לא רק בעולם הערבי נופלים שלטונות; גם במערב מתחילים לאט לאט לגלות שכל מעצמה יכולה לקרוס, וכל שליט עריץ וכוחני יכול פתאום להתרסק. אלא שבעולם המערבי העוצמה איננה נמצאת אצל מנהיגי המדינות, אלא אצל האימפריות הכלכליות. גם מלכת השוק, שמיליוני נתינים בעולם סרים למשמעתה ומתמכרים למשקה שחור מוגז שהורס להם את הבריאות, נתפסת פתאום במערומיה כשהסוד הגדול שבו התהדרה נחשף. כן, גם קוקה-קולה היא משקה רגיל, עם מרכיבים שכל אחד מכיר, בדיוק כמו פפסי או פריגת. יותר מכך: אפילו שליטת האינטרנט הבלתי-מעורערת, שכמעט כל דפדוף קטן ברשת עובר דרכה, יכולה למעוד לפתע ולאבד רבבות חשבונות דואר. מסתבר שגם גוגל איננה כל-יכולה. שתי דקות לפני פורים, כאילו על פי הזמנה, אנחנו מקבלים תזכורת שהכל יכול לקרות לכל אחד, וגם השר הכי גדול יכול למצוא את עצמו תלוי על העץ.
חזרה לשגרה
דווקא בישראל, לעומת זאת, שום דבר לא מתהפך. למי שחשב שמשהו זז בתקופה האחרונה, באו אירועי השבוע והוכיחו שלא השתנה הרבה: שוב פינוי, שוב חוות גלעד, שוב אלימות מופרזת, שוב תגובות קיצוניות. הנוהל הרגיל, ממש כמו בימים הרעים.
 |
|
שוב הורסים(צילום: מיכאל יעקובסון-cc-by)
|
מצא כותרת
אחד האירועים המסעירים של השבוע, לפחות בעולם הדתי, כמעט חמק מעיניו של המדור. הכותרות דיברו על מכתב הרבנים, על התגובות החריפות כנגד מכתב הרבנים, על מכתב הרבנים שנגד מכתב הרבנים, בקיצור - כותרות כמעט זהות לאלו שהתפרסמו אחרי המכתב נגד השכרת בתים לערבים. למדור לקח קצת זמן לגלות שלא מדובר במיצוי עד תום של הדיון ההוא, אלא בסיפור חדש לגמרי, שקשור בכלל למשפט של קצב. ולא רק שהנושא אינו אותו הנושא, גם הרבנים אינם אותם הרבנים. יש כמה שמות משותפים, אבל יש גם הרבה מרחק בין הרב טאו ובין הרב שמואל אליהו. אז כדי למנוע אי-הבנות בעתיד, אולי כדאי לתת שמות קצת יותר מובהקים למכתבים, במקום הניסוח הכללי מדי "מכתב הרבנים". נכון, זה בסך הכל עניין של טרימינולוגיה, אבל מי יודע - אולי אם נצטרך לתת לכל מכתב כותרת שתתאים לו, זה יגרום לנו לקרוא גם את התוכן שלו ונתייחס אליו בצורה יותר עניינית.
להשאיר עטרה
הביטוי "רפואת הנפש ורפואת הגוף" מככב בתפילות לרפואת חולים, ולא תמיד ברור מה עושה שם החלק הראשון של הביטוי. לפעמים, לא עלינו, למושא התפילה יש גם בעיות נפשיות, אבל כשהרופאים מנסים להציל את גופו של החולה, ואף אחד מהם איננו פסיכיאטר, המילים "רפואת הנפש" נאמרות עם פחות כוונה.
במקרה של הגאון הרב עובדיה יוסף, התפילה הזאת מקבלת משמעות חדשה. גם מצבו הגופני של הרב קשה, ואפשר לומר שגם תורתו נמצאת בסוג של סכנה. אינספור מחלוקות הלכתיות עומדות מאחוריו, אבל לא הופעל בהן לחץ כל-כך כבד על הרב יוסף לשנות את פסיקתו (דבר שלא קורה הרבה בעולם ההלכה. רב שמגיע למסקנה כלשהי - יעמוד מאחוריה כאילו נאמרה לו על-ידי משה רבנו, ולא יחזור בו תוך שבוע. הוא לא פוליטיקאי). צריך להתפלל שהרב עובדיה יוסף ימשיך לחיות בינינו כמה שיותר, וצריך גם להתפלל שאיש לא יפגע בתורתו ובשיטת הפסיקה שלו. יש רק הבדל אחד בין שני הדברים - השני נמצא בידיים שלנו.
 |
|
יש דברים שהם בידים שלנו.(הרב עובדיה. צילום: מיכאלי, ויקיפדיה העברית)
|
ספר כשר למהדרין
שכוייח השבוע (יחד עם ההסתייגות הקבועה שאין מתפקידנו לתת שכוייח לרבנים) מוענק לרב אלישיב קנוהל ולרב שמואל אריאל, מחברי הספר החדש "ואכלת ושבעת". מדריך חדש להלכות כשרות המזון, על כל תחומיהן - הכשרת כלים, בשר וחלב, תולעים בירקות ועוד ועוד. בשונה ממרבית הספרים הקודמים בתחום, הספר החדש באמת יכול לקרוא לעצמו "מדריך": הוא מקיף, ברור, מסודר, נוח לקריאה ובנוסף לכל - גם מודע לכך שהקורא רוצה לאכול בסופו של דבר. הוא לא בא רק לאיים על הציבור מפני חרקים מפלצתיים (כלומר, קטנטנים), אלא זוכר את המטרה שרשומה במפורש בשמו: "ואכלת ושבעת".
ותהייה קטנה לסיום
האיראנים שוב זועמים, והפעם לא על ישראל, וגם לא על ארה"ב, אלא דווקא על אנגליה, ודווקא בגלל האולימפיאדה שאמורה להתקיים שם בשנה הבאה. הלוגו של האולימפיאדה הבעל"ט דומה לדעתם למילה "Zion", מה שאומר שהאנגלים תומכים בריש גלי ביישות הציונית (דבר שלא קרה בערך מאז הצהרת בלפור, אבל לכו תתווכחו). חוץ ממשהו שאולי מזכיר טיפ-טיפה את האות Z, הדמיון בין הסמל החדש למילה "ציון" קלוש יותר מהסיכויים של המשלחת הישראלית לזכות במדליית זהב. בהנחה שבשביל להגיע לוועד האולימפי של המדינה - אפילו אם למדינה הזאת קוראים איראן - דרושה מנת משכל בסיסית, יכול להיות שלא מדובר בתלונה אמיתית אלא במזימה? מובן שאין לחשוד באיראנים הנחמדים, אבל אולי מישהו מבין מארגני האולימפיאדה פשוט ניסה להיפטר מהלוגו המכוער שעיצבו בשבילה?
והתחזית לשבוע הקרוב: עלייה ניכרת בשמחה.