סוף לסחבת: עתירות על יו"ש יעברו מבג"ץ למחוזי

הצעת החוק של שקד תעביר סמכויות בנושאי יו"ש מבג"ץ לבית משפט לעניינים מנהליים, ובכך תנרמל את ההליכים המשפטיים ותוריד עומס רב מהעליון. תסתיים הסחבת במאות העתירות המוגשות ע"י פלסטינים

חדשות כיפה חדשות כיפה 28/05/18 19:55 יד בסיון התשעח

סוף לסחבת: עתירות על יו"ש יעברו מבג"ץ למחוזי
אילת שקד, צילום: Yonatan Sindel/Flash90

מליאת הכנסת אישרה הערב (ב') בקריאה ראשונה את הצעת החוק של שרת המשפטים איילת שקד להסמכת בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים לדון בהחלטות מנהליות של רשויות ישראליות ביהודה ושומרון.

נכון להיום, קיימת חלוקה בין ישראל שבתוך הקו הירוק, בה נושאים רבים עברו כבר בשנת 2000 לסמכות בתי משפט לעניינים מנהליים, לבין יהודה ושומרון, שבהם עתירות מנהליות מצויות בסמכות בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. 

העברת סמכויות רבות מבג"ץ לבתי משפט לעניינים מנהליים תשיג שלוש מטרות עיקריות: הראשונה היא נורמליזציה של אזור יהודה ושומרון ומחיקה למעשה של "הקו הירוק" בכל הנוגע לסוגיות משפטיות. 

השניה היא הפסקת האפליה הנהוגה מזה שנים רבות כלפי תושבי יהודה ושומרון וקיום יכולת לקיים בירור עובדתי ולהגיע לחקר האמת. כך, בעוד שענייני תכנון ובניה ב"ישראל הקטנה" נדונים בבית משפט לעניינים מנהליים שבו ניתן לקיים בירור עובדתי, הרי שבעתירות פלסטיניות לבג"ץ לא ניתן לקיים בירור עובדתי ובמקרים בהם המידע אינו מצוי בידי המדינה נקבעת המסגרת העובדתית, לא אחת בהינף יד על מקלדת.

באופן זה, התהפכו היוצרות: במקום שנטל ההוכחה יהיה על התובע, נטל ההוכחה עובר לנתבע – המדינה, וכך לא אחת פונו מתיישבים מביתם בהחלטת בג"ץ, כפי שהיה בפסקי דין עמונה ונתיב האבות. 

המטרה השלישית של החוק החדש היא הורדת עומס מבית המשפט העליון. מדי שנה פלסטינים מגישים מאות עתירות לבג"ץ נגד צווי הריסה בגין בניה בלתי חוקית.  הדבר "סותם" את המערכת, מונע אפשרות מעשית לבירור ענייני של העתירות ומביא להסדרים, שמרוקנים למעשה את צווי ההריסה מתוכן. 

בנוסף לאלו, יעברו לסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים נושאים נוספים. אחד מהם נוגע בעתירות נגד החלטות על כניסה ויציאה לישראל. כך, למשל, לפני חודש וחצי הממשלה אישרה נוהל שהובילו שרת המשפטים שקד ושר הביטחון ליברמן לפיו חייבים פלסטיניים לא יוכלו להיכנס לישראל. פלסטיני שיגיש עתירה בגין סירוב להכניסו לישראל יצטרך להגיש את העתירה לבית משפט לעניינים מנהליים במקום לבג"ץ.

גם צווי הגבלה יעברו לסמכות בית משפט לעניינים מנהליים. המשמעות היא שמתיישבים ישראלים ביהודה ושומרון או פלסטיניים שהוגשו נגדם צווי הגבלה לכניסה לאזורים מסוימים ביו"ש – המענה יהיה בבית משפט לעניינים מנהליים ולא בבג"ץ. כך גם ביחס לעתירות חופש מידע שיוחזרו לסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים.

כחלק מהנורמליזציה, בסמכותו של בג"ץ יישארו עתירות נגד החלטות של מפקד כוחות צה"ל ביו"ש, שהוא הריבון בשטח. זאת, במקביל לעתירות נגד החלטות שרים בישראל שנידונות אף הן בבג"ץ.

הצעת חוק זו מצטרפת למהלך נוסף שלאחרונה ביצעה השרה שקד בנושא: לפני כחודש, ועדת החוקה של הכנסת בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי אישרה את הצו להעברת סמכויות מבג"ץ לבתי משפט מנהליים.

באופן זה ייחסכו מבג"ץ יותר מכ-500 הליכים בשנה שיעברו לערכאה נמוכה יותר. בשנת 2017 בג"ץ דן ב 2420 עתירות ומשכך מדובר בהפחתת עומס משמעותית מבג"ץ.

בין הסוגיות ש"ירדו" ערכאה: כל נושא מנהל אוכלוסין, חוק השבות, הוועדות ההומניטריות לכניסה לישראל, הקצאת קרקעות על ידי רשות מקרקעי ישראל, ייבוא וייצוא ועוד.

בפורום המשפטי למען ישראל ציונית ודמוקרטית בירכו על אישור החוק בקריאה ראשונה, ואמרו: "מדובר במהלך חשוב ביותר. מלבד ההקלה בעומס על בג"ץ יזכו המתדיינים להליך הוגן שבו ידונו בראיות, יחקרו עדים ויבררו את שאלות הבעלות על הקרקע וסוגיות אחרות לעומקן. הדבר לא התאפשר עד עכשיו משום שלא היה בסמכותו של בג"ץ. משיעבור החוק והבירור יהיה בבית המשפט המחוזי הדבר יהיה צעד נוסף חשוב והכרחי לחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט".

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן