ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע אמש (א') לראש השב"כ רונן בר, כי החליט לפטרו מתפקידו וכי בכוונתו להביא את ההחלטה לאישור הממשלה. לפי החוק, ניתן לסיים את כהונתו של ראש השב"כ לפני המועד שנקבע לו – אוקטובר 2026, אך המהלך צפוי להיתקל בקשיים משפטיים משמעותיים.
הליך סדור המבוסס על טעמים ענייניים
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כבר הודיעה לנתניהו כי הוא אינו יכול לפטר את בר בשלב זה, עד להשלמת בירור הנסיבות והבחינה המשפטית. גורמים משפטיים טוענים כי הליך כזה, במיוחד כשמדובר בראש מערכת ביטחונית-אכיפתית, מחייב התנהלות תקינה, תשתית עובדתית ברורה והימנעות משיקולים זרים.
נתניהו וראש השב"כ | , צילום: פלאש 90
חוות דעת ששלח המשנה ליועצת המשפטית, ד"ר גיל לימון, לפני כשבועיים, הדגישה כי "החלטה מסוג זה מחייבת הליך סדור המבוסס על טעמים ענייניים בלבד". עם זאת, נתניהו הודיע על הפיטורים לבר ללא היוועצות מוקדמת עם היועמ"שית, מהלך שעשוי לחזק את טענת חוסר הסבירות ולהוות בסיס לעתירות משפטיות. במקביל, שר המשפטים יריב לוין הביע תמיכה בהחלטת נתניהו וקרא לא להתחשב בעמדת היועמ"שית: "אסור להיכנע לאיומים או לניסיונות לשלול מהממשלה את סמכותה".
אז מה עכשיו? ארבע האפשרויות של בג"ץ
האפשרות הראשונה היא שבג"ץ יוציא צו ביניים להקפאת הפיטורים עד להכרעה בעתירה. בשל הרגישות הביטחונית והחשש מפיטורים שנעשו משיקולים שאינם ענייניים, השופטים עשויים להעדיף לעצור את המהלך ולבחון את חוקיותו. אף שמדובר במהלך חריג, במקרה זה, קיים סיכוי גבוה שיוענק צו כזה כדי למנוע פיטורים בלתי הפיכים של ראש מערכת ביטחונית רגיש.
בג"צ, צילום: Yonatan Sindel/FLASH90
אפשרות נוספת היא שבג"ץ ידחה את הבקשה לצו ביניים אך יקיים דיון דחוף בעתירה, מה שיאפשר לנתניהו ולממשלה לקדם את המהלך אך יכניס את הפיטורים למסלול של הכרעה מהירה. במקרה כזה, השופטים עשויים לבקש להימנע מהתערבות מיידית אך לדון בסוגיה בהקדם לפני שנתניהו ימנה מחליף לבר.
אפשרות שלישית היא דחיית העתירה על הסף, למשל בטענה שהעותרים לא מיצו את ההליכים המנהליים מול הממשלה טרם הגשתה. במצב כזה, בג"ץ יימנע מהתערבות, והחלטת הפיטורים תוכל להתקדם ללא חסמים משפטיים.
תרחיש נוסף הוא שבג"ץ ידון בעתירה אך הפיטורים כבר יצאו לפועל, מה שייצור מצב של "מעשה עשוי". במקרה זה, ההכרעה המשפטית עשויה להגיע מאוחר מדי, לאחר שראש שב"כ חדש כבר ימונה. בפועל, משמעות פסק הדין תהיה פחות קריטית, שכן לא ניתן יהיה להשיב את בר לתפקידו. כל אחד מהתרחישים הללו צפוי להשפיע לא רק על עתידו של ראש השב"כ, אלא גם על יחסי הכוחות בין הממשלה לבין מערכת המשפט בתקופה מתוחה במיוחד.