישראל: מבצעי נופש בארץ, מסעות פרסום על כך ששווייץ האמיתית נמצאת בגולן וטוסקנה זה בעצם בבנימין, מאמרים תורניים נגד נסיעה לחו"ל, הכנסת עלוני השבת לתאים שלהם בבית הכנסת רק בסוף התפילה - שום דבר לא מנע מהמזוודות של המוני הנופשים להיסגר. עד שבאה שפעת החזירים, וכל מפגש קצרצר עם אדם שנחת כרגע מחו"ל - לא משנה מאיזו מדינה - מכניס אותנו לחרדה, שמא הוא נושא עמו את המחלה המדבקת. בכל פעם שהמחלה מתגלה ביישוב כלשהוא בארץ, מיד מחפשים את הטיפוס המתועב שהביא אותה מחו"ל. פתאום אותם אנשים שנסעו לראות עולם הפכו לאוייבי העם. אז נכון שמוקדם להתלהב מהעניין, וגם שפעת החזירים היא טרנד שיחלוף, וכשהוא יחלוף יתחזק בנו שוב הרצון העז לטוס לארצות הנכר - אבל למה להיות חזירים?

ותהייה קטנה לסיום

אחרי שהמדור לכלך קצת על התוכנית "כוכב נולד" לפני שבועיים, הוא מוכן להתייחס אפילו אליה בצורה מכובדת, ותוהה האם יש משהו מעבר לצירוף מקרים, בכך ששני המתחרים הדתיים נפרדו מהתוכנית בדיוק לפני תשעת הימים?

בברכת גם כשמחירי הבנייה עולים, את בית המקדש עדיין בונים באהבת חינם.