פרשיות השבוע

איך לא? (צילום:foundphotoslj-cc-by)

בוחן כלליות ולב

אצל הדוסים, כמו אצל הדוסים, במקום השוואה בין מחירי קלמרי דורה, מחברות מאבן ירושלמית ותיקי גב ענקיים, תוכלו למצוא לקראת שנת הלימודים בעיקר התפלמסות בנוסח "אנחנו והם" ו-"פנינו לאן?"

כך באתר YNET ,קרא אורי אורבך בטורו לציבור הדתי לפתוח את שערי בית הספר ולקבל בזרועות פתוחות גם ילדים שאינם באים מבית דתי.ואם להשתמש במילים שלו בדיוק, אז: "סליחה על הפאתוס, הורים דתיים, אבל משימת הדור מוטלת על כתפינו."

ובאתר אנרגי מנגד (איך לא?) היה ניתן לקרוא את דעתה של יקרת פרידמן, הטוענת שמדהים אותה לראות "כיצד אנחנו הדוסים התיישרנו לפי הסטנדרטים העקומים של משרד החינוך, עד כדי כך שכל הפורש מהם כמתנשא ייחשב."

אכן. אין לאן להתחמק. כי אלול הוא זמן חשבון נפש לדוס הממוצע שחייב לראות עצמו כחלק מהכלל. כי בתקשורות אין חברה דתית מגוונת, אין בחירה חופשית בסגנונות בתי ספר שונים ואין ישובים מעורבים לצד ישובים נפרדים. יש כיפה סרוגה אחת ואידיאולוגיה שמשולבת בה קומפלט. אחד פלוס אחד ועדיף עם דבק מגע.

נכספים לתשס"ח

שנת השמיטה אמנם עוד לא החלה, אבל כבר מניבה פירות חדשותיים מעניינים ביותר כמו הסקר הבא, שנערך ע"י מכון סמית. בסקר נתגלה ש 62% מהציבור לא יודע שהשנה הקרבה היא שנת שמיטה,43% מהאוכלוסיה החילונית טוען ששנת השמיטה אינה רלוונטית לימינו ורק 31% מהציבור חושבים כי שנת השמיטה תשפיע על חייהם.

עוד ידיעה מעניינת, היא דבריו של הפרובוקטור הבלתי נלאה ח"כ אחמד טיבי שקרא לערבים שנתבקשו למסור לרבנות שטר ויתור על אדמתם, לסרב בכל תוקף. שטר הויתור נדרש מכיוון שהם מעבדים אדמה שאינה רשומה על שמם בטאבו ושייכת ליהודים.

אבל מעניין כיצד הידיעה על כך ששנת השמיטה הכילה פעם גם שמיטת חובות כספיים הייתה משפיעה על תוצאות הסקר או על דבריו של אחמד טיבי. עדת קראים חדשה?

הרב עובדיה יוסף (צילום: מיכאל יעקובסון)

הבדלי שמים וארץ

דבריו של הר עובדיה יוסף שוב מחוללים מהומות (מדומות) והפעם - דבריו על החיילים שנהרגו במלחמת לבנון השניה: "מה זה פלא, נהרגים חיילים במלחמה, שהם לא שומרים שבת, לא שומרים תורה, לא מתפללים בכל יום, לא מניחים תפילין בכל יום, זה פלא שהם נהרגים? לא פלא. השם ירחם עליהם, יחזיר אותם בתשובה שלמה" אמנם גם דוברו של הרב וגם רבנים אחרים (כמו הרב סתיו) יצאו להגנתו והסבירו שההקשר הוא הערבות ההדדית הרוחנית של כל עם ישראל, אך בכל זאת ישנם כאלו שיצאו בהצהרות נגד הרב, כמו מזכ"ל הקיבוץ הדתי שטען- "הרב אינו חבר בבית דין של מעלה!".

והשבוע התכנסה שוב הוועדה לבחירת הדיינים בבתי הדין הרבניים, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה קבע שבבחירות הקודמות היו בעיות בהליך הבחירה. ההערכה היא שאותם 15 דיינים שנבחרו בפעם הקודמת יבחרו שוב, מתוכם רק 3 שהם הינם רבני הציונות הדתית. בציונות הדתית דורשים לקבל עוד שני דיינים ,אך גורמים חרדיים אמרו שהציונות הדתית תקבל לכל היותר דיין אחד נוסף.

אז כנראה שאנחנו לעולם לא נוכל לדעת עם כבוד הרב חבר בבית דין של מעלה, אבל דבר אחד בטוח- אנשיו חברים גם חברים בוועדה למינוי דיינים.

