תכף זה יתחיל. הדיבורים על משבר המנהיגות, על מאבקי הירושה, על הציונות הדתית ביום שאחרי, וגם ביום שלפני, עד כמה הוא באמת השפיע על הציבור הדתי לאומי וכולי וכולי. אבל עד שכל הדיבורים האלה יתחילו באופן רשמי, יש לנו עוד כמה רגעי חסד של אמת, להתאבל באמת על אחד מגדולי הדור שעם ישראל איבד השבוע. יהי זכרו של הרב אליהו זצ"ל ברוך, ושימשיך להיות ברוך ולא נושא לפולמוסים.
 |
|
מגדולי הדור. הרב מרדכי אליהו זצ"ל (צילום: אלנתן גוטווירט)
|
הכבוד הראוי
באותו עניין: בני אדם רבים הגיעו לקרית משה לחלוק לרב אליהו כבוד אחרון. רבים דחפו ונדחפו בתוך ההמון כדי לחלוק לרב אליהו כבוד אחרון. רבים עיכבו את מסע הלוויה, שהיה אמור להסתיים לפני חצות הלילה, כדי לחלוק לרב אליהו כבוד אחרון. רבים ניסו להתקרב אל מיטתו של הרב עד ששוטרי יס"ם היו צריכים להרחיק אותם, כדי לחלוק לרב אליהו כבוד אחרון. מסע לוויה המוני הוא בהחלט דבר מכובד, אבל היו כמה תופעות ב"כבוד האחרון" הזה, שנראו כמו הדבר האחרון שאפשר לקרוא לו כבוד.
לא סופרים
שבוע הספר, שהסתיים השבוע ברוב הערים, נמשך עד מחר בערים הגדולות וימשך מן הסתם עוד חודשיים ברשתות חנויות הספרים, הוא הזדמנות לבדוק מה קרה בשוק הספרים בשנה האחרונה. אלו יצירות חדשות מעטרות את הדוכנים הפעם, אלו סופרים חדשים חותמים על ספריהם ועוד. כיוון שהמדור אינו מרבה להוציא את האף שלו מחוץ לתחומי המגזר, כי בשביל זה יש מספיק מדורים אחרים ברחבי האינטרנט, שבוע הספר הוא גם הזדמנות להתייחס בקצרה לחידושים במדפי הספרים של חובשי הכיפות, ולבדוק מה התרחש השנה בעולם הספרות הדתי-לאומי ההולך וצומח.
התשובה: כמעט כלום.
מי שמאמין
אחרי שהמדור הביע כבר פעמיים (אחת מהן רק בשבוע שעבר) את מורת רוחו משירו של קובי פרץ "אני לא בן של מלך", מן הראוי להודיע שכוכב הזמר המזרחי הופיע השבוע עם שיר חדש, "ישראל בטח באלוקים". אגב, השיר רק הושמע בפעם הראשונה (בביצוע משותף עם להקת אוף שימחעס) וכבר עורר את זעמם של מעריציו של אייל גולן, שטוענים שהשיר החדש נולד בהשראת "מי שמאמין לא מפחד", אותו הוציא מורם ורבם כבר לפני כמה שבועות. מעניין מה יקרה אם הם יגיעו לבית הכנסת השבת, להלל של ראש החודש; אולי הם יגידו שגם "ישראל בטח בה" נגנב מאייל גולן.
 |
|
אודה ה בכל לבב (צילום: יחצ)
|
אחד למיליון
שכוייח השבוע מגיע לרב משה אבועזיז, יהודי פשוט, מחנך, מפד"לניק, חובש כיפה שחורה ("זה בגלל אשתי"), אב לשמונה, שבמקרה גם זכה להיות הראשון שזוכה במיליון שקל ב"אחד נגד מאה", השעשועון שרץ על המרקע כבר כמה עונות, אבל רק עכשיו מישהו הצליח לזכות בו בפרס הגדול. ההתנהגות הצנועה, ההבטחה (מראש, לפני הזכייה) לנצל את המיליון הנכסף כדי לחתן את שמונת הילדים ולפרנס את האישה, ה"אודה ה בכל לבב" אחרי הזכייה, גרמו למדור להתפלל שאם כבר אנשים זוכים בשעשועוני טלויזיה והופכים בן-רגע לכוכבים, עדיף שזה יקרה במשחקי ידע כללי, ולא בכוכב נולד או האח הגדול.
 |
|
העיקר ששמח (צילום: יחצ)
|
ותהייה קטנה לסיום
מחילה מהקוראים הירושלמים, שאולי התהייה הבאה נובעת מחוסר בקיאות בשפת הדיבור שלהם, ואולי מדובר בכלל בסלנג עתיק עוד יותר מ"אגואים", אבל לפסטיבל התורן בבירה קוראים "פסטיבל אור בעתיקה". לא "בעיר העתיקה", אלא פשוט "בעתיקה". זה נשמע כמו שם חיבה קצת יותר ידידותי לאיזור המוקף חומות. יעני, אל תהיו כבדים. ככה אנחנו קוראים לה בחברה, "בעתיקה", בקטנה, בזרימה. "אחי, בואנשחק כדורגל בשכונה, נרד על מעורב בכיכר, נקפוץ לעתיקה". נשמע מגניב, באמת, בלי ציניות, השאלה היא רק אם יבוא אחר כך עוד שלב - "בוא לשים פתק במערבי"?
בברכת שחודש תמוז יהפוך כולו לששון ולשמחה. לא, מונדיאל לא מספיק.