כשהוקמה הממשלה הנוכחית, נוסדו גם מספר משרדים חדשים, שנועדו לספק תיקים עבור 36 השרים והשרות. אחד המשרדים שהוקמו הוא המשרד לענייני התיישבות. בהתחלה כיהנה בו השרה ציפי חוטובלי, ולאחר מינויה לשגרירה בלונדון הוחלפה בשר צחי הנגבי. אלא שבהיעדר תקציב מדינה, משרד ההתיישבות מתנהל בלי תקציב - מה שמעורר כעס ותסכול ברחבי ההתיישבות.
"ברגע שאין תקציב, המשמעות היא אפס יכולת לעבוד", הסביר גורם בכיר בהתיישבות. הוא טען כי "ארבע הרגליים של המשרד הן השירות הלאומי, החטיבה להתיישבות, המכינות הקדם צבאיות והגרעינים המשימתיים, שכולם נשענים על כספים קואליציוניים. מכיוון שמדובר במשרד חדש הוא לא פועל תחת התקציב ההמשכי".
הבכיר ציין כי אנשי המשרד כפופים כרגע למשרד ראש הממשלה. לדבריו, עובדה זו עתידה להקל גם על ביטולו של המשרד ברגע שלא יהיה בו צורך. "כל המשרדים הקטנים, אלו שלא רוצים בהם לאורך זמן, משייכים אותם תקציבית למשרד רה"מ, מתוך הבנה שיהיה אפשר לפרקם במהירות", הסביר הגורם.
ציפי חוטובלי. השרה הקודמתצילום: דוברות
גורמים בהתיישבות דורשים כי המשרד יקבל תקציב משלו ושלא ימשיך להישען על כספים קואליציוניים. לדברי הגורם, "כרגע המשרד לא מתוקצב כך כי נתניהו רוצה לשמור לו את היכולת לפרק אותו בעת הצורך".
אחת הסיבות להעברת תקציב למשרד היא קידום תכניות הסיפוח. "מהלך של ריבונות כרוך בהרבה כסף. מדובר על צוותי מיפוי, איסוף חומרים, פעילות מול משרד הפנים ומול שאר הרשויות". אמר הבכיר.
בארבעת החודשים מאז הוקם, אנשי המשרד כן עבדו, קיימו עשרות פגישות, סיורי שטח, ובין היתר גיבשו תוכנית להסדרת תחום המכינות, שחווה משבר בעקבות אסון נחל צפית. במסגרת ההכנות לסיפוח ביקרו אנשי המשרד במובלעות המתוכננות לפי מתווה טראמפ.
יו"ר מועצת יש"ע וראש מועצת בקעת הירדן דוד אלחיאני העביר מכתב אל שר האוצר ישראל כ"ץ, בו דרש לתקצב את המשרד בהקדם. "קידום ההתיישבות הוא נושא שהיה בעל חשיבות לאורך כל שנותיה של מדינת ישראל, וכעת יותר מתמיד קיבל ביטוי חשוב ומשמעותי גם סביב שולחן הממשלה. הקמה של משרד כזה היא מעשה ציוני ראוי למדינת ישראל. אנו רואים חשיבות גדולה בפעילות המשרד בכל מרחבי ארץ ישראל: מהצפון ועד הדרום, בגליל, בשומרון ביהודה, בבקעת הירדן ובנגב".