צווה ישועות

אך יש גם בשורות טובות לאלו הנזקקות לבתי הדין הרבניים, והפעם בכתבה שפורסמה באתר כיפה על מסורבת גט זה 10 שנים שקיבלה סוף סוף גט. אז איך זה קרה?

בזכותו של אב הסרבן. שלא הצליח להשפיע עליו בחייו,אך השפיע עליו במותו כשציווה שלא יגיע להלוויה, לשבעה או לאזכרה באם לא ייתן לגרושתו גט כדין.הסרבן שנודה החליט לתת את הגט המיוחל, אם רק יתנו לו לגשת לקבר אביו.המאורע הזה בהחלט משמח, אך באותה מידה גם עצוב, מכיוון שעדיין ישנן אלפי מסורבות גט נואשות המחכות לגט. אבל מי יודע?

אולי אם מישהי מהן תצווה בצוואתה לשנות את יחס הדיינים ולשים את עניין העגונות בראש סדר העדיפויות משהו באמת ישתנה שם.

שווה ביקור

ביום שישי הזה בעקבות ההצלחה הקודמת יתקיים ביקור חיזוק, נפשי וכלכלי זה הפעם השלישית בעיר שדרות.הבאים לשם יקנו מבתי העסק בעיר ויחלקו לנזקקים בה.

לפרטים על השיירה לחצו כאן או בטלפון 0526381018

אם יצאתם לטיול בצפון ואיבדתם את המצלמה עם התמונות של הברית שעוד לא הספקתם להעביר למחשב או שכחתם את הילד אצל החברים בדרום (באמת שלא בכוונה,אני יודעת)אז כנסו לכאן

ואולי תוכלו למצוא את האבידה ולומר שלום למייל של פרטים מזהים, תמונות עדכניות ותחנונים שיגיע בסוף גם לאתר החמאס. מומלץ.

יש גבול (צילום:foéÖþoooey-cc-by)

הפיצו ריח לא טוב

תרגיל ידוע ונפוץ בחוגי פרסום ותקשורת, הוא תרגיל ה"לבוש המילולי". התלמידים מתבקשים לקחת אובייקט בסיסי, משעמם וחסר גיוון כגון עפרון, דף לבן או המורה ולתאר אותו כמות שהוא, אך במילות מליצה ושבח שיגרמו לקורא לחשוב שמדובר בפריט שישנה את חייו.

במגמה בה אני למדתי באולפנא, היינו צריכות לתאר כך את מבנה האולפנא המשמים ומסתבר שעשינו זאת כל כך טוב, שאת תיאורינו המפוארים תוכלו למצוא עד היום בעלון הפרסומת לקייטנה שמתקיימת שם בכל קיץ.

לא סתם התרגיל הזה שגורם לך להמציא את הגלגל מחדש (או לפחות לגרום לאחרים לחשוב שכך עשית) הוא כל כך נפוץ. כי בפרסום כמו בפרסום רצוי ומומלץ לעטוף הכל בעטיפה נוצצת ומרשרשת שלא משנה כמה תעצבן, העיקר שישמעו אותה.

כנראה העיקרון הזה הנחה גם את משרד הפרסום בניו זינלד שהיה מעוניין לפרסם את הדבר הכי נפוץ בעולם אחרי התנ"ך. הפיצה התעשייתית.

הקמפיין (תחזיקו חזק) הכיל תמונות של היטלר ימ"ש וזכרו מצדיע במועל יד ומחזיק בידו פיצה. רשת הפיצות (עכשיו תחזיקו את הבטן) שנקראת "פיצה מהגיהנום", יצאה עם הסלוגן- "זה אפשרי לגרום לאנשים להאמין שגיהינום הוא גן עדן", ציטוט המיוחס לצורר של כל הזמנים.(ובטח עכשיו אתם מחזיקים את הראש בחוסר אמון.)

"חשבנו שאנשים יהיו מסוגלים לראות צדדים משעשעים לאדם שמצדיע במועל יד עם חתיכת פיצה בידו", כך איש משרד הפרסום "סינדרלה" שהגה את הרעיון. "אם אתה צוחק על משהו, אתה מנטרל את כוחו", הוא טען. אך לאחר שקיבלו ביקורות נוקבות החליטו להפסיק עם הפרסום.

אין ספק שזה חוסר טעם בולט ומזעזע. אבל אחרי הכל, מה כבר אפשר לצפות מאלו שחוש הטעם שלהם גורם להם לערבב נקניק בקר עם גבינה תעשיתית מותכת, ממרח מצבע מאכל אדום ובצק שמורכב בעיקר ממרגרינה ועוד לקרוא לזה פיצה?!