פרשיות השבוע

את פרשת הכוללים שהשיגו כסף באמצעות תלמידים פיקטיביים, אפשר לסכם בקלות כגילוי מזעזע של מרמה ושחיתות. ובכל זאת, המדור משער שהישיבות שנתפסו לא נהנו לזייף תעודות זהות, ולא שימח אותם במיוחד לעבוד על המדינה. הם היו מעדיפים ללכת בדרכי צדק ויושר, גם אם מדובר בהתנהלות מול הרשויות הציוניות, כפי שמקובל לעשות בדרך כלל. אבל הם פשוט לא החזיקו מעמד. מעשי הרמאות שנחשפו השבוע, מעידים שוב על בעייה של תלמידי ישיבות שאינם מצליחים להחזיק את עצמם כלכלית, ומגיעים כמעט למצב של פיקוח נפש, עד שהם נאלצים להשתמש בפטנטים מלוכלכים. לא שמוצדק להגיע למצבים כאלה, ולא שמוצדק להשתמש בדרכי פעולה כאלו, אבל מכל מקום - זאת המציאות. זו התמונה העגומה שנחשפת לעינינו, לצד התמונה העגומה של ראשי ישיבות בחקירה משטרתית.

די להסתה

אחרי שח"כים מש"ס ויהדות התורה קיבלו מכתבי נאצה, עם אבקה לבנה, איומים באלימות פיזית ואמירות מזעזעות כמו "תקחו את הפקלאות והשטריימלים, ואת הזקנים והפאות המסריחים שלכם ותעופו לכם לברוקלין", מה עוד צריך לקרות כדי שנקלוט איזו הסתה פרועה מתרחשת לנגד עינינו? לאן עוד אפשר להידרדר?

גם הוא ייצג אותנו באילת (צילום: Ido Kenan • עידו קינן-cc-by-sa)

משתלבים ב(דיבורים על ה)תקשורת

חיים זיסוביץ, אבישי בן חיים, אמילי עמרוסי, חגי סגל, במבי שלג, מיכאל טוכפלד, מוטי שקלאר, עליזה לביא ומנחם הורוביץ, הם חלק מאנשי המגזר הדתי שהשתתפו השבוע ב"כנס אילת לעיתונות" של אגודת העיתונאים תל אביב. מדובר בנציגות מכובדת למדי, כשלמעשה ברוב הפאנלים בכנס לקחו חלק חובשי כיפות. אז בתקשורת עצמה עדיין לא רואים את הדתיים בכל מקום, אבל לפחות כשמדברים עליה נותנים להם את המקום הראוי, וגם זה משהו.

תפילות החג (לדמוקרטיה)

בחירות למועצה בעיירה דרומית בת 9,000 איש - לא נשמע כמו אירוע מעניין במיוחד, ובכל זאת כל כלי התקשורת התעניינו השבוע ביום חגה של הדמוקרטיה בירוחם, עד שנדמה כי נצפו יותר כתבות על הבחירות ממצביעים. למדור, שבמקרה מימש גם הוא את זכותו הדמוקרטית בעיירה המדוברת, אין מה להוסיף על מה שכבר נאמר בנושא (למען האמת, יש לו בעיקר מה להוריד. כמות האיזכורים של המילה "מצנע" עברה כל גבול הגיוני), אבל הוא מאחל לכל עיר, כפר או יישוב בישראל, שגם אצלם מסעות יכללו כל כך הרבה איחולי "שבת שלום", חלוקת תפילות להצלחה, ברכות מרבי דוד אבוחצירא, חזנים וגבאים שרצים למועצה והרבה סייעתא דשמיא.

שכוייח השבוע: כבר לא צריך את האישור של מגדים.

לא בוכים על חלב

נכון, כבר כתבו על כך באתר זה השבוע, אבל המדור פשוט מוכרח להעניק את שכוייח השבוע לחברת "עלית". וגם לחברת "שטראוס" שפחות קשורה לעניין אבל מה לעשות שהן התאחדו. וגם לרבנות הראשית לצה"ל, שאיכשהו דווקא היא זו שהצליחה לחולל את המהפכה. בשביל כל הנזהרים שלא לאכול אבקת חלב נכרי, העובדה שאפשר לקנות כל "פסק זמן" או "כיף-כף" בלי נקיפות מצפון ובלי לחפש את הלוגו של "מגדים", היא התגשמות חלום. דורות שלמים של לא-אוכלי-חלב-נכרי היו עומדים בסוף רמת גן ומריחים ריח של שוקולד, מתוך ידיעה שאת השוקולד עצמו הם לא יזכו לאכול, ועכשיו סוף סוף פס הייצור עובר לחלב ישראל. החשש היחיד שנשאר למדור הוא שככל שהשוקולדים מחלב ישראל יהיו זמינים יותר, המשקל שלו יעלה בהתאם, וגם התשלום לרופא השיניים, אבל זאת רק בעיה אחרת. חבלי גאולה.

ותהייה קטנה לסיום

שכוייח חשוב לא פחות, ולמעשה אף יותר, ראוי להיאמר גם לחברי ובוגרי בני עקיבא שהגיעו אתמול (חמישי) לבית העלמין בכפר הרא"ה, על מנת להעלות את כמות המשתתפים באזכרה לרב משה צבי נריה זצ"ל. האזכרה הלכה והצטמצמה בשנים האחרונות עד לכדי אירוע משפחתי, והשנה - במלאת 15 שנה לפטירתו של הרב נריה - עלתה היוזמה לשפר את המצב. האם גם בשנים הבאות בני דור הכיפות הסרוגות יבואו להגיד קדיש על אבא שלהם?

התחזית לשבוע הבא: "קווי המהדרין" יקבלו את אישור בג"צ, התומכים יחגגו, המתנגדים יזעמו, ושני הצדדים יצאו להפסקה קצרה עד למאבק על הפרדה ברכבת הקלה הבעל"ט.