"שלושה ימים לפני שאנחנו מתחילים את המלחמה באיראן של ה-12 הימים (עם כלביא), אני מקבלת עדכון לגבי הנושא הזה. ואז אני רואה שהבת שלי אמורה לנחות שעה אחרי שאנחנו סוגרים את המרחב האווירי", כך משחזרת השרה גילה גמליאל בראיון להדס דיקשטיין. הבת, תהל בת ה-16, הייתה בדרכה חזרה מהתנדבות באפריקה וגמליאל נאלצה לשמור על סוד התקיפה גם מול בני משפחתה הקרובים ביותר: "היא אמורה לנחות ואני יודעת שאין, המרחב האווירי סגור. לא יכולה לשתף אף אחד, לא את חובב בעלי ולא את הבת הקטנה שלי ובטח לא את תהל", אומרת גמליאל.
"היא נאלצת להגיע והם נוחתים בקהיר. מקהיר היא חוזרת חזרה לאתיופיה, מאתיופיה היא מגיעה לרומא, ומשם היא נשארת עוד שבועיים, ילדה בת 16, ביוון". גמליאל הוסיפה על התגובה שקיבלה מביתה ברגע שנחתה: "היא מגיעה הביתה ומה שהיא אומרת, 'אמא, כולם באו ליוון, כל הישראלים. אנחנו מדינה שבזמן מלחמה כולם רוצים לחזור הביתה, כולם רוצים לחזור למדינה שלנו'".
האתגרים שלה בחיים הפוליטיים לא מסתכמים רק בזה, גמליאל מותחת ביקורת על המפגינים מול ביתה, ומציינת כי לא תמיד הם עצרו בקווים האדומים של המרחב הפרטי והמשפחתי. "ניסו להרוס לבת שלי את היום הולדת", היא משתפת. "בדיוק ראו אותה עם הזר יוצאת לקבל את החברות שלה, אז החליטו להאריך את שעת ההפגנה. הרי תמיד הם היו באים שעה ורבע, אז קבענו את היום הולדת לאחרי, ואז באים עם הזמבורות".
לצפייה והאזנה לפרק המלא:
"הבית שלי הוא בית דתי"
למרות שגמליאל אינה מגדירה את עצמה כדתייה ביומיום, בעלה, חובב, מגיע מבית דתי-לאומי והשניים החליטו להעניק לבנותיהן חינוך ממלכתי-דתי. "שומרים שבת, הבית שלי הוא בית דתי", היא אומרת. "אין מכשירי חשמל, יש קידוש, ארוחת שבת". היא מוסיפה: "מה הייתי עושה בלי שבת? שבת זה מתנה. זה הזמן שיש לי נטו עם המשפחה שלי".
החיבור למסורת לא נעצר בשמירת השבת. בכל יום ראשון הופך הבית בתל אביב למרכז רוחני, כשחמיה, הרב שאול דמרי, מגיע מטבריה להעביר שיעור תורה. "באים ממש עם ישראל. הבית שלי פתוח ואת רואה אנשים מגיעים, והם לא דתיים ובאים לשמוע תורה. היה אצלי פעם רבה של תל אביב לשעבר, הרב עמאר, אמר לי: 'לא הייתי מאמין שבתל אביב יגיעו אנשים בכמויות כאלה של חילונים לבוא לשמוע שיעור'"
"אני ישנה 4 שעות בלילה"
"אני ישנה רק מ-3 לפנות בוקר עד 7 בבוקר. שנים. זה משהו ששאלתי בזמנו את שמעון פרס כמה שעות הוא ישן, אמר לי 4 שעות, נרגעתי. אמרתי אוקיי, אז אני כנראה במצב טוב", היא מספרת בחיוך.
בין תפקידיה, לגמליאל יש גם תפקיד פחות מוכר - בוועדת השרים לענייני היתרים. היא בוחנת ספרי פוליטיקאים לפני פרסומם, כדי לוודא שאין בהם פגיעה בביטחון המדינה או ביחסי החוץ: "כל הספרים של פוליטיקאים שרוצים לכתוב. אנחנו מקבלים את הספרים קודם לקרוא. עכשיו אני כזאת תולעת ספרים, אז יצא לי ממש טוב", היא משתפת. "עכשיו אני קוראת את הספר של אהוד אולמרט. היה ספר שכתבו על כל מה שקרה במחנה שורה בזמן המלחמה, התקשרתי לכותב, כי כל כך התרגשתי".